העתיד כבר כאן? לא, אנחנו חיים בהווה
מיסוי, רגולציה, בירוקרטיה, והצורך בהשקעה מאסיביות הן הסיוט של החברות בוול סטריט, והשוק מעדיף להתעלם מהם: רכבים חשמליים היא אחת מבין הפיתוחים הטכנולוגיים שצפויים לשנות את העולם, האם אנחנו מוכנים לכך?
תקופה מטלטלת בוול סטריט, לאחר עשור של צמיחה מואצת הגיע משבר הקורונה שזיעזע את העולם הכלכלי ואת שווקי ההון. מחודש מאי 2020 נוצר מצב חריג, שוק ההון מניב תשואות עצומות בעוד הכלכלה הריאלית מנסה להתאושש מההשלכות ההרסניות. מצב זה יצר ניתוק בין שני הכוחות שמניעים את העולם- יצרן וצרכן.
ההיפרדות בין הכלכלית הריאלית לוול סטריט נוצרה על רקע ציפיות להתפתחוית טכנולוגית מהירות. מחיר החברות שנסחרות במכפילי רווח ומכירות עצומים לא משקף כמה שהחברה גדולה בהווה, אלא כמה היא תהיה גדולה בעתיד. בתקופה האחרונה אנו עדים לתיקון בשווקים, התפכחות של משקיעים ששואלים עצמם "האם לחברה יש ערך מתאים למחיר המניה?".
המוצרים שמציעות החברות נשמעים טוב מאי פעם ומציירים עולם ורוד של נוחות דיגטלית והתפתחות אנושית. שינוי דורש תשתית והסתגלות, ולכן לוקח זמן רב. וול סטריט מציגה תמונה ורודה שמסתכמת לרוב ב-"הגעה לרווחיות עד 2025" ומשפטים מהסוג זה. למרות שהטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, הערכות השווי לא לוקחות בחשבון את השאלה "האם האדם והסביבה מסוגלים להתמודד עם הטכנולוגיה?". הניתוק בין שני סוגי הכלכלות הופך את הציפיות בוול סטריט לחלומות, ובמחיר המניות הנוכחי אין מקום לטעות- חברה שלא עומדת בציפוית ואפילו במעט, מתרסקת.
הרכבים החשמליים והחכמים היא דוגמא מובהקת לכך, זהו הסקטור שעלה לכותרות בשנה האחרונה, וכל קשר בין חברה לשוק גרמה לזינוק של מאות אחוזים במחיר המניה.
מיסוי
התערבות ממשלתית ממלאת היום תפקיד חשוב בצמיחת שוק ה-EV, כך למשל עיקר רווחיה של מובילת הסקטור טסלה (סימול:TSLA) נובעים מסובסידיות. ממשלות רבות מעודדות את יצרניות הרכבים לעבור "לאנרגיה ירוקה" באמצעות תמריצים כספיים משכנעים. זה לא יכול להימשך לנצח, המדינה צריכה להרוויח מכלי רכב והאנרגיה שהם צורכים, ולכן יצטרכו להתאים את מודל המיסוי של האתמול והמערכות התומכות בו. הרשויות אינן יכולות עוד לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית המשבשת, ולמרות שפקידים ברחבי העולם מבינים את חשיבות ההתייחסות לטרנספורמציה דיגיטלית, מעטים הצליחו לפצח את הנוסחה שתאפשר מודל ארוך טווח ועמיד.
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשתיות
הפרדיגמה נפרצה, יותר ויותר צרכנים מורידים את המחסומים ומוכנים לאמץ את הרכבים החשמליים ולוותר על מפלצות הפחמן. שינוי הרגלי הצרכן מונעים מהטבות רגולטוריות, עלייה ביכולות התפעוליות של הרכב, אך בעיקר אופנה- מותג צעיר שמציע רכב עם סגנון יוקרתי, מראה חדשני ואינספור מערכות טכנולוגיות מפנקות. למרות הצמיחה המהירה שצופים בוול סטריט לשוק ה-EV, עולה השאלה כמה אנרגיה נצטרך להפיק בשביל להניע את הרכבים באמצעות חשמל והאם זאת בכלל אלטרנטיבה ירוקה? דמיינו מצב בו כל דיירי ירצו להטעין את רכביהם בלילה...
בשנים הקרובות המחסומים ימשיכו ליפול: טווח הנהיגה, המחיר ומספר הדגמים הזמינים רק צפוי להשתפר ולמשוך יותר ויותר לקוחות מתחדשים. אך יחד עם השינוי החשוב בהעדפות הצרכן, לא יעשה שינוי אמיתי עד שהרכבים החשמליים והאוטונומיים לא יהוו אלטרנטיבה תפעולית מספקת, ובשביל זה נדרש שדרוג תשתיות מאסיבי, ואפילו שינוי המערכת התחבורתית במדינה. מדינות כמו סין וגרמניה משקיעות מיליארדים בבניית תשתיות הטענה, אך אלו הן הראשונות והחזקות ביותר מבחינת תשתיות (כן גם מעל ארה"ב), וגם אלו צופות שהמהלכים הללו ייקחו יותר מעשור.
