טוויטר רשת חברתית אפליקצייה פלאפון
צילום: Istock

מציוץ לשאגה: טוויטר מכוונת גבוה

החברה צופה הכנסות שנתיות של 7.5 מיליארד דולר עד שנת 2023 ולהגיע ללפחות 315 מיליון משתמשים: החברה מנצלת מומנטום ומשנה אסטרטגיה 
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה טוויטר

לקראת יום האנליסטים, טוויטר TWITTER INC (סימול:TWTR) מספקת תחזיות אופטימיות להמשך והמניה מזנקת. החברה מעדכנת תחזיות וצופה  להכפיל "לפחות" את השורה העליונה, ולדווח על הכנסות שנתיות של 7.5 מיליארד דולר עד שנת 2023. החברה צופה להגיע ללפחות 315 מיליון משתמשים עד סוף שנת 2023. החברה צופה לייעל את התהליכים העסקיים ולהכפיל את מהירות הפיתוח, ובכך לשמור על מרווח EBITDA חיובי של בין 40% ל-50%.

במהלך שנת 2020, הכנסות של טוויטר צמחו רק ב-7.5% לכ-3.7 מיליארד דולר, בעוד פייסבוק הראתה צמיחה חזקה הרבה יותר. במהלך הרבעון, החברה דיווחה על רווח מתואם של 31 סנט, בדומה לצפי האנליסטים, ועל הכנסות של 1.29 מיליארד דולר המשקפים צמיחה של כ-30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. 

טוויטר נתפסת כרשת "האיכותית" יותר מבין הרשתות החברתיות, כזאת שלכל "ציוץ יש משמעות" ומשתמשיה דואגים להציג את יכולתם ולא את גופם. לא פלא שמיטב בעלי הדעה והכישורים בוחרים "לצייץ" במקום לעלות "סטורי", ובניהם ראשי ממשלה ונשיאים, כמו טראמפ שהפך לסופרסטאר בטוויטר ואת רוב החלטותיו המדיניות תיווך לעולם דרך הרשת החברתית.

יחד עם זאת, היא הראשונה שקיבלה החלטתה לחסום את הפרופיל של דונלד טראמפ לאחר הפריצה לבית הנבחרים, וקלעה בחודשים האחרונים למאבק על חופש הדיבור. נזכיר כי טוויטר לא חוותה עזיבה משמעותית של משתמשים לאחר ההחלטה להרחיק את טראמפ השוק הבין במהירות שמעמדה המוביל של טוויטר בפלח השוק אינו מאוים, והסוחרים חזרו לרכוש את מניית החברה.

טוויטר מנצלת את הירידה בכוח של פייסבוק (סימול:FB) ומשנה אסטרטגיה. התחזקות המניה נעשתה בין היתר על בסיס דיווחים שהחברה תציע ללקוחות מנוי לרשת, כדי להגדיל את הכנסותיה. טוויטר לא הצליחה לבנות עד כה עסק מנויים מצליח. החברה עשויה להציע מנויים לחלק משירותיה או תכניה, בעוד המנכ"ל דוחף להחליף את המודל העסקי ולהסתמך בעיקר על מנויים. "הדבר הראשון שנרצה להתמקד בו, הוא התמריץ הכלכלי לאותם אנשים שיתרמו לטוויטר. זה יכול להיות באמצעות מנוי רגיל או באמצעות "טיפים" לחברה. יש שלל של דברים וכרגע אנחנו פשוט לומדים ומתעדפים את הדברים הללו." אמר.

לא מדובר בלהחליף מודל עסקי, אלא להחליף תפיסה לצרכן. עד כה נהנו משתמשי הרשתות החברתיות משירות חינמי, כלומר אנחנו היינו "המוצר" שענקיות הטכנולוגיה מכרו.  ״אם עסק בנוי על הטעיית משתמשים, על ניצול של נתונים, על בחירות שאינן בחירתו של הצרכן, אז זה לא ראוי לשבח, זה ראוי לרפורמה״, אמר מנכ"ל אפל, טים קוק, שיצא למלחמה כנגד פייסבוק. העולם מתחיל להבין שפרטיות היא זכות אנוש בסיסית ולא מוצר על המדף, וחשוב מכך אנשים מוכנים לשלם היום הרבה יותר כסף על שירותים מאשר בעבר- ההכנסות מרכזיות של אפל וגוגל נובעות מחנויות האפליקציות, מה שרק צפוי לגדול. 

פייסבוק לא יכולה לעשות מהלך דומה. בניגוד לטוויטר, פייסבוק היא "טראש"- צהובון חינמי שמחולק ברחוב. בעוד טוויטר מיצבה עצמה במקור ידע וערך למשתמשים, פייסבוק הציגה תמונה שונה לגמרי- כמה שיותר זול, כמה שפחות ערך, כמה שיותר אסתטיקה. וכשזה המצב, הרבה ויתר קשה להתחרות בטוויטר מאשר בפייסבוק, למרות מיצובה החזק של הראשונה מבין הרשתות החברתיות, סביר להניח שהדור החדש מכיר את טיקטוק יותר מפייסבוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

תוסיפו לזה את התדמית השלילית של פייסבוק ותקדמים אוסטרליה, כאשר העבירה את חוק "גוגל ופייסבוק" לאחר קרב מתוקשר שבו פייסבוק חסמה שירותי חדשות במדינה, שירותי חירום ותכנים פוליטיים. החוק קובע שענקיות הטק יצטרכו לשלם על תוכן חדשותי. (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג. 25/02/2021 21:57
    הגב לתגובה זו
    חוץ מהכותרת לא ראיתי כאן תוכן. אין פה שום מידע מעניין או בעל ערך חדשותי. טוויטר תציע מנוי? אחלה כותרת, אבל מה זה אומר בדיוק? אפשר היה להשאיר את הכותרת ולחסוך גם כתיבה עילגת ״לא מדובר בלהחליף״... אלהים אדירים, איזו עילגות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.