שר האוצר משה כחלון
צילום: צילום מסך

מהם הצעדים החדשים עליהם הכריז משרד האוצר אתמול?

בעקבות ההחלטה על החמרת המגבלות, המשרד הודיע על שורת צעדים נוספים להתמודדות עם השפעות הנגיף. בין הצעדים, הקצאת 5 מיליארד שקלים לטובת מנועי צמיחה למשק ומענק סיוע מיוחד לעצמאים
איתן גרסטנפלד | (3)

לאחר הודעת ראש הממשלה על החמרת המגבלות כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, משרד האוצר הציג חבילת צעדים לסיוע למשק בהתמודדות עם השלכות המשבר. בין הצעדים, דחיית תשלומי חובה לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, מענק סיוע מיוחד לעצמאים, מענק מיוחד למפוטרים, והקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי. בנוסף, יוקצו 5 מיליארד שקלים לטובת מנועי צמיחה למשק.

 

לדברי המשרד, צעדים אלו נועדו לצמצם את הפגיעה בכלכלה הישראלית מהשלכות התפרצות נגיף הקורונה, בכפוף לשיקול המרכזי של שמירה על בריאות הציבור. ההחלטה כוללת צעדים שיובילו לייצוב המשק והכלכלה בשגרת החיים החדשה בצל הקורונה ולצד אלו יצירת תשתית להצמחת המשק בתום המשבר. 

הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית:

  • הסכמות בין ארגוני העובדים והמעסיקים על אי פיטורים בתקופה הקרובה, שיצאו לחופשה או חל"ת.
  • הקלה משמעותית בזכאות לדמי אבטלה על ידי קיצור תקופת האכשרה.
  • מענק מיוחד למפוטרים.
  • רישום מהיר ודיגיטלי לשירות התעסוקה ללא צורך בהתייצבות פיזית
  • תכנית לשיפור ההכשרה המקצועית להשתלבות מהירה בשוק העבודה. 

הקלת הנטל הכלכלי המיידי על האזרח:

  • הקדמת תשלומי מס הכנסה שלילי.
  • הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי.
  • דחייה בתשלומי המשכנתאות ע"י הבנקים ומשרד השיכון לזכאים.
  • שירותים בנקאים דיגיטליים מורחבים. 

הקלה על עסקים ואזרחים:

  • דחיית חידוש רישיונות ותעודות לאזרחים.
  • צמצום חובת המענה לצרכן וזמני אספקה וטיפול.
  • עצירת רגולציה חדשה ומתגבשת.
  • דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה.
  • תכנית האצה לדיגטציה.

נגישות אשראי לעסקים:

  • קרן הלוואות בערבות מדינה.
  • הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי.
  • הקלת מגבלת האשראי על ענף הנדל"ן. 

הפחתת עלויות לעסקים וסיוע מיוחד לעצמאיים:

  • הקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים.
  • מתן אורכה לכלל העסקים בהעברת המע"מ לקופת המדינה.
  • דחייה ופריסה של תשלומי ביטוח לאומי של חודש אפריל.
  • דחיית תשלומי חובה לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים.
  • דחיית תשלומי ארנונה עסקית תוך סיוע תזרימי לרשויות חלשות.
  • מענק סיוע מיוחד לעצמאים – המענק מיועד לעצמאים קטנים אל מול ההפסדים הצפויים להם בשל הירידה בפעילות המשקית. 

קיראו עוד ב"בארץ"

קידום מואץ של תשתיות צמיחה למשק:

  • קידום החדשנות והמו"פ באמצעות מענקי הרשות לחדשנות.
  • עידוד השקעות ויצוא באמצעות מענקי משרד הכלכלה.
  • האצת פרויקטים - חשמול מסילת הרכבת, הוספת מסילה רביעית, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, נתיבים מהירים ונת״צים.
  • הקמת עשרה מרכזי תחבורה משולבים בגוש דן.
  • הקמת הקו הכחול בירושלים מגילה לרמות.
  • הכפלת מסילות החוף ת״א-חוף כרמל.
  • חיבור הגליל העליון ובקעת הירדן לרשת הולכת המים הארצית.
  • הקמת קו הולכת גז לצורך הגדלת ייצוא הגז הטבעי למצרים.
  • השקעה בתשתיות ניקוז עבור הסרת חסמים ומניעת שיטפונות.
  • תכנית רב שנתית להגדלת מספר המהנדסים האזרחיים לתשתיות ובינוי.

בריאות 

  • הגדלת מלאי חירום ותרופות - רכש של מסיכות, ציוד מגן ומכונות הנשמה. מיטות אשפוז - בינוי ופיתוח של כ-1,000 מיטות לחולי קורונה.
  • איתור חולים - תגבור מערך המעבדות ומד"א על מנת לאתר את החולים ולהגדיל את מספר הבדיקות.
  • מתחמי בידוד - בינוי מתחמי בידוד בבתי החולים הגריאטריים.
  • רכש ממשלתי של חדרי מלון בפריסה ארצית למחויבי בידוד.
  • תקני כוח אדם 600 תקני אחיות, 200 תקני רופאים, 250 עובדי אחזקה במערך האשפוז, תגבור אלפי סטודנטים לסיעוד ורפואה לפי צורך.
  • הסברה קמפיינים להסברה ופרסום והפעלת מוקדים.
  • מאמצים למציאת חיסון. 

מענה לצרכים אזרחיים:

  • סדר ציבורי - אמצעי מיגון וחיטוי, רכש לשעת חירום, הגברת פריסת הכוחות לשמירה על הסדר הציבורי
  • מזון - הבטחת המשך האספקה הסדירה לאורך המשבר, לרבות פתרונות לעובדים מהרש"פ
  • תרופות - הבטחה להמשך אספקה סדירה לאורך המשבר.
  • פתרונות לבידוד וחולים - ככל שיהיה צורך, יינתן מענה מלא. 

מגזר ציבור:

  • המשך עבודה במתכונת חירום וצעדיי התייעלות.
  • בהסכמה עם ההסתדרות הוחלט כי העובדים שאינם חיוניים בעת הזו יצאו לחופשה על חשבון העובדים עד סוף פסח.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    רמי 17/03/2020 10:19
    הגב לתגובה זו
    נחתכה מספיק
  • 1.
    הוא פרש מהפוליטיקה ומשאיר לפני הקורונה גרעון של 53 מיל (ל"ת)
    יוסי 17/03/2020 09:55
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.