עונת החזרי המס בארה"ב יכולה להקפיץ את הנאסד"ק ל-10,000 נק'?
האירועים בשבוע האחרון בשווקים הוכיחו שוב עד כמה גדולה ההשפעה של הפעילות של הבנקים. בעוד הכלכלה השנייה בגודלה נותרה משותקת ברובה (ואין כרגע סימנים לשיפור), שוקי המניות בעולם רשמו שבוע ירוק במיוחד וחזרו לרמות שיא. הפער בין הכלכלה הריאלית לאירועים בוול סטריט מעולם לא היה נראה גדול כל כך. ומה בנוגע לחודשים הקרובים? הפער עשוי להימשך עוד תקופה ארוכה. החודש הקריטי עבור השווקים הוא אפריל, כאשר עד אז התמיכה של הממשלות והבנקים המרכזיים בשווקים צפויה להמשיך להיות גבוהה.
איך מסבירים את הפער השבוע בין הדיווחים למתרחש בשווקים?
בעולם נורמלי, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על מחיר ההון של חברה הוא הסיכון של החברה. ככל שהסיכון של החברה עולה, גם התשואה שהמשקיעים רוצים לקבל כפיצוי על לקיחת הסיכון גבוהה יותר ולהיפך. האם הסיכון לחברות עלה בשבוע האחרון? כמובן שהתשובה לכך היא חיובית (גם הפד' חושב ככה), אך זה לא בא לידי ביטוי במחיר ההון של החברות. מרווחי האשראי בשוק הקונצרני ירדו השבוע! כלומר השוק מתמחר ירידה בסיכון.
איך זה קורה? שוב הבנקים המרכזיים. כאשר הפד' מתחיל לרכוש נכסים בטוחים (כמו אג"ח ארה"ב) ומוריד את התשואה שלהם, בשווקים מתחיל תהליך של "מרדף אחר תשואה", והמשקיעים פונים לאגרות חוב בדירוגים הנמוכים במטרה לשמור על התשואה שהם צריכים. במקביל נציין כי בחלק מהכלכלות הבנקים המרכזיים רוכשים כעת אגרות חוב בדירוגים הנמוכים, דבר שיוצר ביקושים רבים בשוק זה.
ירידה של מרווחי האשראי בשווקים מקלה על החברות הממונפות לבצע מחזור חוב/השקעות/רכישות חוזרות של מניות, והדרך למעלה בשווקי המניות קצרה בסיטואציה כזו.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שבשבועיים הקודמים מאזן הפד' ירד בחדות, השבוע הוא חזר לעלות והשינוי בשווקים הורגש מיידית. אבל הפד' השבוע לא היה לבד: הבנק המרכזי בסין הזרים יותר מ-240 מיליארד דולר לשווק הריפו בתחילת השבוע, כאשר הוא עושה זאת בריבית נמוכה מהחודשים האחרונים. לשם השוואה, לפד' לקח 4 חודשים להזרים סכום דומה. במקביל, הרשויות במדינה אסרו השבוע על ביצוע שורטים והטילו מגבלות דרקוניות על מכירה של נכסים. העליות השבוע מפתיעות?
פעולות הפד' יוצרות קזינו בשווקים?
התשובה לכך היא ככל הנראה חיובית, מהסיבה שכרגע הפד' מממן מאז ספטמבר האחרון גם את המערכת הבנקאית וגם את קרנות הגידור (שפועלות באופן ממונף מאוד על השווקים). נזכיר כי ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים") טען בדצמבר האחרון כי לקרנות הגידור היה חלק מרכזי באירועים בשוקי המימון (לכתבה המלאה).
האם קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור בארה"ב קיבלו אור ירוק מאז ספטמבר האחרון להשתולל ולהגדיל את הסיכונים. במקרה הגרוע - הפד' יעניק הלוואה נוספת, כמה פשוט ככה מסוכן.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתוצאה של השיגעון של קרנות הגידור בארה"ב היא המתרחש ביצרנית הרכבים טסלה (סימול:TSLA) מאז הודיע הפד' על התמיכה בשוקי הריפו (שהיא בעצם תמיכה בקרנות הגידור). בהתחלה היה ניתן עוד להסביר את המהלכים בשיפור בתוצאות של החברה, אך גם ל"אופטימיים ביותר" על החברה קשה כעת להסביר את המהלכים האחרונים ואת התמחור הגבוה. כמו טסלה, ניתן למצוא עוד חברות רבות שביצעו מהלכים דומים מאז אוקטובר האחרון.
גרף טסלה בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?
גרף אפל בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?
במקביל נזכיר כי חלקים מאוד גדולים מהמערכת הבנקאית בארה"ב ממונפים כעת בצורה גבוהה מאוד (הרבה יותר מהמשבר של 2008, רק הטכניקות שבהם הבנקים מסתירים זאת השתפרו). חלק מהערכות מצביעות על מינוף של 1 ל-30 על ההון העצמי במערכת האשראי הפדרלית (FLHB), שלמעשה אחראית על רוב ההון של הבנקים הגדולים. המינופים של קרנות הגידור גדולים עוד יותר.
פעולות הפד' אמנם מונעת מהמערכת הבנקאית לקרוס בחודשים האחרונים לנוכח המינוף המוגזם והבעיה של מימון החוב האמריקני, אך במקביל היא מתדלקת מינוף נוספת של המערכת.
