קנאביס
צילום: מתן נעים

שוק הקנאביס הישראלי צומח אך נתקל בחסמים

השוואה בין השחקניות הישראליות בשוק הקנאביס; מי הגדולות, מי המבטיחות ומי המאכזבות?
לימור זילבר | (7)

תעשיית הקנאביס הישראלית גדלה בקצב משמעותי בשנה החולפת, אך השאלה הגדולה היא האם היא תממש את החלום ותהפוך לתחום ייצוא משמעותי? ממש לא בטוח. בשוק המקומי החברות היצרניות עדיין בולטות, אבל מסתבר שהייבוא האיכותי מנצח והיקפו הולך וגדל. אם הרגולציה תאפשר לייבא ללא חסמים, לא בטוח מי וכמה מהחברות המקומיות יישארו בחיים.    

ואם הייבוא מנצח, אז למה שהייצוא בכלל יצליח? אז נכון  מדובר בשוק גדול ומדובר בשוק עם נישות רבות, ובכל זאת - זה לא מה שאמרו לנו במשך כמה שנים טובות - היזמים והמנהלים בתחום נפנפו ביכולת הגדולה של החקלאות הישראלית, המו"פ הישראלי ובידע ובניסיון שיש לישראל - זה מתברר כשגוי לגמרי. אין לנו יתרון. 

ולמרות כל, יש לנו הצלחות בתחום והחברות צומחות. הסיבה העיקרית - השוק צומח. כל שנה מתווספים 30-40 אלף איש שרשאים לקבל קאנביס. יש דיבורים על לגליזציה, למרות שזה נראה רחוק ויש חברות מקומיות שפונות ומצליחות לעניין שווקים בעולם בזכות כיוון לשוק המתקדם יותר הסמי-רפואי - משחות, שמנים וכו'. 

כך או אחרת, מניות הקנאביס מעניינות מאוד את המשקיעים. בדצמבר האחרון, הודיעה הבורסה לני"ע על השקת מדד ת"א-קנאביס, שיורכב ממניות הכלולות בתת-ענף קנאביס, בענף הביומד. המדד מורכב ממניות של חברות הקנאביס הגדולות בבורסה (לכתבה המלאה). לאחרונה גם היתה התפתחות רגולטורית שתשפיע על השוק בנוגע לייבוא קנאביס (לכתבה המלאה).

השוואה בין עשר השחקניות הישראליות בשוק הצומח הזה נוכח הדוחות הכספיים ל-2020 מראה כי אמנם השוק צומח. מובילה את השוק - אינטרקיור עם הכנסות של 65 מיליון שקל, אבל מה שחשוב יותר זה קצב הצמיחה - מעל 100 מיליון שקל. אינטרקיור צפויה להתמזג בקרוב עם ספאק ולהפוך לדואלית, כשבשבוע האחרון היא רכשה את בטר בתמורה ל-10% מהון המניות שלה. אינטרקיור מכווונת גבוה והיא היחידה עד כה שעושה זאת במלוא הכח - גם במישור העסקי (שת"פים עם גדולות בתעשייה לרבות טילרי), גם במישור הבורסאי (הנפקה, ספאק), וגם במישור המיזוגים והרכישות.

השורה התחתונה החשבונאית באינטרקיור ובכלל גם בחברות האחרות לא מעניינת - היא לוקחת בחשבון סעיפים חד פעמיים. בפועל, אינטרקיור מרוויחה ומגדילה רווחים משמעותית.

פנאקסיה ושיח דיווחו על תוצאות אמביוולנטיות ברבעונים האחרונים ומה שהכי בלט בהן היא חוסר העקביות בצמיחה בהכנסות וברווחים מרבעון לרבעון. מדובר בשתי חברות שפונות לחו"ל במקביל לפעילות המקומית, פנאקסיה מדווחת אמנם על הכנסות אך לא מצליחה לתרגם את זה לרווחים. שיח במצב טוב יותר ומציגה רווחים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יוניבו וטוגדר הן חברות שרחוקות מהחלום שמכרו למשקיעים. הן מתקדמות בעסקים, אבל לא ברור אם יש להן מודל עסקי מנצח - ייבוא, ייצור מקומי, ייצור בחו"ל?

פארמוקן נחשבת חברה עם מוצרים איכותיים, אבל בהינתן הייבוא, כבר לא ברור לחלוטין אם יש לזה ערך גדול. זו סוגיה לא ברורה. בדוחות היא יחסית מאכזבת 

טבלת השוואת רווחי חברות שוק הקנאביס הישראלי ב-2020. מקור: דיווחי החברות לבורסה

מקור: דיווחי החברות לבורסה

אז מה צופה 2021 לשוק הקנאביס? האם תהיה המשך צמיחה? האם הרווחיות תגדל או שתמשיך לצלול בסקטור? או שהשוק יתאזן ויגיע למצב של יכולת לייצא באופן תקין?

כבר כתבנו בעבר שתפרחות הקנאביס לא צפויות להפוך לענף ייצוא משמעותי, והן לא תהינה "התפוזים" הבאים של המדינה,. חברות אלו עשויות להיות מעניינות במידה ותהיה לגליזציה של קנאביס בישראל והן תספקנה יותר תוצרת לשוק המקומי, אז ייתכן כי תמחור חברות העוסקות בגידול תפרחות יעלה, בייחוד לאור ההגנה שמספק להן הרגולטור. אבל עדיין מדובר בהרבה חברות שמתמחות ומתחרות על אותו הסקטור בדיוק וכמו בכל שוק חדש ומתפתח, כוחות השוק יראו מי תשרוד ומי תיעלם, בדומה לסקטורים אחרים שנהנו מבועתיות שהתפוצצה, דוגמת בועת הדוט.קום בהיי טק, אשר הביאה עימה הרבה מאוד חברות שנעלמו כאשר הבועה התפוצצה.

 

לכתבות דוחות 2020 בשוק הקנאביס:

1. אינטרקיור  (לכתבה המלאה).

2. פנאקסיה (לכתבה המלאה)

3. שיח מדיקל (לכתבה המלאה).

4. יוניבו (לכתבה המלאה)

5. פארמוקן (לכתבה המלאה)

6. תיקון עולם

7. קאנומד (לכתבה המלאה)

8. טוגדר

9. קנאשור (לכתבה המלאה)

10. אינטליקנה

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ביבי ואבי שמחון תקעו הייצוא ועשו נזק בלתי הפיך (ל"ת)
    איתן 08/04/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חוסר גילוי נאות בכתבה-ברק 10.5 מיליון העמיק הפסדי החברה (ל"ת)
    hary 08/04/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פרח ההרים 08/04/2021 10:22
    הגב לתגובה זו
    פועל בה.
  • 4.
    טוגדר אכזבת המשקיעים (ל"ת)
    צפי 08/04/2021 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יודע דבר 08/04/2021 09:53
    הגב לתגובה זו
    אינטרקיור היא המועדפת עלי והיא עדיין רחוקה מהשיא שהיה לה- היא מתרחבת ומתמזגת עם חברות ותיכנס לנסדק ולא לשכוח מי המנהל אותה- איש אולי אני חלוק על דעותיו הפוליטיות אבל מקצוען ומבריק כברק
  • 2.
    חובבן 08/04/2021 08:46
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לכולם. לא ממליץ.
  • 1.
    משקיע 08/04/2021 08:39
    הגב לתגובה זו
    בלי יחסי ציבור בומבסטיים ובובות מפורסמות בחזית, מוכרת יפה ומרוויחה יפה. כל השאר מוכרות חלומות ובעיקר מדברות בשלב הזה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?