הציבור מוציא פחות כסף באשראי – האם זו תחילתה של מגמה?
כולם מדברים על ההשפעות העמוקות של המגפה על משקי הבית ועל ההוצאות החזויות שישפיעו על הכלכלה כולה. אז נכון, בספטמבר נכנסו לסגר שנמשך עד אחרי סוכות בחודש שעבר – וטכנית אנחנו עדיין בסוג של סגר – אבל צריך לזכור שרבים יושבים בבית כבר מחודש פברואר, זה גם משתקף בהוצאות.
אז מה הנתונים אומרים? אחרי שהישראלים "חגגו" בקיץ אם שיא הוצאות של כל הזמנים, קיימת ירידה של 7.3% בהוצאות כרטיסי האשראי של הישראלים בחודש שעבר ביחס לחודש ספטמבר. הגיוני. הציבור היה כלוא בבית.
כשמשווים רק לתקופה המקבילה, יש ירידה של 3.9% ברכישות, עלייה של 8.9% בהוצאות מוצרים ושירותים אחרים, עלייה של 7.7% ברכש מזון ושירותי אוכל. אבל אז מגיעה ההתרסקות. ירידה של למעלה מ-23% ברכישת מוצרי תעשייה וירידה של למעלה מ-21% ברכישות שירותים.
העלייה בהוצאות המזון והמשקאות בחודשים אוגוסט-אוקטובר מהווה עלייה של 9% בשלושה החודשים, לאחר עלייה של 15.5% בשלושת החודשים מאי-יולי. בקבוצת מחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 22.6%, לאחר עלייה של 48.9% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020 – מה שמצביע על המשך טרנד הקישוריות והצטיידות הציבור במכשור שיסייע לו להעביר את תקופות הבידוד והעבודה מהבית.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בציוד ושירותי תקשורת, נרשמה עלייה של 1.2% במגמה בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020. בקבוצת השונות נרשמה ירידה של 1.1% בשלושת החודשים, לעומת עלייה של 4.2% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020.
אז מה הנתונים אומרים בעצם?
צריך להסתכל על ההוצאות בכרטיסי דרך שתי עדשות. האחת זה הגידול הקבוע באוכלוסיה והקלת אמצעי התשלום באשראי באמצעות הסלולר, מה שכל הזמן דוחף את ההוצאות למעלה באופן טבעי.
מנגד, העדשה השנייה היא של מיליון ישראלים שיושבים בבית וחסרי ביטחון תעסוקתי. אמנם הם מקבלים "משכורת" מביטוח לאומי, אבל פה בדיוק טמון הקאץ'. אחרי היציאה מהסגר הקודם, בקיץ, הציבור הגיע לשיא הוצאות, ביציאה הבאה מהסגר ההוצאות פר משק בית, בייחוד בחתך הסוציואקונומי בינוני-נמוך ומטה, צפויות לקטון, פרט להוצאות על המזון שיישארו באותה המגמה. למה? פשוט, לאנשים יש פחות כסף.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- 2.nav 29/11/2020 15:04הגב לתגובה זוזהירות גנבים באפליקציה ובנייד
- 1.ישראלי 29/11/2020 12:51הגב לתגובה זואשראי זה מלכודת דבש. נותנים לכם נוחות ולוקחים לכם את הכסף ואת הפרטיות. באשראי הממשלה וחברת האשראי יודעים מה קינתם איפה קניתם ובכמה קניתם. יודעים הכל. ועוד לוקחים על זה עמלה. שוד לאור היום. קונים רק במזומן אלה אם נותנים באשראי הנחה משמעותית
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
