דולרים
צילום: Pixabay

מי מוכר היום את אגרות החוב של ארה"ב?

ההודעות מאירופה מכניסות היום את השווקים לסחרור קל. עם זאת, בניגוד לתיקון קודמים בשווקים, תשואות האג"חים מסרבות לרדת. מדובר בתהליך דומה לאירועים במארס האחרון, רק שהיום הפד' ערוך עם כלים למנוע מצוקת נזילות בשוק. האירועים היום ישכחו במהירות
עמית נעם טל | (13)

דרמה היום בשווקים: המדדים המובילים בארה"ב רושמים היום ירידות חדות של עד 3.2%. באירופה ירדו המדדים עד 5%. הירידות החדות ביחד עם הדיווחים עם הגבלות חדשות באירופה מחזירים את החששות בנוגע לשידור חוזר של האירועים בחודש מארס האחרון. 

יש רק הבדל קטן ומשמעותי: בניגוד לחודש מארס האחרון, המערכת היום מפוצצת בנזילות ולכן כל מצוקת נזילות זמנית בשווקים צפויה להעלם תוך זמן קצר. בנוסף, חשוב להדגיש כי הפד' עדיין פעיל בשווקים ויש לו פיתרון לרוב הבעיות שיכולות להיווצר כתוצאה מסגר נוסף. 

ההודעות היום מאירופה מצליחות לייצר מצוקת דולרים בשווקים מסויימים, בעיקר בשווקים המתעוררים. תהליך דומה התרחש במהלך "הגל הראשון" של הקורונה: כסף בורח מהמקומות המסוכנים ביותר לכיוון הדולר האמריקני. בסיטואציה כזו, בנקים מרכזיים רבים יכולים להשתמש ביתרות המט"ח שלהם בניסיון למנוע פיחות חד במטבע.

שוק האג"ח האמריקני מרמז לנו שתהליך דומה מתרחש היום: אם בתיקונים האחרונים זכו אגרות החוב של ארה"ב לביקושים רבים (שכן הן נחשבות כנכס בטוח), הערב הסיטואציה שונה. למרות ירידות חדות בשוקי המניות - תשואות האג"חים של ארה"ב לא יורדות בצורה משמעותית. בטווח הקצר, התשואות אפילו מטפסות. 

התשואות על אגרות החוב של ארה"ב: כמעט ולא מגיבות לשוק  מקור:INVESTING

כאמור, מדובר בתהליך דומה שהתרחש בגל הראשון של הקורונה, כאשר בנקים מרכזיים רבים נאלצו למכור נכסים של ארה"ב, בעיקר אגרות חוב ממשלתיות, במטבע למנוע בריחת הון. 

בגל הראשון הפד' הגיב למכירות אלו ע"י 2 מכשירים: הראשון הוא כלי הנקרא FIMA repo facility. במסגרת כלי זה, הפד' מאפשר לגופים פיננסיים זרים לבצע עסקאות ריפו עימו ולקבל דולרים מוזלים. הביטחונות באותן עסקאות הן אגרות החוב של ארה"ב. במקביל, הפד' פתח קווי אשראי ל-14 בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם במטרה להקל את מצוקת הדולרים בשוק (ושהבנקים לא ימכרו את אגרות החוב של ארה"ב). 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסכומים שעברו במכשירים אלו אמנם ירדו בחודשים האחרונים, אך הם עדיין קיימים. המשמעות: כל מצוקת נזילות של דולרים בשוק צפויה להתפוגג במהירות. לפיכך, הסיכויים שהאירועים היום יתפתחו ל"כדור שלג" נמוכים. 

בנוסף, צריך לזכור שהמערכת הבנקאית בארה"ב מפוצצת היום בנזילות, בניגוד למארס האחרון שבו הדילרים בארה"ב נדרשו לספוג מכירות חיסול של אגרות החוב של ארה"ב. גם אם הגופים הזרים יתחילו למכור אגרות חוב של ארה"ב, הדילרים בארה"ב מסוגלים לעמוד בזה. שוק הכסף בארה"ב נותר אדיש היום לחלוטין לאירועים.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כלכלן 28/10/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
    הריבית האפסית לאורך כעשור הביאה לבועת נכסים בכל העולם. כולם חגגו לקחו אשראי קנו מכוניות בתים ועוד . נדלן ואגח במיוחדנרכשו במחירים לא ריאלים בעליל. הקורונה תהא רק קטליזטור להתפוצצות הבועה שהייתה חייבת להתקיים בכל מקרה. כאוס בדרך
  • 10.
    קונה מוכר 28/10/2020 20:12
    הגב לתגובה זו
    לאחר הבחירות אני מאמין יהיה ראלי
  • 9.
    אנונימי 28/10/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    ברוכים השבים עמית
  • 8.
    צבי נוי 28/10/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
    אולי התשואה לא יורדת כי אנשים סוף סוף הבינו שאג"ח ארצות הברית הוא אחד המקומות הגרועים לשים בו כסף כרגע?
  • 7.
    ליאור 28/10/2020 19:34
    הגב לתגובה זו
    מרתק!
  • 6.
    יניב 28/10/2020 19:31
    הגב לתגובה זו
    כל כך מקצועי האיש הזה, ובגללו ביזפורטל זו האפליקציה היחידה שההתראות שלה פעילות אצלי בנייד .
  • 5.
    נעם טל- כרגיל כיף לקרוא את הניתוחים שלך. (ל"ת)
    טייגר 7 28/10/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המתחזה 28/10/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    אבל בכללי לא מוכרים היום את האגחים, מכיוון שהתשואות יורדות האגחים עולים!
  • 3.
    עוד פעם אתה מזלזל בירידות וטוען שזה רק נקודתי ומחר 28/10/2020 19:06
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם אתה מזלזל בירידות וטוען שזה רק נקודתי ומחר זה ייעלם..מעניין מה תגיד אם תהיה מפולת של 20%. לנזילות אין שום קשר , ברגע שרבות גידור יממשו עיסקאות השוק ייפול חזק
  • 2.
    אייל 28/10/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד תענוג לקרוא את הניתוחים המעניינים ששופכים אור על הנעשה תודה רבה !!!
  • 1.
    אריק 28/10/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    פעם אחרונה שאתה נעלם לנו ככה סתם לדעתי הכתב הכלכלי הטוב ביותר בנמצא
  • מה קרה לנועם? הכתב כאן היום לא רע אבל לא כמו נועם. (ל"ת)
    נתי 28/10/2020 20:30
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 28/10/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
    נעלמת יותר מידי זמן... תענוג לקרוא את הסקירות שלך
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.