שחר רחים
צילום: שני נחמיאס, סטודיו כותרת
ראיון

מנכ"ל אבגול: "תוצאות הרבעון משקפות עליית מדרגה בפעילות העסקית"

מניית אבגול איבדה 12% לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי, אבל בחברה מסבירים שהתוצאות מעולות - האם השוק טיפש? (לרוב לא) למה הרווחיות הגולמית משתפרת, בשעה שההכנסות קטנות? ולאן הולך תחום המדיקל שהזניק את התוצאות מאז פרוץ המשבר?
ערן סוקול | (1)

יצרנית הבדים הלא ארוגים אבגול -2.03% דיווחה על תוצאות פושרות לרבעון השלישי של 2020, ההכנסות ירדו ל-93.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-102.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019. מעבר לכך - מחירי חומרי הגלם עולים וזה משפיע לרעה כמובן על הרווחיות והרווח. אז המכלול רע ולכן המניה בתגובה ירדה - בשיעור מצטבר של 12%.

ההכנסות ברבעון השלישי כללו הכנסות מבדים שנועדו למוצרים רפואיים ברווחיות שהינה גבוהה מהרווחיות הממוצעת מבדים בתחום ההיגיינה. כתוצאה מכך, החברה אמנם סיימה את הרבעון ברווח של 8.3 מיליון דולר - לעומת מעל 2 מיליון ברבעון המקביל, אבל הרווח ברבעון היה חלש לעומת הרווח הרבעוני הממוצע במחצית הראשונה - שעמד על מעל 12 מיליון דולר לרבעון. המניה הגיבה לתוצאות בירידות שערים של כ-12% כאמור, אבל באבגול טוענים שהתוצאות טובות.

בראיון שערכנו עם מנכ"ל אבגול שחר רחים, הוא טוען כי אי אפשר להשוות את תוצאות הרבעון השלישי לתוצאות הרבעון השני. "ברבעון השני של 2020, לנוכח משבר הקורונה היתה היסטריה בשוק, אשר הובילה למכירת בדים לא ארוגים המשמשים לייצור מוצרים רפואיים ומוצרי היגיינה המשמשים להתמודדות עם משבר הקורונה במחירים אופורטוניסטיים, שלא יחזרו, והבהרנו את זה מראש".

אז מה בעצם מצביע על שיפור בתוצאות העסקיות ברבעון השלישי בכל זאת?

"אני חושב שהנתון החשוב ביותר שמצביע על התוצאות העסקיות הוא ה-EBITDA המתואם, הצגנו את הנתונים במסגרת המצגת לאנליסטים שפורסמה. ה-EBITDA המתואם ברבעון השלישי עמד על כ-23.5 מיליון דולר ברבעון השלישי, זה אמנם נמוך ביחס ל-31.1 מיליון דולר ברבעון השני, אבל זה משמעותית גבוה ביחס ל-3 הרבעונים הקודמים וזה משקף עליית מדרגה בתוצאות העסקיות".

תמצית הנתונים הכספיים, מתוך המצגת למשקיעים של החברה

למרות הכל, מתחילת השנה התוצאות חזקות מאד ביחס לתקופה המקבילה, מה הוביל לשיפור בתוצאות שהחברה מציגה מתחילת 2020?

"התפרצות הקורונה הובילה לשינויים משמעותיים בענף הבד הלא ארוג, ופעלנו במהירות על מנת לנצל את המצב החדש כדי למקסם את הרווח שניתן להפיק ממנו. ברבעון השני, בו הגיע הקורונה מסין לכל העולם, נוצר ביקוש אדיר למוצרי מיגון אותם אנו יכולים לייצר, כשמנגד ההיצע היה מוגבל, מה שאפשר לנו למכור 'במחירי פאניקה' את מוצרי המיגון, תוך שאנו ממשיכים לספק במקביל את הבדים ללקוחותינו הקבועים בהתאם להסכמים איתם.

