מורי קסלר, מנכ"ל פריגו
צילום: יח"צ

האם פריגו הפכה להיות אטרקטיבית?

החברה שירדה משווי שוק של 28 מיליארד דולר ב-2015 ל-5.7 מיליארד, מכרה את פעילות הגנריקה ומתמקדת ב-OTC. האנליסטים עדיין לא מתלהבים, אבל יש רוחות של שינוי
ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה פריגו שוק ההון

מאז שהגיעה לשיא של למעלה מ-192 דולר ביולי 2015, מניית יצרנית המוצרים הטיפוליים ללא מרשם רופא (OTC), פריגו הדואלית (PRGO) ידעה בעיקר מרורים. החברה, שנמצאת בקרבות מס מול שלטונות אירלנד, שם יושבת ההנהלה, חטפה וחטפה בשל טענות כי חברת התרופות שלה ג'נריק אר.אקס הייתה אמורה לשלם 33% מס על שימוש בתרופה, אך שילמה רק 12.5%. מדובר על ויכוח על מיליארד דולר, אבל פריגו שנסחרת ב-5.6 מיליארד דולר תוכל לעמוד בסוגיה המשפטית הזו. מה שחשוב זה הפעילות השוטפת, ובפעילות הזו החברה מייצרת רווחים של קרוב ל-400 מיליון דולר וצפויה להגדיל רווחים בשנה הבאה לכ-430 מיליון דולר.  

 

מניית החברה ירדה בכ-80% בכמעט 6 שנים. משווי בומבסטי של 28 מיליארד דולר לשווי קטן – ביחס לוול סטריט – של 5.6 מיליארד דולר בלבד. בקיצור, לא מציאת המאה בלשון המעטה.

 

יותר מזה, מתוך 8 האנליסטים ב-FactSet שעוקבים אחרי המניה בוול סטריט, רק אחד שורי על המניה. השאלה אם זה ישתנה בעקבות השינויים שמבצעת החברה במבנה שלה ובמיקוד בתחומי הפעילות שלה. בחודש שעבר הודיעה הנהלת החברה על סיום סופי של הרפתקאת הפארמה ושהיא חוזרת לבסיס שלה – מוצרים שאמורים לגרום לאנשים להרגיש בריאים יותר ללא מרשם רופא.

 

בחודש מארס היא מכרה לאלטריס את חטיבת התרופות ג'נריק אר.אקס ב-1.55 מיליארד דולר, מתוכם היא צפויה לקבל 1.5 מיליארד דולר במזומן. כחלק מהתמורה, אלטריס הסכימה לקבל על עצמה לשלם מעל ל-50 מיליון דולר בתשלומי אבני דרך פוטנציאלים למו"פ וחובות רכישה מותנות של חטיבת ה-Rx לצד שלישי. העסקה צפויה להיסגר עד סוף הרבעון השלישי. 

 

המכירה צפויה לקחת איתה גם את הגורם שהוציא אותה מאיזון וההתמקדות במוצרים שמכרים ממעל הדלפק, ה-OTC, צפויות שוב לשלוט במאזן של החברה, יחד עם נזילות של כ-2 מיליארד דולר בשל הרכישה ורווח תפעולי של 500 מיליון דולר בשנה.

 

בשוק אין לאף אנליסט תלונה על הביצועים או הפורטפוליו של פריגו ב-OTC. המוצרים שלה מגוונים ונעים בין תרופה לצרבת, מוצרים שמסייעים לשינה, טיפול בחום והיגיינת הפה. החברה היא הספקית הגדולה בארה"ב לתרופות במיתוג עצמי – עם מכירות של כ-2.7 מיליארד ב-2020.

 

המותגים הפרטיים הללו מהווים קרוב לשליש מתעשיית ה-OTC בארה"ב, בשל מחירים צרכניים נמוכים עד 30% מהמותגים המסחריים יותר. אבל הפעילות של פריגו לא מסתכמת בארה"ב, בשנה שעברה היא מכרה ב-1.4 מיליארד ביתר העולם, כשהשנה היא צופה לעלייה של 2% בעסקים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הביצועים של המניה מאז 2015 גורמת להרבה משקיעים להתרחק ממנה, אבל לטענת בריאן קמפבל, מנהל קרן ב-The London Company נכסים בהיקף של קרוב ל-33 מיליארד דולר, אומר כי השוק קצת יותר מדי זהיר עם המניה בשל בעיותיה המשפטיות. "הרבה מאוד מהדברים האלה הם יותר נביחה מאשר נשיכה. החברה אגרה מספיק מזומנים והיא תגיע להסדר עוד כמה שנים", אמר למגזין הנחשב בארונס.

 

זאקרי צימרמן מקרן ההשקעות סנטרסטון, אומר כי אמנם החברה נסחרת במכפיל 16, אבל אחרי שמשקללים את ה-EBITDA, היא נסחרת לפי מכפיל 10, בעוד המתחרות שלה נסחרות במכפיל 15. "עניין הגרניקה היה בסך הכול הסחת דעת", אמר צימרמן, "צריך להתייחס לחברה יותר חברת בריאות צרכנית", סיכם.

 

גם בישראל יש מי ששורי על המניה, כשבלאומי פרטנרס פרסמו בחודש שעבר המלצת קנייה למניה. מרב פישר-שרוני, אנליסטית בכירה בלאומי פרטנרס, כתבה אז כי: "פריגו תמשיך להציג צמיחה בפעילות, ושיפור הדרגתי ברווחיות, הנובע מפעילות נרכשות ומהתייעלות אורגנית. סביר כי לאחר מכירת עסקי תרופות המרשם פריגו "תזכה" למכפיל גבוה יותר, אשר יביא לעלייה בשווי השוק, על בסיס תוצאותיה, אך קשה להעריך באיזו מידה. לאור זאת, ולאור הפער בין השווי הכלכלי לשווי השוק, אנו מעלים את המלצת ההשקעה לקנייה במחיר יעד של 48 דולר למניה. אנו מזכירים כי פריגו עדיין מתמודדת עם 2 תביעות מס בהיקף משמעותי של קרוב ל-3 מיליארד דולר, בארה"ב ובאירלנד, אשר תוצאותיהן צפויות להתברר במהלך השנתיים הקרובות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יעקב,ה 03/05/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    פריגו הביאה עניין בטבע, לדעתי זו טעות לרכוש חברה כושלת
  • 2.
    אפילו טבע עשו שינויים (ל"ת)
    פריגו רגועים 03/05/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Roobin Hood 03/05/2021 08:57
    הגב לתגובה זו
    מחזק (לא המלצה)
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.