טויוטה מימן רכב מכונית
צילום: Darren Halstead on Unsplash

פחם OUT מימן IN: האם זוהי הטכנולוגיה שתשנה את העולם?

שוק האנרגיה המסורתית דועך בשעה שחברות המימן מזנקות במאות אחוזים; ג׳נסל הישראלית הצטרפה לגל הירוק והונפקה לפי שווי של 800 מיליון שקל; איך מפיקים אנרגיה ממימן, מה המכשולים, ומי החברות הבולטות? כל הפרטים על שוק המימן הרותח

אור צרפתי | (12)

שנים רבות שהאדם מחפש פתרונות שיחליפו את דלק המאובנים לאנרגיה ירוקה שלא פולטת פחמן. שינוי עצום שכזה לוקח זמן, חברות עשו כל שביכולתן למצוא את הפתרון המיוחל, החל מהפקת אנרגיה באמצעות אצות ועד שימוש בכוח הרוח. אלו כשלו במבחן התוצאה והחיפושים נמשכו. כעת, נראה כי העולם מתקדם בצעדי ענק אל עבר האנרגיה הירוקה, כאשר הפתרון המוביל כיום הוא ״אנרגיית מימן״.

 

50 גוונים של מימן?

כאשר מימן נצרך לייצור חשמל, תוצרי הלוואי הם מים וחום, ולכן המימן מפתה מדענים רבים כבר עשרות שנים. .מימן אפור המיוצר באופן מסורתי, הוא מימן המיוצר באמצעות תהליך של STEAM METHANE REFORMING ששורפת שאריות של חומרים אורגנים המצויים בדלקים שונים (כגון מאובנים) ופולטת פחמן דו חמצני במהלך התהליך, עדיין מזהם מאד. שיטה מסורתית זו מהווה כ- 95% מהמימן המיוצר כיום בעולם.

כאשר תהליך ייצור המימן כולל טכנולוגיות הלוכדות את הפחמן הדו חמצני כך שלא ישתחרר לאויר, המימן נקרא מימן כחול.

מימן ירוק הוא שונה. הוא מיוצר באמצעות אלקטרוליזה שבו מכונות הדורשות חשמל רב מן הרשת מפצלות מים למימן וחמצן, ללא תוצרי לוואי נוספים. מבחינה היסטורית, אלקטרוליזה זו דרשה כמות גדולה מאד של חשמל, עד כדי כך שהיה לא הגיוני לייצר בדרך זו, כעת המצב השתנה.

 

חברות רבות שוקדות על פיתוח של אלקטרולייזרים שיכולים לייצר מימן ירוק בעלות נמוכה בדומה למימן אפור או כחול. האנליסטים צופים שמטרה זו תתגשם כבר בעשור הקרוב וישנם כבר פרוייקטים בעולם שעובדים, אבל העלות עדיין גהוה והדרך לייצור המוני עוד ארוכה. נכון להיום, עדיין רואים במימן כחול פתרון ביניים סביר, כי הוא מפחית את הפליטות ביחס למימן אפור וזול יותר ממימן ירוק. כעת המירוץ בין החברות מתרחש בעולם המימן הכחול, שנכון לעכשיו עדיין יקר יותר מדלק. 

 

התחזית של ארגון המימן האירופאי היא שהשימוש במימן כמענה לביקוש האנרגיה ילך ויעלה עד לרמה של 18% בשנת 2050. תחזית זו מרמזת על צפי לעלייה של פי עשרה בביקוש למימן (ל-550 מיליון טון בשנה) ובהתאם, הצפי הוא להכנסות שנתיות של 2 טריליון דולר ברחבי העולם.

 

מעבר של סין לעצמאות אנרגטית יטלטל את ענפי האנרגיה המסורתיים

מגוון רחב של תוכניות ממשלתיות התומכות במעבר למימן נוצרו בשנים האחרונות. לדוגמה, הנציבות האירופאית הודיעה על אסטרטגיית המימן שלה, כאשר היא שואפת לעולם עם אפס פליטת פחמן עד 2050. התעשייה האירופית כבר משתמשת בכ-8 מיליון טון מימן מדי שנה, אך מרביתו הוא מימן אפור. ארה״ב מספקת מיליונים לחברות האנרגיה המתחדשת כדי שיספקו את הסחורה, אבל במלחמת הסחר הסיפור האמיתי הוא סין. 