הסימנים לסוף סייקל בארה"ב ממשיכים להצטבר
אחת הבעיות של הפד' היא שסייקל הצמיחה בארה"ב קרוב מתמיד לסיום לאחר 12 שנים והמערכת הבנקאית מבינה זאת היטב ולכן כל הכסף שמזריק הפד' לבנקים נשאר כעת במערכת הבנקאית ובשוקי ההון ולא מתורגם לגידול באשראי לכלכלה הריאלית. ובמילים פשוטות: מדיניות הזרקת הכסף מיצתה את עצמה מבחינת ההשפעה על הכלכלה הריאלית.
נציין כי תהליך דומה התרחש בכל סוף הסייקלים הכלכליים שהתרחשו בעשורים האחרונים - ברגע שיש סימנים להאטה בכלכלה, הפד' מגדיל בצורה דרמטית את כמות הכסף בשוק במטרה לנסות להחיות את סייקל מחדש. אך ברגע שהפד' מבין שהסייקל נגמר וכל מה שהוא גורם אלא רק מינוף נוסף של המערכת, הוא חותך את התמיכה ואז המשבר מתחיל רשמית, השאלה אם ההיסטוריה תחזור גם כעת?
מדדים מול עקומת האג"ח של ארה"ב בעשורים האחרונים: ההיסטוריה תחזור על עצמה?
יש דלק לראלי נוסף בשווקים בתקופה הקרובה
למרות סימנים אלו, ומתוך ההבנה כי השווקים הפיננסים עובדים כעת באופן "מלאכותי", חשוב לשים לב שיש "דלק נוסף לעליות". כפי שציינו מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה), יש כרגע "בזוקה" של נזילות בחודש הקרוב. קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת בחדות ברקע לעונת החזרי המס מהממשל. מדובר באירוע שחוזר כל שנה ומעניק רוח גבית לשווקים בכל פעם מחדש. לא במקרה אמצע פברואר-תחילת מרץ נחשבים למוצלחים במיוחד בשווקים.
ע"פ הערכות, מדובר בסכום שנע בטווח של 200-150 מיליארד דולר ביחס לתחילת החודש האחרון, והאפקט של סכום זה דומה מאוד לאפקט של תוכנית רכישות מצד הפד שכן סכום זה מגדיל את הרזרבות של הבנקים באותו הסכום . העונתיות תחזור על עצמה גם השנה?
חשוב להדגיש בהקשר לסעיף זה, כי החזרי המס בארה"ב צפויים לצבור תאוצה רק מה-15.2, כאשר בשבוע הקרוב בשבוע הקרוב הממשל האמריקני צפוי לספק דווקא "רוח פנים" לשווקים.
נכון, האיום שניצב כרגע בעקבות נגיף הקורונה על הצמיחה בעולם גדול במיוחד (ובפרט שהוא מתרחב כעת לשאר השווקים המתעוררים), אך אותם גורמים שהובילו להתעלמות של השווקים בשבוע האחרון מהאירועים בסין צפויים ללוות אותנו בחודש וחצי הקרובים ואף להתחזק.
דצמבר האחרון: הנאסד"ק המשיך לעלות, יכול להמשיך לטפס גם כעת? העונתיות תתמוך בהמשך החודש
אפריל הוא חודש קריטי עבור מקבלי ההחלטות
מידי כמה חודשים יש לפד' דד ליין חדש, שבו הוא צריך לקבל החלטות חשובות שמכריעות את כיוון השווקים, כאשר הדד ליין החדש הוא באפריל. אפריל הוא חודש של תקופה המיסים בארה"ב, דבר שצפוי להעמיד שוב במבחן את יציבותה של המערכת הבנקאית בארה"ב (תהליך הפוך מהתקופה הקרובה). הפד' הודיע כבר שהוא צפוי להמשיך לתמוך בשוקי הריפו עד תקופה זו ויעשה הכל שעונת המס בארה"ב תעבור בשקט, אך השאלה הגדולה היא מה יקרה לאחר חודש זה: האם הפד' ימשיך להזרים כסף לשוקי הריפו? האם הפד' יודיע על המשך הרכישות בשוק האג"ח, או שהוא יעצור כפי שהוא טען בחודשים האחרונים? האם הפד' יכול להפסיק בכלל את המימון של קרנות הגידור?
- 5.ג'ק 09/02/2020 17:11הגב לתגובה זוטראמפ מאד מאד רוצה להמשיך לקדנציה שנייה . הנשק שלו להשיג את המטרה נמצא בכלכלה . אין ספק שהוא יעשה הכל להעצים אותה יותר ויותר לקראת נובמבר ואכן הוא הוכיח שהוא מסוגל .
- 4.מרתק תודה (ל"ת)שמוליק 08/02/2020 22:57הגב לתגובה זו
- 3.מדהים! (ל"ת)ואוו 08/02/2020 22:46הגב לתגובה זו
- 2.השפעת הנגיף תשפיע לרעה על הרבה חברות בחדשים הקרובים (ל"ת)שלמה 08/02/2020 20:59הגב לתגובה זו
- 1.תיזהרו:מכתב/אנליסט-שאינו מפרסם תיק וירטואלי (ל"ת)fu,c 08/02/2020 20:47הגב לתגובה זו
- f -u 09/02/2020 14:28הגב לתגובה זוממתי כתב מפרסם את הפורטפוליו שלו?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
