שוורים ודובים וול סטריט
צילום: Istock

עונת החזרי המס בארה"ב יכולה להקפיץ את הנאסד"ק ל-10,000 נק'?

בעולם נורמלי, מחיר ההון עבור החברות נגזר מהסיכון. הסיכון לחברות רבות עלה השבוע משמעותית בעקבות הנגיף, אך מחיר ההון עבור החברות ירד. כיצד זה קרה ומדוע זה עשוי להימשך בחודשיים הקרובים? במקביל, הסימנים לסוף סייקל האשראי בארה"ב ממשיכים להצטבר
עמית נעם טל | (6)

האירועים בשבוע האחרון בשווקים הוכיחו שוב עד כמה גדולה ההשפעה של הפעילות של הבנקים. בעוד הכלכלה השנייה בגודלה נותרה משותקת ברובה (ואין כרגע סימנים לשיפור), שוקי המניות בעולם רשמו שבוע ירוק במיוחד וחזרו לרמות שיא. הפער בין הכלכלה הריאלית לאירועים בוול סטריט מעולם לא היה נראה גדול כל כך. ומה בנוגע לחודשים הקרובים? הפער עשוי להימשך עוד תקופה ארוכה. החודש הקריטי עבור השווקים הוא אפריל, כאשר עד אז התמיכה של הממשלות והבנקים המרכזיים בשווקים צפויה להמשיך להיות גבוהה.

איך מסבירים את הפער השבוע בין הדיווחים למתרחש בשווקים? 

בעולם נורמלי, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על מחיר ההון של חברה הוא הסיכון של החברה. ככל שהסיכון של החברה עולה, גם התשואה שהמשקיעים רוצים לקבל כפיצוי על לקיחת הסיכון גבוהה יותר ולהיפך. האם הסיכון לחברות עלה בשבוע האחרון? כמובן שהתשובה לכך היא חיובית (גם הפד' חושב ככה), אך זה לא בא לידי ביטוי במחיר ההון של החברות. מרווחי האשראי בשוק הקונצרני ירדו השבוע! כלומר השוק מתמחר ירידה בסיכון.

איך זה קורה? שוב הבנקים המרכזיים. כאשר הפד' מתחיל לרכוש נכסים בטוחים (כמו אג"ח ארה"ב) ומוריד את התשואה שלהם, בשווקים מתחיל תהליך של "מרדף אחר תשואה", והמשקיעים פונים לאגרות חוב בדירוגים הנמוכים במטרה לשמור על התשואה שהם צריכים. במקביל נציין כי בחלק מהכלכלות הבנקים המרכזיים רוכשים כעת אגרות חוב בדירוגים הנמוכים, דבר שיוצר ביקושים רבים בשוק זה. 

ירידה של מרווחי האשראי בשווקים מקלה על החברות הממונפות לבצע מחזור חוב/השקעות/רכישות חוזרות של מניות, והדרך למעלה בשווקי המניות קצרה בסיטואציה כזו. 

לאחר שבשבועיים הקודמים מאזן הפד' ירד בחדות, השבוע הוא חזר לעלות והשינוי בשווקים הורגש מיידית. אבל הפד' השבוע לא היה לבד: הבנק המרכזי בסין הזרים יותר מ-240 מיליארד דולר לשווק הריפו בתחילת השבוע, כאשר הוא עושה זאת בריבית נמוכה מהחודשים האחרונים. לשם השוואה, לפד' לקח 4 חודשים להזרים סכום דומה. במקביל, הרשויות במדינה אסרו השבוע על ביצוע שורטים והטילו מגבלות דרקוניות על מכירה של נכסים. העליות השבוע מפתיעות?

פעולות הפד' יוצרות קזינו בשווקים?

התשובה לכך היא ככל הנראה חיובית, מהסיבה שכרגע הפד' מממן מאז ספטמבר האחרון גם את המערכת הבנקאית וגם את קרנות הגידור (שפועלות באופן ממונף מאוד על השווקים). נזכיר כי ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים") טען בדצמבר האחרון כי לקרנות הגידור היה חלק מרכזי באירועים בשוקי המימון (לכתבה המלאה). 

האם קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור בארה"ב קיבלו אור ירוק מאז ספטמבר האחרון להשתולל ולהגדיל את הסיכונים. במקרה הגרוע - הפד' יעניק הלוואה נוספת, כמה פשוט ככה מסוכן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתוצאה של השיגעון של קרנות הגידור בארה"ב היא המתרחש ביצרנית הרכבים טסלה (סימול:TSLA) מאז הודיע הפד' על התמיכה בשוקי הריפו (שהיא בעצם תמיכה בקרנות הגידור). בהתחלה היה ניתן עוד להסביר את המהלכים בשיפור בתוצאות של החברה, אך גם ל"אופטימיים ביותר" על החברה קשה כעת להסביר את המהלכים האחרונים ואת התמחור הגבוה. כמו טסלה, ניתן למצוא עוד חברות רבות שביצעו מהלכים דומים מאז אוקטובר האחרון.  

גרף טסלה בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?

גרף אפל בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?

במקביל נזכיר כי חלקים מאוד גדולים מהמערכת הבנקאית בארה"ב ממונפים כעת בצורה גבוהה מאוד (הרבה יותר מהמשבר של 2008, רק הטכניקות שבהם הבנקים מסתירים זאת השתפרו). חלק מהערכות מצביעות על מינוף של 1 ל-30 על ההון העצמי במערכת האשראי הפדרלית (FLHB), שלמעשה אחראית על רוב ההון של הבנקים הגדולים.  המינופים של קרנות הגידור גדולים עוד יותר.