 

הרפובליקה הסינית פולטת יותר מרבע מכמות הפחמן הדו חמצני בעולם, והתחייבה להפחית אותו ל-0 עד שנת 2060. ההערכות מדברות שהמעבר לאנרגיה ירוקה בסין יעלה כ-6.5 טריליון דולר בשלושת העשורים הבאים, אך הממשל באמצעות חברת Sinopec מצפה לייצור מזומנים עצום. למעבר של סין לעצמאות אנרגטית יש השלכות על העולם כולו וצפוי להוביל לפגיעה כלכלית קשה בענפי האנרגיה המסורתיים, שכן סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם. Sinopec מתכננת להפיץ כ-1,000 תחנות דלק מבוססות מימן במהלך העשור הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הדרך לעתיד ורוד עוד ארוכה 

המעבר לאנרגיה העתידית צפוי לעמוד בפני מספר אתגרים . האתגר הראשון הוא בעיות בטיחות, שכן המימן הוא גז בלתי נראה וללא ריח, ולכן דליפת מימן באתר סגור היא מסוכנת.  האתגר השני הוא הנושא הכלכלי שכן ייצור מימן יקר יותר מאויבו העיקרי  - דלק, ולכן לא מהווה תחליף ראוי נכון לעכשיו.

 

האתגר השלישי הוא אופן אחסוןהמימן, הנדרש על מנת לעמוד בלחצים אדירים ובטמפרטורות נמוכות מאד. האתגר האחרון הוא המגבלות הקיימות מבחינת המצאות החומרים, מתכות אצילות כמו פלטינה (PGM) הדרושות לזירוז התגובה המייצרת אנרגיה ולכוכב הלכת שלנו אין מספיק מהן. לכן כשאנחנו בוחנים חברת מחקר ופיתוח בתחום זה עלינו לבחון כיצד המדענים נותנים מענה לאתגרים הללו. 

 

החברות שמנסות לשנות את העולם 

המזוהה ביותר עם טכנולוגיית המימן היא חברת פלאג פאוור PLUG POWER INC (סימול:PLUG) אשר מתחילת השנה מנייתה זינקה במעל ל-600% לשווי שוק המתקרב ל-10 מיליארד דולר, וזאת עם הפסדים רבים מאחוריה.החברה זיהתה וכבשה שוק לתאי דלק לפתרונות לוגיסטים בעזרת מלגזים ומכונות מנועים.  החברה מכוונת לפעול בשוק כלי הרכב הצומח, לצד שווקים נייחים נוספים. המוצרים המרכזיים של החברה: ProGen הוא מנוע לרכבים קלים אשר נמצא בפיתוח, GenDrive הם תאי דלק המיועדים למשאיות ו-GenSure המשמש כפתרון גיבוי נייח. לצד פתרונות מימן כחול, החברה מחזיקה בשתי חברות המפתחות פתרונות להוזלת מחיר המימן הירוק וצופה שמחירו ירד בכ-50% עד שנת 2030. 

 

ניקולה NIKOLA CORPORATION (סימול:NKLA) סימנה את שוק המשאיות החשמליות כיעד, ובוול סטריט האמינו בחברה אשר מנייתה זינקה במאות אחוזים במהלך השנה. יחד אם זאת, מספר חקירות ופרשיות בנוגע לדיווחים שקריים על תאי הדלק של החברה גרמו למניה לצלול בחדות. 

 

ענקית נוספת היא חברת בלום  BLOOM ENERGY CORP CL A (סימול:BE) אשר מפתחת מספר פתרונות אנרגיה ירוקה כאשר המרכזי מביניהם הוא השימוש במימן. תאי הדלק של בלום ממירים חשמל בתהליך אלקטרוכימי ללא בערה ביעילות הגבוהה ביותר על פני כל פתרון קיים. החברה מתמקדת במקורות אנרגיה נייחים, ומוצריה פרוסים על פני 500 אתרים ברחבי העולם. 

 

גאווה ישראלית? 

