רמי לוי נוקה מחשד בפרשת המעקב אחר מתחרים עסקיים, אבל...
יכול לנשום לרווחה? לפחות חלקית. הפרקליטות הודיעה היום לרמי לוי, הבעלים של רמי לוי 2.57% שיווק השקמה, כי החליטה שלא להעמיד אותו לדין בפרשת האזנות הסתר שבוצעו ברמי לוי תקשורת. מי שכן יועמד לדין הוא חתנו, אופיר אטיאס, שכיהן כדירקטור בחברה וסמנכ"ל פיתוח עסקי.
זאת, במסגרת הפרשה שטלטלה את החברה ואיימה להרוס את שמו הטוב של בעליה, ולפגוע באחד ממנועי הצמיחה שרמי לוי ראה לעתיד החברה שלו - הסלולר. גם נגד שני חשודים נוספים, שמואל לוי, שהיה סמנכ"ל בחברה ושלמה ג'וליאן, אחראי האבטחה, החקירות הסתיימו ללא הגשת כתב אישום. עם זאת, עדיין חברת הבת צפויה לעמוד לדין על מעבר על תנאי הרישיון שלה.
מה קרה שם?
בשנת 2011 רמי לוי קיבלה רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי טלפון נייד, בהתאם לכך התקשרה חברת רמי לוי עם חברת פלאפון וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של החברה. בין היתר קיבלה גישה למערכת המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות ואיכונים, שנועדו אך ורק לצורך מניעת הונאות ולמטרה זו בלבד.
על פי כתב החשדות שיוחס לכל החשודים בתחילה - ושפורסם בסוף דצמבר 2019 - בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. החשודים, איש לפי חלקו, ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם.
- בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זאת עשו החשודים לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך לדפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם", כתבו בזמנו בהודעת משרד המשפט.
ניסו לאתר פורצים ועיתונאים
על פי כתב החשדות, בשנת 2013 על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש כנגד חברת "רמי לוי".
- 6.רמי לוי סמרטוט 25/07/2020 01:08הגב לתגובה זוחבל...
- 5.חיים 24/06/2020 10:44הגב לתגובה זוהמחירים הכי יקרים בין הרשתות המזון שנמכר לא רצוי לכל עט עט מלשון עיתים זמנו קצר
- 4.חיים 22/06/2020 20:18הגב לתגובה זוחלק כמו צלופח
- 3.למה סגרו? גב.כהן מחדרה היתה נשפטת (ל"ת)ט 22/06/2020 12:00הגב לתגובה זו
- 2.יעקב 22/06/2020 11:22הגב לתגובה זובן אדם לא אמין נוכל נצלן
- 1.שמו הטוב? (ל"ת)ישראל 22/06/2020 10:39הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?