טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash
דעה

העתיד כבר כאן? לא, אנחנו חיים בהווה

מיסוי, רגולציה, בירוקרטיה, והצורך בהשקעה מאסיביות הן הסיוט של החברות בוול סטריט, והשוק מעדיף להתעלם מהם: רכבים חשמליים היא אחת מבין הפיתוחים הטכנולוגיים שצפויים לשנות את העולם, האם אנחנו מוכנים לכך? 

אור צרפתי | (3)
נושאים בכתבה איילון רכב חשמלי

תקופה מטלטלת בוול סטריט, לאחר עשור של צמיחה מואצת הגיע משבר הקורונה שזיעזע את העולם הכלכלי ואת שווקי ההון. מחודש מאי 2020 נוצר מצב חריג, שוק ההון מניב תשואות עצומות בעוד הכלכלה הריאלית מנסה להתאושש מההשלכות ההרסניות. מצב זה יצר ניתוק בין שני הכוחות שמניעים את העולם- יצרן וצרכן. 

ההיפרדות בין הכלכלית הריאלית לוול סטריט נוצרה על רקע ציפיות להתפתחוית טכנולוגית מהירות. מחיר החברות שנסחרות במכפילי רווח ומכירות עצומים לא משקף כמה שהחברה גדולה בהווה, אלא כמה היא תהיה גדולה  בעתיד. בתקופה האחרונה אנו עדים לתיקון בשווקים, התפכחות של משקיעים ששואלים עצמם "האם לחברה יש ערך מתאים למחיר המניה?". 

המוצרים שמציעות החברות נשמעים טוב מאי פעם ומציירים עולם ורוד של נוחות דיגטלית והתפתחות אנושית. שינוי דורש תשתית והסתגלות, ולכן לוקח זמן רב. וול סטריט מציגה תמונה ורודה שמסתכמת לרוב ב-"הגעה לרווחיות עד 2025" ומשפטים מהסוג זה. למרות שהטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, הערכות השווי לא לוקחות בחשבון את השאלה "האם האדם והסביבה מסוגלים להתמודד עם הטכנולוגיה?". הניתוק בין שני סוגי הכלכלות הופך את הציפיות בוול סטריט לחלומות, ובמחיר המניות הנוכחי אין מקום לטעות- חברה שלא עומדת בציפוית ואפילו במעט, מתרסקת. 

הרכבים החשמליים והחכמים היא דוגמא מובהקת לכך, זהו הסקטור שעלה לכותרות בשנה האחרונה, וכל קשר בין חברה לשוק גרמה לזינוק של מאות אחוזים במחיר המניה. 

 

מיסוי 

התערבות ממשלתית ממלאת היום תפקיד חשוב בצמיחת שוק ה-EV, כך למשל עיקר רווחיה של מובילת הסקטור טסלה (סימול:TSLA) נובעים מסובסידיות. ממשלות רבות מעודדות את יצרניות הרכבים לעבור "לאנרגיה ירוקה" באמצעות תמריצים כספיים משכנעים. זה לא יכול להימשך לנצח, המדינה צריכה להרוויח מכלי רכב והאנרגיה שהם צורכים, ולכן יצטרכו להתאים את מודל המיסוי של האתמול והמערכות התומכות בו. הרשויות אינן יכולות עוד לעמוד בקצב המהפכה הטכנולוגית המשבשת, ולמרות שפקידים ברחבי העולם מבינים את חשיבות ההתייחסות לטרנספורמציה דיגיטלית, מעטים הצליחו לפצח את הנוסחה שתאפשר מודל ארוך טווח ועמיד.

תשתיות

הפרדיגמה נפרצה, יותר ויותר צרכנים מורידים את המחסומים ומוכנים לאמץ את הרכבים החשמליים ולוותר על מפלצות הפחמן. שינוי הרגלי הצרכן מונעים מהטבות רגולטוריות, עלייה ביכולות התפעוליות של הרכב, אך בעיקר אופנה- מותג צעיר שמציע רכב  עם סגנון יוקרתי, מראה חדשני ואינספור מערכות טכנולוגיות מפנקות. למרות הצמיחה המהירה שצופים בוול סטריט לשוק ה-EV, עולה השאלה כמה אנרגיה נצטרך להפיק בשביל להניע את הרכבים באמצעות חשמל והאם זאת בכלל אלטרנטיבה ירוקה? דמיינו מצב בו כל דיירי ירצו להטעין את רכביהם בלילה...  

בשנים הקרובות המחסומים ימשיכו ליפול: טווח הנהיגה, המחיר ומספר הדגמים הזמינים רק צפוי להשתפר ולמשוך יותר ויותר לקוחות מתחדשים. אך יחד עם השינוי החשוב בהעדפות הצרכן, לא יעשה שינוי אמיתי עד שהרכבים החשמליים והאוטונומיים לא יהוו אלטרנטיבה תפעולית מספקת, ובשביל זה נדרש שדרוג תשתיות מאסיבי, ואפילו שינוי המערכת התחבורתית במדינה. מדינות כמו סין וגרמניה משקיעות מיליארדים בבניית תשתיות הטענה, אך אלו הן הראשונות והחזקות ביותר מבחינת תשתיות (כן גם מעל ארה"ב), וגם אלו צופות שהמהלכים הללו ייקחו יותר מעשור.

