שוק הקנאביס הישראלי צומח אך נתקל בחסמים
תעשיית הקנאביס הישראלית גדלה בקצב משמעותי בשנה החולפת, אך השאלה הגדולה היא האם היא תממש את החלום ותהפוך לתחום ייצוא משמעותי? ממש לא בטוח. בשוק המקומי החברות היצרניות עדיין בולטות, אבל מסתבר שהייבוא האיכותי מנצח והיקפו הולך וגדל. אם הרגולציה תאפשר לייבא ללא חסמים, לא בטוח מי וכמה מהחברות המקומיות יישארו בחיים.
ואם הייבוא מנצח, אז למה שהייצוא בכלל יצליח? אז נכון מדובר בשוק גדול ומדובר בשוק עם נישות רבות, ובכל זאת - זה לא מה שאמרו לנו במשך כמה שנים טובות - היזמים והמנהלים בתחום נפנפו ביכולת הגדולה של החקלאות הישראלית, המו"פ הישראלי ובידע ובניסיון שיש לישראל - זה מתברר כשגוי לגמרי. אין לנו יתרון.
ולמרות כל, יש לנו הצלחות בתחום והחברות צומחות. הסיבה העיקרית - השוק צומח. כל שנה מתווספים 30-40 אלף איש שרשאים לקבל קאנביס. יש דיבורים על לגליזציה, למרות שזה נראה רחוק ויש חברות מקומיות שפונות ומצליחות לעניין שווקים בעולם בזכות כיוון לשוק המתקדם יותר הסמי-רפואי - משחות, שמנים וכו'.
כך או אחרת, מניות הקנאביס מעניינות מאוד את המשקיעים. בדצמבר האחרון, הודיעה הבורסה לני"ע על השקת מדד ת"א-קנאביס, שיורכב ממניות הכלולות בתת-ענף קנאביס, בענף הביומד. המדד מורכב ממניות של חברות הקנאביס הגדולות בבורסה (לכתבה המלאה). לאחרונה גם היתה התפתחות רגולטורית שתשפיע על השוק בנוגע לייבוא קנאביס (לכתבה המלאה).
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בין עשר השחקניות הישראליות בשוק הצומח הזה נוכח הדוחות הכספיים ל-2020 מראה כי אמנם השוק צומח. מובילה את השוק - אינטרקיור עם הכנסות של 65 מיליון שקל, אבל מה שחשוב יותר זה קצב הצמיחה - מעל 100 מיליון שקל. אינטרקיור צפויה להתמזג בקרוב עם ספאק ולהפוך לדואלית, כשבשבוע האחרון היא רכשה את בטר בתמורה ל-10% מהון המניות שלה. אינטרקיור מכווונת גבוה והיא היחידה עד כה שעושה זאת במלוא הכח - גם במישור העסקי (שת"פים עם גדולות בתעשייה לרבות טילרי), גם במישור הבורסאי (הנפקה, ספאק), וגם במישור המיזוגים והרכישות.
השורה התחתונה החשבונאית באינטרקיור ובכלל גם בחברות האחרות לא מעניינת - היא לוקחת בחשבון סעיפים חד פעמיים. בפועל, אינטרקיור מרוויחה ומגדילה רווחים משמעותית.
פנאקסיה ושיח דיווחו על תוצאות אמביוולנטיות ברבעונים האחרונים ומה שהכי בלט בהן היא חוסר העקביות בצמיחה בהכנסות וברווחים מרבעון לרבעון. מדובר בשתי חברות שפונות לחו"ל במקביל לפעילות המקומית, פנאקסיה מדווחת אמנם על הכנסות אך לא מצליחה לתרגם את זה לרווחים. שיח במצב טוב יותר ומציגה רווחים.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- המיזוג הושלם: אבו פמילי ריט בדרך לבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
יוניבו וטוגדר הן חברות שרחוקות מהחלום שמכרו למשקיעים. הן מתקדמות בעסקים, אבל לא ברור אם יש להן מודל עסקי מנצח - ייבוא, ייצור מקומי, ייצור בחו"ל?
פארמוקן נחשבת חברה עם מוצרים איכותיים, אבל בהינתן הייבוא, כבר לא ברור לחלוטין אם יש לזה ערך גדול. זו סוגיה לא ברורה. בדוחות היא יחסית מאכזבת
טבלת השוואת רווחי חברות שוק הקנאביס הישראלי ב-2020. מקור: דיווחי החברות לבורסה
מקור: דיווחי החברות לבורסה
אז מה צופה 2021 לשוק הקנאביס? האם תהיה המשך צמיחה? האם הרווחיות תגדל או שתמשיך לצלול בסקטור? או שהשוק יתאזן ויגיע למצב של יכולת לייצא באופן תקין?
כבר כתבנו בעבר שתפרחות הקנאביס לא צפויות להפוך לענף ייצוא משמעותי, והן לא תהינה "התפוזים" הבאים של המדינה,. חברות אלו עשויות להיות מעניינות במידה ותהיה לגליזציה של קנאביס בישראל והן תספקנה יותר תוצרת לשוק המקומי, אז ייתכן כי תמחור חברות העוסקות בגידול תפרחות יעלה, בייחוד לאור ההגנה שמספק להן הרגולטור. אבל עדיין מדובר בהרבה חברות שמתמחות ומתחרות על אותו הסקטור בדיוק וכמו בכל שוק חדש ומתפתח, כוחות השוק יראו מי תשרוד ומי תיעלם, בדומה לסקטורים אחרים שנהנו מבועתיות שהתפוצצה, דוגמת בועת הדוט.קום בהיי טק, אשר הביאה עימה הרבה מאוד חברות שנעלמו כאשר הבועה התפוצצה.
לכתבות דוחות 2020 בשוק הקנאביס:
1. אינטרקיור (לכתבה המלאה).
2. פנאקסיה (לכתבה המלאה)
3. שיח מדיקל (לכתבה המלאה).
4. יוניבו (לכתבה המלאה)
5. פארמוקן (לכתבה המלאה)
6. תיקון עולם
7. קאנומד (לכתבה המלאה)
8. טוגדר
9. קנאשור (לכתבה המלאה)
10. אינטליקנה
- 7.ביבי ואבי שמחון תקעו הייצוא ועשו נזק בלתי הפיך (ל"ת)איתן 08/04/2021 15:00הגב לתגובה זו
- 6.חוסר גילוי נאות בכתבה-ברק 10.5 מיליון העמיק הפסדי החברה (ל"ת)hary 08/04/2021 10:49הגב לתגובה זו
- 5.פרח ההרים 08/04/2021 10:22הגב לתגובה זופועל בה.
- 4.טוגדר אכזבת המשקיעים (ל"ת)צפי 08/04/2021 10:16הגב לתגובה זו
- 3.יודע דבר 08/04/2021 09:53הגב לתגובה זואינטרקיור היא המועדפת עלי והיא עדיין רחוקה מהשיא שהיה לה- היא מתרחבת ומתמזגת עם חברות ותיכנס לנסדק ולא לשכוח מי המנהל אותה- איש אולי אני חלוק על דעותיו הפוליטיות אבל מקצוען ומבריק כברק
- 2.חובבן 08/04/2021 08:46הגב לתגובה זובהצלחה לכולם. לא ממליץ.
- 1.משקיע 08/04/2021 08:39הגב לתגובה זובלי יחסי ציבור בומבסטיים ובובות מפורסמות בחזית, מוכרת יפה ומרוויחה יפה. כל השאר מוכרות חלומות ובעיקר מדברות בשלב הזה

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.04% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -9.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