יכולת ייצור
ולא רק תשתיות ממשלתיות, לחברות אין יכולת ייצור מספקת. דוגמא, ככל ששבבים מתקדמים מוטעמים יותר ויותר במוצרים בהם נעשה שימוש יום-יומי, מטלפונים ומחשבים כמובן ועד טלוויזיות, מקררים, רכבים ועוד, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הוצאת ייצור השבבים למיקור חוץ. אלא שבזמן שהביקוש לשבבים מתעצם, הוא אינו פוגש בהיצע שמתשווה לו, וזאת מכיוון שאין די אתרי ייצור ("פאבים"). כך תעשיית ה-EV פועלת היום, עשרות חברות "שממציאות" רכבים ובודדות שמייצרות – עכשיו זה מספיק, בעתיד הלא רחוק לא.
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- בגיל 95 וורן באפט מעביר את המושכות - עידן חדש בברקשייר האת’ווי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"יש מפעלי רכבים שיכולים לייצר מיליוני רכבים ברחבי העולם"- נכון, אבל המפעלים של היום מחברים ברזלים אחד לשני הם לא מפתחים טכנולוגיות מתקדמות. השינוי בין מפעל תעשייתי לבין מפעל שבבים או High-Tech הוא כמו ההבדל בין מוסך לבין חדר ניתוח. בסקטור ישנם עשרות חברות שגייסו מיליארדים, חלקן יכשלו, אך מרביתן צפויות להתמזג בכדי לייצר היתכנות עסקית. בניית מפעלים מסוג זה ייקחו מספר שנים ויידרשו השקעה כספית גבוהה.
אתיקה ושוק העבודה
בעבר התמקצעות בתחום מסוים הייתה מספקת בשביל להאכיל את יושבי הבית, כיום אנו נדרשים ליכולות אנושיות יוצאות דופן: מגוון של מקצועות, סקרנות ודמיון, יצירתיות, אומץ ועוד. התהליך האבולוציוני שחל על העובד יוצר בידול ופערי מעמדות, שילך ויגבר עם ההאצה הטכנולוגית. ככל שהלחץ על מעמד הביניים גובר, ממשלות יצטרכו לשלוח ידיים אל השוק ולייצר מקומות עבודה בעוד החברות יוזמות פעולות לצמצום העובדים- אם זה להפוך את הפעלים לרובוטים או לשנע סחורות ללא מגע יד אדם.
בעשור האחרון אנו עדים להתקדמות המהירה בדרך בה אנו משנעים סחורות ואנשים. בעקבות הטכנולוגיות, מודלים עסקיים חדשים וציפיות חברתיות , עתיד ניידות בר קיימא, יעיל, נוח, בטוח וזול הוא בלתי נמנע וצורך הישרדותי למין האנושי. המסלול העתידי של עולם הניידות והשפעותיו על עובדים ברחבי העולם אינו ברור ויכול להשתנות באופן דרמטי. אם חשבתם שהרכב האוטונומי נועד כדי שאתם תשבו בנוח בזמן הפקקים באיילון, תחשבו שוב, המטרה הראשית היא אחת- להחליף בתעשייה את כוח האדם שיושב מאחורי ההגה.
למשל מוניות או נהגי המשאיות, "הורידים בלב הפועם של ארה"ב", וארגון העובדים הגדול בארה"ב המונה למעלה ממיליון חברים, עומדים בראש מטרות החברות בסקטור. ואיך לא? דמיינו עולם בו ניתן לשלוח משאיות הלוך ושוב ללא הפסקה בין לבין, עם מינימום חשש מפני תאונות, ללא תנאים סוציאליים ועלויות נלוות- ורידים על ספידים.
זה יקרה, אך ייקח זמן
אי ודאות אינה שם נרדף לחוסר מעש. זה הזמן להתחיל לשקול את ההשלכות של הטכנולוגיה והמודל האסטרטגי על האדם והערכים. זה קריטי שמנהיגים יפעלו כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי, יקר מידי וקשה מידי לשנות את המסלול. מדובר בתהליכים רגישים שנוגעים למיליוני בני אדם ברחבי העולם, והחלטות קשות של סדרי עדיפות. הפגנות, כוח פוליטי, רגולציה ובירוקרטיה הם מקלות בגללי הרכבים החשמליים והאוטונומיים.
אין להבין מדברי כי האדם לא יצליח למצוא פתרונות לאותם מכשולים "קטנים" בדרך. להפך, זה בטוח מה שיקרה, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שכל טכנולוגיה משבשת שנשמעת מבטיחה לוקחת זמן, אם בכלל. זהו בדיוק המונח "להשקיע לטווח ארוך", הרי לחברה בסדרי גודל של וול סטריט לוקח "4 חודשים לאשר תלושים לחג", אז מה כבר לקרות בשנתיים? אולי זהו הסקטור של העתיד, אבל העתיד הוא לא מחר ולא בעוד שנה.
ואיך לא, נסיים במשפט קלישאתי "השקעה במניות היא כמו לראות צבע מתייבש על הקיר או דשא צומח"
- 2.עכשיו יגיעו כל ההסברים לירידות. תפסיקו לבלבל ת'מוח. הכל היה ידוע. (ל"ת)שלומי 07/03/2021 08:00הגב לתגובה זו
- 1.רק בנזין חברת חשמל גנבים (ל"ת)רק בנזין הכי זול 05/03/2021 00:16הגב לתגובה זו
- שים נקודה (ל"ת)lazar01 07/03/2021 09:12הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
