חוזים בסך 40 מ' לברנד החדשה; המנכ"ל: צופים רווח כפול
ברנד חברת מרגל, שנרכשה לאחרונה על ידי ברנד -3.64% מדווחת על שני חוזים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. החברה תבצע עבודות תשתית וחשמל בדרך 461 ובכביש 90 לאחר שזכתה במכרז והגיע להסכמות עם לקוח מקומי נוסף. "שוק התשתיות הוא קטר ליציאה ממשבר הקורונה", אומר בראיון לביזפורטל מנכ"ל ברנד החדשה ירון סילש, "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני".
במסגרת המכרז בו זכתה, מרגל תשמש כקבלן משנה לביצוע פרויקט עבודות חשמל ותשתית חשמל ובקרה בדרך 461 ממחלף מסובים עד וכולל שיקוע בכביש 40. הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל מהעסקה, בהתאם להיקף הזמנות בפועל שתקבל מרגל, והעבודות עצמן יארכו כ-38 חודשים. החוזה הנוסף, הכפוף עדיין להסכם מפורט מול הלקוח, נוגע לעבודות חשמל ובקרה בכביש 85, צומת כרמיאל מזרח-צומת חנניה, גם שם תשמש מרגל כקבלן משנה בעבודות שהיקפן כ-6.7 מיליון שקל ובמשך ביצוע מוערך של כ-30 חודשים.
מרגל, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת ואילו ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרויקטים בתחום הפלדה. במסגרת המיזוג, מרגל תקבל מניות בהיקף 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד החדשה צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל.
ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, סינגריה שתיצור יתרון במכרזים הודות לאפשרות להציע סל שירותי למזמיני עבודות, וכן התייעלות בהיקף כ-1.2 מיליון שקל בשנה הראשונה ומספר מיליונים בודדים לאחר מכן, בין השאר במחלקות המכרזים והרכש (להרחבה על המיזוג).
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, נשמע אופטימי גם לגבי הפעילות בתחום התשתיות וגם לגבי ההתרחבות לשוק האנרגיה המתחדשת: "אם הייתה איזושהי האטה בהיבט פעילות התשתיות, אז בימים אלה אנחנו כבר חוזרים לעצמנו ומעריכים שברבעון הרביעי נראה כבר רווחיות של ימי שגרה אחרי שהפאניקה של מזמיני העבודות נגמרה״.
עם הצמיחה בפעילות, הצבר שלכם ב-2021 ישמר את הרווחיות הקיימת או שהיא צפויה להיפגע?
״אנחנו מאד מקווים שהרווחיות תישמר למרות הגידול בצבר ההזמנות של ברנד ומרגל. מתח הרווחיות של מרגל גבוה יותר כי היא מתעסקת במערכות מורכבות לעומת תחום המתכת שבו פועלת ברנד ומתאפיין רווחיות נמוכה יותר. לחברה הבת שתעסוק באנרגיה מתחדשת יש הפסדים צבורים של 8 מיליון שקל, שגם אמורים לעזור לרווחיות״.
הערכה של רווח בסך 15 מיליון שקל בשנה לפי הקצב הנוכחי היא שמרנית לטעמך?
״תכנית התגמול שלנו למנהלים מדברת על רווח של סביב ה-23 מיליון שקל בשנה, זו אינדיקציה לגבי המטרות והיעדים שלנו והאמונה שלנו בפעילות העתידית.
באיזה תחומים בשוק האנרגיה המתחדשת נראה אתכם פועלים?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
