האחים מיכאל ודניאל זלקינד אלקו
צילום: ישראל הדרי

אלקו: עליה של 16% בהכנסות; הרווח הנקי ירד ל-124 מיליון שקל

מדווחת על הכנסות של 2.86 מיליארד שקל; עם זאת חלה ירידה של כ-5% ברווח הנקי. בנוסף הרווח מפעילות נמשכת ירד ב-30% על רקע מכירת גולן טלקום; הקורונה לא השפיעה מהותית על התוצאות
צחי אפרתי |

חברת ההשקעות אלקו 2.04%  המחזיקה ב-4 חברות ציבוריות - אלקטרה, אלקטרה נדל"ן, אלקטרה מוצרי צריכה וסופרגז, מדווחת על דוחות מעורבים לרבעון השלישי מחד צמיחה של 16.2% בהכנסות הרבעון לרמה של 2.86 מיליארד שקל. עם זאת חלה ירידה של כ-5% ברווח הנקי. בנוסף, הרווח מפעילות נמשכת ירד ב-30% על רקע מכירת גולן טלקום. 

בשורה התחתונה, החברה סיימה את הרבעון עם רווח הנקי של כ-124 מיליון שקל ירידה של כ-5% בהשוואה לכ-130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילויות נמשכות הסתכם ב-99 מיליון שקל ירידה של 30% בהשוואה ל-141 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי ברבעון עלה ל-431 מיליון שקל (15% מההכנסות), בהשוואה לכ-310 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (12.5% מההכנסות).

 

הרווח התפעולי ברבעון עלה בכ-72.7% לכ-209 מיליון שקל  (7% מההכנסות), לעומת סך של כ-121 מיליון שקל  (4.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי אלקו פועלת בימים אלה על מנת לצמצם את השפעת משבר הקורונה על פעילותה, ונכון למועד פרסום הדוחות, הקבוצה לא הושפעה באופן מהותי. כמו-כן, הנהלת הקבוצה אינה צופה בשלב זה  כי תושפע לרעה באופן מהותי בהמשך השנה כתוצאה מהמשבר.

 

אבי ישראלי, סמנכ"ל פיתוח עסקי באלקו: "אנחנו שמחים לסכם את הרבעון השלישי של שנת 2020 עם המשך מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים בקבוצה ובחברות הבנות שלה. במהלך התקופה המשיכה אלקטרה בע"מ להציג שיפור בפרמטרים התפעוליים המשמעותיים שלה, לצד המשך העלייה בצבר העבודות, שמסתכם בכ-16 מיליארד שקל. בנוסף, הודיעה החברה על זכייתה בשלושה פרוייקטי ביצוע גדולים בהיקף כולל של כ-720 מיליון שקל, במכרז להפעלת מערך הנתיבים המהירים, ובחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם רפאל וטסלה.

"אלקטרה מוצרי צריכה הציגה בתקופה שיפור משמעותי בתוצאותיה הודות לצמיחה משמעותית בפעילות מגזר מוצרי הצריכה החשמליים ובתחום קמעונאות החשמל. כמו כן, החברה השלימה את העיסקה למכירת אחזקותיה בגולן טלקום שהניבה לה רווח משמעותי. במישור הפיתוח העסקי, אלקטרה צריכה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם קונצרן BOSCH להקמת מפעל מתקדם לייצור משאבות חום ומזגנים, ולאחרונה עדכנה על ניהול מגעים מתקדמים עם רשת 'סבן אילבן' העולמית לקראת חתימה על מזכר הבנות לא מחייב להתקשרות  בהסכם זכיינות לפיתוח ולתפעול חנויות נוחות תחת המותג 'סבן אילבן' בישראל.

"חברת אלקטרה נדל"ן סיכמה את התקופה עם המשך גידול ב-NOI מפעילות מקבצי הדיור בארה"ב ועם עלייה ברווח הנקי. החברה ממשיכה להרחיב את היקף קרנות הנדל"ן שהיא מנהלת, לרבות קרן החוב שהוקמה השנה, והיא אף חילקה לראשונה מזה 12 שנים דיבידנד לבעלי מניותיה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"סופרגז, שהשלימה השנה הנפקה מוצלחת שביטאה הצפת ערך משמעותית עבור קבוצת אלקו, נמצאת כיום בתנופה גדולה להרחבת פעילותה בתחום הגז הטבעי והחשמל, כחלק מפיתוח מנועי צמיחה נוספים לשנים הבאות. אלקו מדיה פעלה בהתאם להוראת השעה והפסיקה את פעילות בתי הקולנוע במועד הנדרש, הוציאה את מרבית עובדיה לחל"ת וצמצמה מהותית בתקורות. נכון למועד פרסום הדוחות הכספיים טרם חודשה פעילות אלקו מדיה".

תרומת החברות הבנות הציבוריות לפעילות הקבוצה ברבעון השלישי של 2020

אלקטרה סיימה את הרבעון עם הכנסות של כ-2 מיליארד שקל, ותרמה רווח של כ-51 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מזה סך של 92 מיליון שקל ממימוש פעילות חלוקת הגז בדרום. 

אלקטרה נדל"ן רשמה ברבעון הכנסות של כ-47.3 מיליון שקל, ותרמה רווח של כ-35 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

אלקטרה מוצרי צריכה רשמה ברבעון הכנסות של כ-741 מיליון שקל, ותרמה רווח של כ-219 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-127 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

סופרגז אנרגיה, שהונפקה בחודש יוני 2020, רשמה ברבעון הכנסות של כ-106.4 מיליון שקל, ותרמה רווח של כ-10 מיליון שקל.

פירוט תרומת חברות הקבוצה במיליוני שקל: 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.