פעולות הפד' אמנם מונעת מהמערכת הבנקאית לקרוס בחודשים האחרונים לנוכח המינוף המוגזם והבעיה של מימון החוב האמריקני, אך במקביל היא מתדלקת מינוף נוספת של המערכת.  

הסימנים לסוף סייקל בארה"ב ממשיכים להצטבר

אחת הבעיות של הפד' היא שסייקל הצמיחה בארה"ב קרוב מתמיד לסיום לאחר 12 שנים והמערכת הבנקאית מבינה זאת היטב ולכן כל הכסף שמזריק הפד' לבנקים נשאר כעת במערכת הבנקאית ובשוקי ההון ולא מתורגם לגידול באשראי לכלכלה הריאלית. ובמילים פשוטות: מדיניות הזרקת הכסף מיצתה את עצמה מבחינת ההשפעה על הכלכלה הריאלית. 

נציין כי תהליך דומה התרחש בכל סוף הסייקלים הכלכליים שהתרחשו בעשורים האחרונים  - ברגע שיש סימנים להאטה בכלכלה, הפד' מגדיל בצורה דרמטית את כמות הכסף בשוק במטרה לנסות להחיות את סייקל מחדש. אך ברגע שהפד' מבין שהסייקל נגמר וכל מה שהוא גורם אלא רק מינוף נוסף של המערכת, הוא חותך את התמיכה ואז המשבר מתחיל רשמית, השאלה אם ההיסטוריה תחזור גם כעת?

מדדים מול עקומת האג"ח של ארה"ב בעשורים האחרונים: ההיסטוריה תחזור על עצמה?

יש דלק לראלי נוסף בשווקים בתקופה הקרובה

למרות סימנים אלו, ומתוך ההבנה כי השווקים הפיננסים  עובדים כעת באופן "מלאכותי", חשוב לשים לב שיש "דלק נוסף לעליות". כפי שציינו מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה), יש כרגע "בזוקה" של נזילות בחודש הקרוב. קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת בחדות ברקע לעונת החזרי המס מהממשל.  מדובר באירוע שחוזר כל שנה ומעניק רוח גבית לשווקים בכל פעם מחדש. לא במקרה אמצע פברואר-תחילת מרץ נחשבים למוצלחים במיוחד בשווקים.

ע"פ הערכות, מדובר בסכום שנע בטווח של 200-150 מיליארד דולר ביחס לתחילת החודש האחרון, והאפקט של סכום זה דומה מאוד לאפקט של תוכנית רכישות מצד הפד שכן סכום זה מגדיל את הרזרבות של הבנקים באותו הסכום . העונתיות תחזור על עצמה גם השנה?

חשוב להדגיש בהקשר לסעיף זה, כי החזרי המס בארה"ב צפויים לצבור תאוצה רק מה-15.2, כאשר בשבוע הקרוב בשבוע הקרוב הממשל האמריקני צפוי לספק דווקא "רוח פנים" לשווקים. 

נכון, האיום שניצב כרגע בעקבות נגיף הקורונה על הצמיחה בעולם גדול במיוחד (ובפרט שהוא מתרחב כעת לשאר השווקים המתעוררים), אך אותם גורמים שהובילו להתעלמות של השווקים בשבוע האחרון מהאירועים בסין צפויים ללוות אותנו בחודש וחצי הקרובים ואף להתחזק.

דצמבר האחרון: הנאסד"ק המשיך לעלות, יכול להמשיך לטפס גם כעת? העונתיות תתמוך בהמשך החודש

אפריל הוא חודש קריטי עבור מקבלי ההחלטות

מידי כמה חודשים יש לפד' דד ליין חדש, שבו הוא צריך לקבל החלטות חשובות שמכריעות את כיוון השווקים, כאשר הדד ליין החדש הוא באפריל. אפריל הוא חודש של תקופה המיסים בארה"ב, דבר שצפוי להעמיד שוב במבחן את יציבותה של המערכת הבנקאית בארה"ב (תהליך הפוך מהתקופה הקרובה). הפד' הודיע כבר שהוא צפוי להמשיך לתמוך בשוקי הריפו עד תקופה זו ויעשה הכל שעונת המס בארה"ב תעבור בשקט, אך השאלה הגדולה היא מה יקרה לאחר חודש זה: האם הפד' ימשיך להזרים כסף לשוקי הריפו? האם הפד' יודיע על המשך הרכישות בשוק האג"ח, או שהוא יעצור כפי שהוא טען בחודשים האחרונים? האם הפד' יכול להפסיק בכלל את המימון של קרנות הגידור?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ג'ק 09/02/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מאד מאד רוצה להמשיך לקדנציה שנייה . הנשק שלו להשיג את המטרה נמצא בכלכלה . אין ספק שהוא יעשה הכל להעצים אותה יותר ויותר לקראת נובמבר ואכן הוא הוכיח שהוא מסוגל .
  • 4.
    מרתק תודה (ל"ת)
    שמוליק 08/02/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדהים! (ל"ת)
    ואוו 08/02/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השפעת הנגיף תשפיע לרעה על הרבה חברות בחדשים הקרובים (ל"ת)
    שלמה 08/02/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיזהרו:מכתב/אנליסט-שאינו מפרסם תיק וירטואלי (ל"ת)
    fu,c 08/02/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • f -u 09/02/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    ממתי כתב מפרסם את הפורטפוליו שלו?
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.