חברת ג'נסל (GenCell) הפכה השבוע לחברה הציבורית היחידה בבורסה הישראלית שעוסקת באנרגיית מימן. החברה, שמניותיה יחלו להיסחר בימים הקרובים, דיווחה כי השלימה בהצלחה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) במסגרתה גייסה כ-205 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-800 מיליון שקל (אחרי הכסף). החברה מפתחת ומייצרת פתרונות גיבוי למערכות החשמל המסורתיות למגוון רחב של אתרים גדולים, ובניהם בתי חולים ותעשיות אוטומטיות. החברה מפתחת כעת פתרון לאספקת חשמל באזורים כפריים ומרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל, על בסיס טכנולוגיה שפיתחה החברה להפקת מימן מאמוניה. הפתרון עתיד להתחרות בגנרטור הדיזל. בנוסף, מכוונת ג׳נסל אל פתרונות אנרגיה נוספים מבוססי אמוניה לתחבורה, בעיקר למשאיות ואוטובוסים.

 

על פי דיווחי החברה, תא הדלק של החברה הוא עם יעילות אלקטרוכימית מהגבוהות מבין סוגי תאי הדלק הקיימים, לצד עמידות בתנאי מזג אוויר קיצון. הזרז (קטליסט) שבו משתמשת החברה אינו מבוסס על מתכת אצילה. בנוסף, החברה פיתחה פתרון להפקת מימן מאמוניה בתהליך המאפשר לתאי הדלק הייחודיים שפיתחה לספק אנרגיה כמקור עיקרי לחשמל גם באתרים המצויים באזורים כפריים ומרוחקים, וכאלה המצויים מחוץ לרשת החשמל. השימוש באמוניה מאפשר עלויות הפקה זולות יותר, כבר כיום, עלות ייצור החשמל ממוצר ה-A5 נמוכה מעלות ייצור החשמל של גנרטור דיזל במדינות רבות בעולם.

 

נראה כי השוק הישראלי היה צמא לחברה מקומית בתחום. במסגרת ההנפקה, שבוצעה במתכונת של הצעה לא אחידה, זכתה החברה לביקושים בהיקף של כ-410 מיליון שקל, מתוכם גייסה החברה כאמור סכום של כ-205 מיליון שקל תמורת כ-25% ממניותיה.

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דור 21/11/2020 06:56
    הגב לתגובה זו
    כדי לקבל מימן צריך להשקיע אנרגיה אחרת
  • 9.
    חי 19/11/2020 21:07
    הגב לתגובה זו
    היתה חברה ישראלית קנדית. נמכרה בנזיד עדשים להודים מוצר עם 8 פטנטים טכנולוגיה בתחום תאי הדלק . עניינתי כמה משקיעים בארץ כנראה לא היו מתאימים . מבחינת זמן ממושך עולה על כל המחירים חפשו בגוגל . מכיר את המנכל אישית
  • 8.
    איש חמוד 19/11/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    אופסיי, שכחתם רווח: כתבתם "אופן אחסוןהמימן"
  • 7.
    שגיא 19/11/2020 17:59
    הגב לתגובה זו
    וזה יהיה הרבה מעל מיליארד...הם רק עשו גיוס פרטי לפי 800.
  • 6.
    ג'ק 19/11/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    הכי מתאים לישראל , נטול סיכונים וסרטן , והכי בריא .
  • שמוליק 19/11/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    ואין שום פתרון מיחזור לערימה של הפאלים הרעילים האלה - אסור לקבור אותם באדמה כי מתכות כבדות יחדרו למאגרי מים וכו.
  • 5.
    פולקסווגן עבדו על מנועי מימן מתחילת שנות ה-70. (ל"ת)
    מימן 19/11/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 19/11/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    עלו והצליחו
  • 3.
    Alfi 19/11/2020 11:22
    הגב לתגובה זו
    האנרגיה המימנית המתקבלת בריאקציית היתוך יכולה במקרים מסוימים להפוך לפצצה...כדאי להימנע מטעויות ייצור. אי אפשר יהיה להגיד אופס...טעינו:)
  • ?היתוך Who is talking about (ל"ת)
    Yasir Leibovitz 19/11/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמוליק 19/11/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    אין שום בלון שמסוגל להחזיק מימן, זה דולף למשל מבלונים כמו שבשימוש לגז טבעי. מימן פשוט דולף.
  • 1.
    גם FCEL (ל"ת)
    אנונימי 19/11/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.