בשורה טובה לטבע; וכמה יעלה לה הסכם פשרה בפרשת האופויואידים? לא מה שחשבתם
אתמול דווח כי פרדו פארמה, יצרנית ה-OxyContin, התרופה למשככי כאבים שהתבררה כממכרת, הגיעה לפשרה מול הממשל האמריקאי. החברה תשלם יותר מ-8 מיליארד דולר ותסגור את החברה. הכסף יועבר לתוכנית טיפול וגמילה מאופיואידים. החברה הפרטית הסכימה לשלם קנס בסך 3.5 מיליארד דולר וכן 2 מיליארד דולר נוספים על רווחי עבר. סכומים אלו יתווספו אל התביעה האזרחית בסך 2.8 מיליארד דולר.
לחברה אין 8 מיליארד דולר נזילים לצורך תשלום הקנסות, לכן פרדו תתמוסס כחלק מההסדר, ונכסיה ישמשו לצורך יצירת ״חברה חדשה לתועלת הציבור״, שתנוהל על ידי נאמן מן הציבור. הכנסותיה העתידיות של החברה החדשה יועברו לצורך תשלום קנסות ועונשים, ולצורך המשך המאבק במשבר האופיואידים. משרד המשפטים הבטיח כי החברה תפעל כולה לטובת הציבור במקום לנסות למקסם רווחים.
הפשרה הזו לא עוברת חלק. פשרה של הממשל לקראת הבחירות עשויה להיתפס כניסיון של דונלד טראמפ להראות שהוא נלחם בחברות התרופות, אבל בפועל חלק מהתובעים שבעצם "לקחו" להם את התביעה היו רוצים לקבל יותר. מדובר באלפי תביעות במדינות שונות ולכן גם ההסדר והדרך לפשרה מאוד מורכבים. ברגע שהממשל "משתלט" אז מצד אחד מגיעים מהר יותר לפשרה, אך מצד שני יהיו כאלו שלא יהיו מסופקים.
לפשרה הזו יש השלכה מאוד גדולה על התביעות מול טבע 1.12% . ראשית, עצם ההגעה לפשרה מגדיל את הסיכוי לפשרה עם חברות נוספות שהיו קשורות לייצור והפצה של משככי כאבים, לרבות טבע, ומעבר לכך - מקבע את העלות. פיצוי של מעל 8 מיליארד דולר לפרדו יהפוך לסוג של בנצ'מרק.
- טבע בתוצאות אמביוולנטיות - הכנסות מעל הצפי, הרווח מתחת לתחזית
- טבע החדשה - יותר מוצרים מקוריים מאשר גנריקה; האם זה יתבטא במחיר המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשביל טבע מדובר בחדשות מאוד טובות. משקיעים רבים מתעלמים מהשקעה בטבע על רקע החשש כי התביעות מולה הן נעלם ענק שעלול להכביד ואף למוטט את החברה. סך התביעות בקשר למשככי הכאבים עולה על 20 מיליארד דולר. השווי של החברה הוא 10.5 מיליארד דולר - כלומר, 20 מיליארד דולר זה מכת מוות לטבע. אבל התובעים לא רוצים שטבע תמות. טבע חיה שווה להם הרבה יותר כסף. אלמלא פרדו היתה חברה גוססת, היה ניתן לקבל ממנה סכום גבוה יותר.
אז נראה שהסיכויים כעת לפשרה עולים, אם כי חשוב להבהיר שמבחינה רשמית שום דבר לא השתנה. הממשל לא התייחס לחברות האחרות שקשורות לפרשה וגם החברות עצמן לא דיווחו על התקדמות לפשרה. מעבר לכך, יש אלפי תביעות ולמרות שצעד של הממשל למעין איחודן לתביעה אחת גדולה במקרה של פרדו, לא בטוח שזה יהיה אפשרי במקרים אחרים. פרדו כאמור היתה סוג של "מת מהלך" והיה אינטרס לסיים מהר את העניין.
