רכישות באשראי
צילום: Istock

הציבור מוציא פחות כסף באשראי – האם זו תחילתה של מגמה?

בלמ"ס מדווחים על ירידה של 4% בהוצאות האשראי בחודש אוקטובר, ביחס לתקופה המקבילה ולמעלה מ-7% ביחס לחודש ספטמבר - אבל יש עלייה של 9% בהוצאות על מזון. אבל איך ההוצאות בכרטיסי אשראי והאבטלה ישפיעו על ההוצאות העתידיות?
ארז ליבנה | (2)

כולם מדברים על ההשפעות העמוקות של המגפה על משקי הבית ועל ההוצאות החזויות שישפיעו על הכלכלה כולה. אז נכון, בספטמבר נכנסו לסגר שנמשך עד אחרי סוכות בחודש שעבר – וטכנית אנחנו עדיין בסוג של סגר – אבל צריך לזכור שרבים יושבים בבית כבר מחודש פברואר, זה גם משתקף בהוצאות.    אז מה הנתונים אומרים? אחרי שהישראלים "חגגו" בקיץ אם שיא הוצאות של כל הזמנים, קיימת ירידה של 7.3% בהוצאות כרטיסי האשראי של הישראלים בחודש שעבר ביחס לחודש ספטמבר. הגיוני. הציבור היה כלוא בבית.   כשמשווים רק לתקופה המקבילה, יש ירידה של 3.9% ברכישות, עלייה של 8.9% בהוצאות מוצרים ושירותים אחרים, עלייה של 7.7% ברכש מזון ושירותי אוכל. אבל אז מגיעה ההתרסקות. ירידה של למעלה מ-23% ברכישת מוצרי תעשייה וירידה של למעלה מ-21% ברכישות שירותים.    העלייה בהוצאות המזון והמשקאות בחודשים אוגוסט-אוקטובר מהווה עלייה של 9% בשלושה החודשים, לאחר עלייה של 15.5% בשלושת החודשים מאי-יולי. בקבוצת מחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 22.6%, לאחר עלייה של 48.9% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020 – מה שמצביע על המשך טרנד הקישוריות והצטיידות הציבור במכשור שיסייע לו להעביר את תקופות הבידוד והעבודה מהבית.   בציוד ושירותי תקשורת, נרשמה עלייה של 1.2% במגמה בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020. בקבוצת השונות נרשמה ירידה של 1.1% בשלושת החודשים, לעומת עלייה של 4.2% בשלושת החודשים מאי-יולי 2020.   אז מה הנתונים אומרים בעצם? צריך להסתכל על ההוצאות בכרטיסי דרך שתי עדשות. האחת זה הגידול הקבוע באוכלוסיה והקלת אמצעי התשלום באשראי באמצעות הסלולר, מה שכל הזמן דוחף את ההוצאות למעלה באופן טבעי. מנגד, העדשה השנייה היא של מיליון ישראלים שיושבים בבית וחסרי ביטחון תעסוקתי. אמנם הם מקבלים "משכורת" מביטוח לאומי, אבל פה בדיוק טמון הקאץ'. אחרי היציאה מהסגר הקודם, בקיץ, הציבור הגיע לשיא הוצאות, ביציאה הבאה מהסגר ההוצאות פר משק בית, בייחוד בחתך הסוציואקונומי בינוני-נמוך ומטה, צפויות לקטון, פרט להוצאות על המזון שיישארו באותה המגמה. למה? פשוט, לאנשים יש פחות כסף.    יתר על כן, היכולת להשתמש בטלפון ככרטיס אשראי, ככל הנראה "הצילה" את ההוצאות של הישראלים וכך גם את הכלכלה - בשל היכולת לגהץ מבלי לצאת מהבית. סביר להניח שכל פעם שנצא מסגר, כמו במחוג ססמי שמודד רעשי אדמה, כשהרעידה הבאה תתרחש נראה את מחוגת הוצאות כרטיסי אשראי קופצות לשיאים, רק כדי לרדת בחדות לאחר מכן. הציבור יוצא לנשום ומתלהב, עד שנגמרת האופוריה ואז נזכרים שאין ברירה אלא להדק את החגורה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    nav 29/11/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    זהירות גנבים באפליקציה ובנייד
  • 1.
    ישראלי 29/11/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אשראי זה מלכודת דבש. נותנים לכם נוחות ולוקחים לכם את הכסף ואת הפרטיות. באשראי הממשלה וחברת האשראי יודעים מה קינתם איפה קניתם ובכמה קניתם. יודעים הכל. ועוד לוקחים על זה עמלה. שוד לאור היום. קונים רק במזומן אלה אם נותנים באשראי הנחה משמעותית
אנילה ניסימוב. קרדיט צילום: ישראל פנחסובאנילה ניסימוב. קרדיט צילום: ישראל פנחסוב

משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן ואיכות חיים בגיל השלישי

מלחמת חרבות ברזל שהפכה את כל ישראל לחזית, הובילה לזינוק במתעניינים בהוספת ממ"ד או בשדרוג מגורים. משכנתא הפוכה מאפשרת להפוך נכסי נדל"ן לגמישות תזרימית ולשדרג את רמת החיים

בשיתוף הפניקס |
נושאים בכתבה משכנתא הפוכה

ישראל ניצבת בפני צומת דרכים מורכב, שבו אתגרים ביטחוניים, תנודות כלכליות ושינויים דמוגרפיים מצטלבים ויוצרים מציאות חדשה. בתוך מציאות זו, עולה קרנה של המשכנתא ההפוכה כפתרון רב-גוני המאפשר לאזרחים ותיקים למנף את הונם הנכסי לטובת ביטחונם האישי, סיוע לדורות הבאים, והבטחת איכות חיים בגיל השלישי.

העורף הופך לחזית: הצורך הדחוף במיגון

מלחמת "חרבות ברזל" הבהירה באופן כואב כי העורף הישראלי אינו חסין. "הנתונים מדאיגים: כ-56% מהדירות בישראל חסרות מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) , וארגון הקבלנים בנגב אף מזהיר כי כ-75% מהדירות אינן עומדות בתקן הנדרש. פער מיגוני זה חושף מיליוני אזרחים לפגיעה , כאשר עלויות בניית ממ"ד נעות בין 100 ל-160 אלף שקלים, וזמני ההמתנה להיתרים יכולים להגיע ל-8-12 חודשים, ואף ל-18 חודשים בבניינים לשימור", מציינת אנילה ניסימוב, מנהלת תחום מכירות משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס.  

תוכניות ממשלתיות קיימות, כמו מיגון אשקלון בהיקף 330 מיליון ש"ח או תוכנית לאומית למיגון תשתיות קריטיות ב-150 מיליון ש"ח, אך הן לרוב ממוקדות ואינן נותנות מענה כולל. "כאן נכנסת לתמונה המשכנתא ההפוכה: היא מאפשרת לבעלי נכסים, ובמיוחד לאזרחים ותיקים, לקבל סכום כסף חד פעמי לכל מטרה, כולל מימון בניית ממ"ד", מדגישה ניסימוב. וכמובן שבניית ממ"ד אינה רק צורך ביטחוני, אלא גם השקעה המעלה את ערך הדירה פי 3-4 מעלות הבנייה עצמה. עבור אזרחים ותיקים, שפעמים רבות מחזיקים בהון נכסי אך חסרים נזילות, המשכנתא ההפוכה הופכת את נכסם לכלי אסטרטגי למיגון עצמי ומשפחתי.  


שוק הנדל"ן: חוסן מול אתגרים

שוק הנדל"ן הישראלי מפגין חוסן יוצא דופן, כאשר מחירי הדיור עלו ב-7.7% בשנת 2024 וב-6.7% ב-12 החודשים שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, השוק חווה תנודתיות, עם ירידה חדה במכירות קבלנים ודירות יד שנייה בספטמבר אשתקד, והתאוששות הדרגתית ברבעונים האחרונים. מחירי הדיור הגבוהים, הדורשים בממוצע 168 משכורות לרכישת דירה בישראל, מקשים על הדור הצעיר להיכנס לשוק.  

המשכנתא ההפוכה מציעה פתרון גם לאתגרי הנדל"ן. היא מאפשרת לאזרחים ותיקים לספק הון עצמי לילדיהם או נכדיהם לרכישת דירה, ובכך לגשר על הפער הכלכלי. בנוסף, היא מאפשרת להם להישאר בביתם הנוכחי, להימנע ממכירה כפויה בתקופה של ירידת מחירים, ואף לשפץ ולהשביח את הנכס.