היום, צד ההיצע התאים את עצמו, אבל הביקוש למוצרי המיגון נותר גבוה, ויותר מוצרים נעשים בטכנולוגיית Spunmelt, בו פועלות המכונות שלנו. דבר זה מאפשר לנו לייצר יותר מוצרים לתחום מוצרי המדיקל ברווחיות גבוהה יותר, כך שתמהיל המכירות שלנו הרבה טוב ביחס לתקופת 'טרום הקורונה'."

איך נוצר מצב שהרווחיות הגולמית משתפרת, בשעה שההכנסות דווקא קטנות?

"אבגול קונה חומרי גלם, שהם לרוב תוצרים של ענף הפטרוכימיה, והמכונות שלנו הופכות אותן לבדים לא ארוגים, לשימושים שונים – מחיתולים ועד למוצרי מיגון אישיים. מחירי המכירה של המוצרים שלנו מותאמים למחיר חומרי הגלם, כשהרווח שלנו הוא בעצם ההפרש ביניהם – כך שאין יותר מדי משמעות לשורת ההכנסות, שמושפעות מהתנודתיות במחירי חומרי הגלם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר לכך, בשנה האחרונה סגרנו את אתר הייצור בברקן, מתוך החלטה אסטרטגית למקד את הפעילות בישראל באתר החדש והיעיל יותר בדימונה. בעקבות מהלך זה, כמויות הבדים שייצרנו ביחס לשנת 2019 הייתה נמוכה יותר, והביאה גם כן לקיטון בהכנסות, אולם כאמור לא השפיעה ולא במאום על שורת הרווח, שדווקא השתפרה".

מה משפיע על מחירי חומרי הגלם בעולם?

"ברבעון הרביעי ישנה עלייה במחירי חומרי הגלם מה שיפגע ברווחיות של הרבעון הרביעי, יכול להיות שנראה בו הכנסות גבוהות יותר כי המחירים יותאמו למחירי חומרי גלם כלפי מעלה, אבל הרווחיות תפגע ברבעון הזה. המאקרו כלכלה לא מצדיקה עליית מחירים, ברגע שהביקוש וההיצע יתאזנו. קשה לצפות את הדינמיקה, וההשפעות של הקורונה ושל הביקוש וההיצע הפנים אזוריים.

החברה מתכוונת בתקופה זו לשפר את מיקס המוצרים ולמסחר מוצרים חדשים בכדי לשמר רווחיות עודפת. שלא כן איזון הביקוש וההיצע יובילו לחסרה למחירים ורווחיות טרום קורונה."

איך אתם רואים כרגע את תחום המדיקל?

"כל מי שנמצא בתחום המדיקל חווה כרגע תקופה של שגשוג. המודעות בעולם עלתה והביקושים עולים בצורה אקספוננציאלית, כמה זמן זה יישאר? קשה להעריך. אבל כנראה שהביקושים בתחום מוצרי המטליות הלחות יישארו חזקים לזמן ממושך, המודעות עלתה והיקף השימוש במוצרים הללו עלה מדרגה, אם זה בבתי מלון, במפעלים או שימוש אישי. כרגע כל התחום נהנה מביקושים גבוהים וההיצע נמוך מהביקוש, אבל סביר להניח שתוך כשנה הפערים הללו ייסגרו. בסופו של דבר תמיד נוצר איזון בין ביקוש להיצע, אז זה רק שאלה של זמן.

איך הביקושים בעולם למוצרים שלכם?

"הביקוש למוצרים שלנו הוא גבוה בכל האזורים הגיאוגרפים שאנו פועלים בהם, ובמיוחד בצפון אמריקה, שמהווה אזור מרכזי בפעילות שלנו".

מה היכולת של אבגול לשמור על שיעורי הרווחיות הנוכחיים גם בעתיד?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מקלקל שמחות 10/11/2020 12:13
    הגב לתגובה זו
    לאור הגידול בביקושים למוצרי החברה, צפוי שהחברה תצליח להעביר את העלייה במחירי חומרי הגלם לצרכנים וכן לא להוריד מחירים שמחירי חומרי הגלם ירדו. אי ההצלחה לעשות זאת, נובעת כנראה משוק מאוד תחרותי.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?