ועדיין גם בהינתן שהתובעים והנתבעים ישבו והתדיינו בעבר על פשרה, סביר מאוד שתהיה התקדמות בעניין. השאלה איך זה ישפיע על טבע?
קשה להעריך את היקף הפשרה, אבל נחזיר אתכם שנה לאחור. אז בעיצומו של המשפט מול פרדו, ניסו החברות האחרות להגיע לפשרה מול התובעים. טבע שייצרה ושיווקה תרופות כאלו והיתה על פי האישומים, חלק מהמנגנון של השיווק האגרסיבי של תרופות ממכרות, הציעה פשרה בסדר גודל של 12-15 מיליארד דולר, בהמשך זה על פי פרסומים שונים סכום הפשרה הוכפל.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מדובר בעלות שתסופק בתרופות, בעיקר למכורים לכדורים אלו, על פני עשר שנים. במילים אחרות, לא מדובר בעלות אמיתית/ כספית לטבע, אלא בשווי ההטבה שהיא תספק לחולים. מעבר לכך, דובר על אספקה על פני 10 שנים. אגב, זה גם ההסכם מול פרדו.
המשמעות היא שבמונחים כלכליים מדובר על עלות נמוכה יותר משמעותית. אם הפשרה תהיה על סכום של 12-15 מיליארד בתרופות עתידיות, העלות האמיתית היא 2-3 מיליארד דולר. אם מדובר על סכום כפול, העלות תהיה 4 מיליארד עד 6 מיליארד דולר. כסף גדול, אבל לא כזה שימוטט את טבע שגם כך היקף החוב נטו שלה מסתכם ב-24 מיליארד דולר.
פשרה כזו, היא עדיין לא פתרון כל הבעיות המשפטיות של טבע. החברה מעורבת גם בפרשת תיאום המחירים. שם הממשל האמריקאי בודק שורה של חברות גנריות, ולאחרונה היו שם הסכמי פשרה של מספר חברות מול הממשל. גם כאן, נראה שטבע תצטרך להכניס את היד לכיס, ועדיין זה לא יהיה סכום שיוציא אותה מהמשחק.
אלו הבעיות המשפטיות הגדולות. במישור העסקי טבע נלחמת מול ירידה במכירות הקופקסון, אך התוצאות ברבעונים האחרונים עומדות בציפיות. על פניו, טבע נסחרת במחיר מפתה - מכפיל רווח של כ-3.5-4, אבל לזה יש להוסיף את העלויות השנתיות של הסכמי הפשרה (אם בכלל יהיו) ואת הסיכון שלא יהיו הסכמי פשרה ואז העתיד באמת לוט בערפל.
- 6.תוהה 22/10/2020 16:20הגב לתגובה זווימשיך למכור את התרופות הממכרות תחת כותרת "תועלת הציבור" בשביל להמשיך להרוויח מהחברה. כל התהליך מנוהל ע"י קבוצת עו"ד קאניבאלים שמעניין אותם לשים יד על ניהול החברה, ולהזרים לעצמם רווחי עתק מאותן התרופות הממכרות שבגינן החברה נקנסה מלכחתחילה. אז... שלא יעבדו עליכם....
- 5.מנדי 22/10/2020 13:48הגב לתגובה זושורטיסטים מוכנים?
- 4.שי 22/10/2020 11:28הגב לתגובה זוטבע שווה אפס.
- 3.משה 22/10/2020 11:02הגב לתגובה זונראה שבקרוב יודיעו על מתווה פשרה , רואים כמה המניה מחכה לפרוץ בחוזקה אתמול היה הפרומו במסחר המקדים בארה"ב , הדוח יכה את התחזיות וטבע תרוץ ותסגור פערים.. גם הצד הטכני תומך לחא ספק.
- 2.דברו איתי ב 90 דולר.....אני מחכה בשקט (ל"ת)רפאל 22/10/2020 09:59הגב לתגובה זו
- 1.שורה תחתונה?? הכל נשאר כשהיה (ל"ת)משה 22/10/2020 09:45הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