יכולת ייצור

ולא רק תשתיות ממשלתיות, לחברות אין יכולת ייצור מספקת. דוגמא, ככל ששבבים מתקדמים מוטעמים יותר ויותר במוצרים בהם נעשה שימוש יום-יומי, מטלפונים ומחשבים כמובן ועד טלוויזיות, מקררים, רכבים ועוד, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הוצאת ייצור השבבים למיקור חוץ. אלא שבזמן שהביקוש לשבבים מתעצם, הוא אינו פוגש בהיצע שמתשווה לו, וזאת מכיוון שאין די אתרי ייצור ("פאבים"). כך תעשיית ה-EV פועלת היום, עשרות חברות "שממציאות" רכבים ובודדות שמייצרות – עכשיו זה מספיק, בעתיד הלא רחוק לא.

קיראו עוד ב"גלובל"

"יש מפעלי רכבים שיכולים לייצר מיליוני רכבים ברחבי העולם"- נכון, אבל המפעלים של היום מחברים ברזלים אחד לשני הם לא מפתחים טכנולוגיות מתקדמות. השינוי בין מפעל תעשייתי לבין מפעל שבבים או High-Tech הוא כמו ההבדל בין מוסך לבין חדר ניתוח. בסקטור ישנם עשרות חברות שגייסו מיליארדים, חלקן יכשלו, אך מרביתן צפויות להתמזג בכדי לייצר היתכנות עסקית. בניית מפעלים מסוג זה ייקחו מספר שנים ויידרשו השקעה כספית גבוהה.

אתיקה ושוק העבודה

בעבר התמקצעות בתחום מסוים הייתה מספקת בשביל להאכיל את יושבי הבית, כיום אנו נדרשים ליכולות אנושיות יוצאות דופן: מגוון של מקצועות, סקרנות ודמיון, יצירתיות, אומץ ועוד. התהליך האבולוציוני שחל על העובד יוצר בידול ופערי מעמדות, שילך ויגבר עם ההאצה הטכנולוגית. ככל שהלחץ על מעמד הביניים גובר, ממשלות יצטרכו לשלוח ידיים אל השוק ולייצר מקומות עבודה בעוד החברות יוזמות פעולות לצמצום העובדים- אם זה להפוך את הפעלים לרובוטים או לשנע סחורות ללא מגע יד אדם.

בעשור האחרון אנו עדים להתקדמות המהירה בדרך בה אנו משנעים סחורות ואנשים. בעקבות הטכנולוגיות, מודלים עסקיים חדשים וציפיות חברתיות , עתיד ניידות בר קיימא,  יעיל, נוח, בטוח וזול  הוא בלתי נמנע וצורך הישרדותי למין האנושי. המסלול העתידי של עולם הניידות והשפעותיו על עובדים ברחבי העולם אינו ברור ויכול להשתנות באופן דרמטי. אם חשבתם שהרכב האוטונומי נועד כדי שאתם תשבו בנוח בזמן הפקקים באיילון, תחשבו שוב, המטרה הראשית היא אחת- להחליף בתעשייה את כוח האדם שיושב מאחורי ההגה.

למשל מוניות או נהגי המשאיות, "הורידים בלב הפועם של ארה"ב", וארגון העובדים הגדול בארה"ב המונה למעלה ממיליון חברים, עומדים בראש מטרות החברות בסקטור. ואיך לא? דמיינו עולם בו ניתן לשלוח משאיות הלוך ושוב ללא הפסקה בין לבין, עם מינימום חשש מפני תאונות, ללא תנאים סוציאליים ועלויות נלוות- ורידים על ספידים.

זה יקרה, אך ייקח זמן 

אי ודאות אינה שם נרדף לחוסר מעש. זה הזמן להתחיל לשקול את ההשלכות של הטכנולוגיה והמודל האסטרטגי על האדם והערכים. זה קריטי שמנהיגים יפעלו כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי, יקר מידי וקשה מידי לשנות את המסלול. מדובר בתהליכים רגישים שנוגעים למיליוני בני אדם ברחבי העולם, והחלטות קשות של סדרי עדיפות. הפגנות, כוח פוליטי, רגולציה ובירוקרטיה הם מקלות בגללי הרכבים החשמליים והאוטונומיים.

אין להבין מדברי כי האדם לא יצליח למצוא פתרונות לאותם מכשולים "קטנים" בדרך. להפך, זה בטוח מה שיקרה, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שכל טכנולוגיה משבשת שנשמעת מבטיחה לוקחת זמן, אם בכלל. זהו בדיוק המונח "להשקיע לטווח ארוך", הרי לחברה בסדרי גודל של וול סטריט לוקח "4 חודשים לאשר תלושים לחג", אז מה כבר לקרות בשנתיים? אולי זהו הסקטור של העתיד, אבל העתיד הוא לא מחר ולא בעוד שנה. 

ואיך לא, נסיים במשפט קלישאתי "השקעה במניות היא כמו לראות צבע מתייבש על הקיר או דשא צומח" 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עכשיו יגיעו כל ההסברים לירידות. תפסיקו לבלבל ת'מוח. הכל היה ידוע. (ל"ת)
    שלומי 07/03/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק בנזין חברת חשמל גנבים (ל"ת)
    רק בנזין הכי זול 05/03/2021 00:16
    הגב לתגובה זו
  • שים נקודה (ל"ת)
    lazar01 07/03/2021 09:12
    הגב לתגובה זו
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטיוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר

ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה 

רן קידר |
נושאים בכתבה טויוטה

ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.

ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

הגורם הסיני 

עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1% לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים, כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.

הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות. עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.

מגמה מעורבת בשאר העולם

בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת, מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.

פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.