שנגחאי סין אסיה
צילום: Istock

הבורסות בעולם קורסות, אבל הבורסה בסין נותרה יציבה - איך בדיוק?

במהלך החודש האחרון אנחנו בעיצומה של טרגדיה בשווקים, קריסות שלא נראו מאז 1987, השווקים צנחו בכל העולם ב-30% ומעלה, ודווקא הבורסה בסין - מקור הקורונה - הירידה עד כה היא אחוזים בודדים. 
צחי אפרתי | (17)

במהלך החודש האחרון אנחנו בעיצומה של טרגדיה בשווקים, קריסות שלא נראו מאז 1987, השווקים צנחו בכל העולם ב-30% ויותר, מחירי הסחורות בצניחה חופשית, שוק הקריפטו בהתמוטטות של 40%-30% ואילו יש בורסה אחת יציבה ואיתנה שנראית כמו אי של יציבות ביחס לבורסות האחרות וזאת לא אחרת מאשר הבורסה בסין.

כן, זה אמיתי. למרות שסין היא מקור הקורונה, הבורסה שם התאוששה מהר. אולי זה עוד סימן לאופטימיות זהירה. ובכלל - נקווה שנחקה את הסינים גם במיגור הקורונה. הסינים (אם הדיווחים נכונים וסביר שכן) השתלטו על הקורונה - זה היה אלים בהתחלה בכל המובנים, אבל הסגר ההרמטי, עבד. הכלכלה מתאוששת, הייצור עולה, והבורסה במצב טוב

הבורסה הסינית ירדה במצטבר לאורך משבר הקורונה אחוזים בודדים. היא אמנם ירדה ביום דרמטי אחד ב-8% אך תיקנה את הכל תוך  ומאז נמצאת בסמוך לרמות המחירים טרום המשבר. האם ייתכן שהמדינה ש"אחראית" על משבר הקורונה יוצאת נקייה מהמשבר?

המדד המרכזי בבורסה בשנחאי בשנה האחרונה - אי של יציבות (יחסית)

זה נשמע אולי מעט אירוני ותמוה, אבל יש סיבה. התמיכה הנרחבת של הממשל בסין בשוק ההון תרמה למניות, כשבמקביל הממשל סיפק הקלות גדולות במסים, תמיכות והזרמות כספים. מדובר בהזרמת כמויות אדירות של מזומנים למערכת הבנקאית ועידוד מתן הלוואות לעסקים בקשיים, אך מעבר לכך (הרי גם הממשל האמריקאי הכריז על צעדי התמודדות; בינתיים, ללא הצלחה של ממש לבלום את הנפילות בוול סטריט), למי שמסתכל על המספרים הפשוטים בלי הסיבות והסיפורים שמסביב אין זה מפתיע במיוחד.הבורסה בסין תנודתית מאוד , הרבה יותר מהבורסות במערב.

במהלך 2005-2007 העולם גילה את הבורסה הסינית, הבורסה עשתה ראלי מרשים והמדדים זינקו בפראות כ-600%, אך מעט לפני פרוץ המשבר העולמי ב-2008 הבורסה הסינית החלה בירידות חדות שהחזירו אותה אל רמות המחירים טרום הפריצה הגדולה. במהלך אמצע 2014 הבורסה הסינית פתחה בקפיצה של 250% אך גם זו נגמרת כמו הפריצה הקודמת אל רמות המחירים טרום הזינוק.

למעשה הבורסה הסינית נמצאת כיום 55% מתחת לשיא של 2007 ו- 30% מעל לשיא של 2001. זאת בשעה שהבורסות ברחבי העולם היו עד לאחרונה הרבה מעל השיאים של 2007 ו-2001.

התפתחות המדד המרכזי בבורסה בשנחאי ב-30 השנים האחרונות

לעומת זאת מדד ה-S&P500 נמצא כיום (אחרי הירידות האחרונות) 80% גבוה מהשיא של השנים 2000 ו-2007 - השיא של 2007 עבר במעט את השיא של 2000 וצנח מטה עם משבר 2008, בנוסף בשיא האחרון של המדד עת הגיע ל-3,393 נקודות המדד היה גבוה ב-120% מהשיאים שנכבשו.

