כולם מדברים על ההשפעות העמוקות של המגפה על משקי הבית ועל ההוצאות החזויות שישפיעו על הכלכלה כולה. אז נכון, בספטמבר נכנסו לסגר שנמשך עד אחרי סוכות בחודש שעבר – וטכנית אנחנו עדיין בסוג של סגר – אבל צריך לזכור שרבים יושבים בבית כבר מחודש פברואר, זה גם משתקף בהוצאות.    אז מה הנתונים אומרים? אחרי שהישראלים "חגגו" בקיץ אם שיא הוצאות של כל הזמנים, קיימת ירידה של 7.3% בהוצאות כרטיסי האשראי של הישראלים בחודש שעבר ביחס לחודש ספטמבר. הגיוני. הציבור היה כלוא בבית.   כשמשווים רק לתקופה המקבילה, יש ירידה של 3.9% ברכישות, עלייה של 8.9% בהוצאות מוצרים ושירותים אחרים, עלייה של 7.7% ברכש מזון ושירותי אוכל. אבל אז מגיעה ההתרסקות. ירידה של למעלה מ-23% ברכישת מוצרי תעשייה וירידה של למעלה מ-21% ברכישות שירותים.    העלייה בהוצאות המזון והמשקאות בחודשים אוגוסט-אוקטובר מהווה עלייה של 9% בשלושה החודשים, לאחר עלייה של 15.5% בשלושת החודשים מאי-יולי. בקבוצת מחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 22.6%, לאחר עלייה של 48.9% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020 – מה שמצביע על המשך טרנד הקישוריות והצטיידות הציבור במכשור שיסייע לו להעביר את תקופות הבידוד והעבודה מהבית.   בציוד ושירותי תקשורת, נרשמה עלייה של 1.2% במגמה בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020. בקבוצת השונות נרשמה ירידה של 1.1% בשלושת החודשים, לעומת עלייה של 4.2% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020.   אז מה הנתונים אומרים בעצם? צריך להסתכל על ההוצאות בכרטיסי דרך שתי עדשות. האחת זה הגידול הקבוע באוכלוסיה והקלת אמצעי התשלום באשראי באמצעות הסלולר, מה שכל הזמן דוחף את ההוצאות למעלה באופן טבעי. מנגד, העדשה השנייה היא של מיליון ישראלים שיושבים בבית וחסרי ביטחון תעסוקתי. אמנם הם מקבלים "משכורת" מביטוח לאומי, אבל פה בדיוק טמון הקאץ'. אחרי היציאה מהסגר הקודם, בקיץ, הציבור הגיע לשיא הוצאות, ביציאה הבאה מהסגר ההוצאות פר משק בית, בייחוד בחתך הסוציואקונומי בינוני-נמוך ומטה, צפויות לקטון, פרט להוצאות על המזון שיישארו באותה המגמה. למה? פשוט, לאנשים יש פחות כסף.    יתר על כן, היכולת להשתמש בטלפון ככרטיס אשראי, ככל הנראה "הצילה" את ההוצאות של הישראלים וכך גם את הכלכלה - בשל היכולת לגהץ מבלי לצאת מהבית. סביר להניח שכל פעם שנצא מסגר, כמו במחוג ססמי שמודד רעשי אדמה, כשהרעידה הבאה תתרחש נראה את מחוגת הוצאות כרטיסי אשראי קופצות לשיאים, רק כדי לרדת בחדות לאחר מכן. הציבור יוצא לנשום ומתלהב, עד שנגמרת האופוריה ואז נזכרים שאין ברירה אלא להדק את החגורה.