קיראו עוד ב"גלובל"

ואילו כאן מדד תל אביב 35 נסחר כיום 100% מהשיא של 2001 וסמוך לשיאים של סוף 2007. בשיא שנרשם בחודש פברואר מדד ת"א 35 גבוה ב-200% מהשיא של 2001 ו-40% גבוה מהרמות של 2007. 

לסיכום, כאשר לוקחים את האירועים הרבים שהתרחשו בעולם ב-20 שנים האחרונות, ממשבר הדוט קום, אסון התאומים, המשבר הפיננסי של 2008, התפרצות מגפת הסארס, שפעת החזירים מלחמות ושלום, כל מדינה צומחת בהתאם להתקדמות ולצמיחה במגוון רחב של גורמים, מפריצות טכנולוגיות ודרך מוסר העבודה של האזרחים ועוד.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    תשאל אנשים 19/03/2020 12:35
    הגב לתגובה זו
    יש בסין כלל מאוד פשוט.מי שמוכר בכמות-מת.
  • 14.
    דור 18/03/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שהבורסה בסין נותרה יציבה היא הפעולות והצעדים הפיננסיים שהממשלה נקטה בזמן המשבר? אם כן, גם ממשלות המערב נוקטות פעולות פיננסיות אז כיצד יש פערים כל כך גדולים?
  • 13.
    חיה 18/03/2020 07:30
    הגב לתגובה זו
    הסינים מיד עם פתיחת המיסחר לאחר החגים וההקפאה העמוקה בתחילת ההיסטריה- הורידו חוקים קצת דרקוניים שאינם מתאימים לשוק חופשי= כגון איסור על שורטים - אסורי מכירה למינהן וכו -
  • 12.
    יואב 18/03/2020 06:23
    הגב לתגובה זו
    לא ברור כל הבלגן. רבע מהאוכלוסיה מעשנים. מעשן בממוצע חי 10 שנים פחות מאדם לא מעשן ולא עושים עם זה דבר ואף אחד לא מתרגש מזה. בא איזה נגיף שכנראה אם יתנו לו להתפרץ חופשי הוא יסיים חיי שישית מהקשישים עד שימצא חיסון. אז מה מתרגשים פתאום מהנגיף הזה ? הוא מחוויר ליד שאר גורמי המוות.
  • 11.
    בסין הממשלה דואגת מאוד לבורסה!! (ל"ת)
    בדיוק הפוך מפה... 17/03/2020 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 18:50
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 9.
    סינים שקרנים. המדינה קנתה את הכול. (ל"ת)
    רן 17/03/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נתי 17/03/2020 15:39
    הגב לתגובה זו
    אז מה ההשוואה?
  • 7.
    שי 17/03/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    השלטון קובע מחירי מכירה ומכירי קנייה, הוא קובע ביקושים. יש תשואה קבועה לכול חברה או מדד מניות. בקיצור מדבר בהצגה, מאד מסוכן להשקיע שם!
  • מני 17/03/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
    זה כמו התערבות בנק ישראל בדולר בשוק חופשי הבוקסה בסין היתנ קורסת.
  • גם יתר בורסות אסיה לא קרסו (ל"ת)
    מוטי 17/03/2020 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ישראלי 17/03/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    אולי ככה תיהיה ממשלה. אחרי שני בחירות כולם הבייתה
  • 5.
    הבורסה הסינית מנוהלת עי הממשל הכל רמאות (ל"ת)
    יוסי 17/03/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אולי זה כי השווקים בשנים האחרונות נראים כמו אקפוננט? (ל"ת)
    מיקי 17/03/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 17/03/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    זה פייק בורסה הקונים ומוכרים זה הממשל בעצמו.
  • 2.
    אכן יש אור אבל קלוש, קלוש... (ל"ת)
    דודו 17/03/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 17/03/2020 14:33
    הגב לתגובה זו
    הוא שם המשחק,ולא גנץ ביבי שמאל ימין וחוסר שליטה מרכזית,ולמעשה ללא שליטה,לכן הלכנו לבחירות פעם ראשונה!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.