טראמפ
צילום: gettyimages
ניתוח

איך התפשטות וירוס הקורונה מחלישה את סין ומחזקת את טראמפ?

בעשורים האחרונים כחמישית מהייצור בעולם עבר לסין. עכשיו, כשסין הפכה מרכזית מדי, מי שירוויחו הן דווקא מדינות נוספות באסיה ואולי גם באפריקה, לאחר שהחברות הגדולות הבינו שמסוכן מדי לשים את כל הביצים בסל אחד
ארז ליבנה | (10)

אחד הסממנים החשובים ביותר בעולמנו המודרני, כלומר הכפר הגלובלי, הוא היכולת לפזר את שרשרת הייצור בין מדינות, על מנת להוזיל את המוצרים ולתת לכל מדינה להתמקד באיכויות שהיא מביאה לשולחן.

 

אולם מה שקרה בפועל – מאז נפילת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי – הוא שחברות אמריקאיות ואירופאיות רבות, העבירו את מרבית פס הייצור שלהם לסין. למה? הסיבות ברורות ובעיקר קשורות למחיר הנמוך של הייצור וכוח אדם בלתי נגמר.

במהלך העשורים האחרונים, סין, שרצתה להעלות את מעמד הביניים במדינה, העניקה תמריצים רבים לחברות לבוא ולייצר בשטחה – וגם הצליחה בכך. על פי הפרסומים, כ-19% מכלל הייצור בעולם עשה אלוקציה לסין.

המהפך שעבר על סין ב-3 העשורים האחרונים 

המעצמה האדומה, שגם כן קומוניסטית במהותה ונשלטת על ידי מפלגה אחת המייצגת את שבט ההאן – 90% מאזרחי המדינה – עברה שינויים רבים במהלך העשורים האחרונים. מספיק היה לראות שפתחו סניף של מקדונלדס בכניסה לעיר האסורה – קודש הקודשים הסיני – כדי להבין את גודל המהפכה, זו שכבר אי-אפשר היה להתעלם ממנה.

 

הכול נראה טוב וורוד, הן לכלכלה הגלובלית, שקיבלה זינוק משמעותי והן לכלכלה הסינית בראשותו של הנשיא שי ג'ינפינג, שהעביר את המדינה תהליך מודרניזציה מואץ והפך אותה לא רק מחברה יצרנית אלא גם לחברה צרכנית. אמנם תוך כדי היה נגיף ה-SARS ב-2003, אבל אז חשיבותה של סין לכלכלה העולמית לא הייתה מהותית כמו היום. 

17 שנים לאחר מכן, הפכה סין לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שנייה רק לארצות הברית. יתר על כן, באמצעות תוכנית "החגורה והדרך", שהציגה ושאמורה לשדרג תשתיתית וכלכלית מדינות רבות באסיה ובאפריקה, סין הפכה לאיום על ההגמוניה האמריקאית בעולם.

הווירוס יסיים את מה שמלחמת הסחר החלה

על כל מגרעותיו, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראה והבין. לא סתם הוא פתח איתם בחזית כלכלית וגרם למעצמות מסחריות אמריקאיות להעביר חלק משרשרת הייצור שלהם מסין למדינות אחרות. המכסים והאיומים היו ברורים ועשו את שלהם. אף אחד לא רצה להרגיז את הנשיא הכי תזזיתי בהיסטוריה של המעצמה הגדולה בעולם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אבל איפה שטראמפ לא הצליח, הווירוס החדש דווקא כן. כמו רכבת דוהרת שבולמת בלימת חירום ונעצרת בחריקת גלגלים על הפסים בתוך זמן קצר, כשבתוך כך היא גורמת לגלי הדף רבים, סין סגרה למסחר ותעשיה 21 מחוזות, בהם חוביי ושנגחאי, עד ל-9.2. לפחות לבינתיים ועד להודעה חדשה בה ייעצר התפשטותו של הנגיף, שכבר חצה אוקיינוסים והגיע ל-27 מדינות.

 

לפי דיווח של CNBC, המחוזות הללו אחראים ל-90% מהייצוא במדינה – שהסתכם ב-2018 ב-2.5 טריליון דולר – ו-80% מהתמ"ג הסיני. זו כמות בלתי נתפסת, שאת אדוותיה, הכלכלה העולמית תרגיש עוד זמן רב.

אם תרצו - טראמפ הוא המנצח הגדול מתקיפת נגיף הקורונה. הוא התמודד מול יריב חזק מאוד שתוך כדי הקרב, איבד מכוחו. טראמפ יודע שהסינים כבר לא יילחמו מולו בצורה משמעותית דרך הורדת המכסים, והוא גם יודע שהדבר החשוב להם ביותר הוא "ביטוח מפני אסונות".

סין הולכת לספוג מהלומה כלכלית גדולה והשאלה החשובה היא איך ארה"ב תוביל בהמשך את פתיחת השערים מול הסינים - טראמפ קובע, הוא שולט בעצם על הייבוא מסין, גם בלי המכסים. זו כנראה הסיבה שהסינים הורידו את המכסים על מוצרים מארה"ב. זה גם הוירוס, אבל זה בעיקר הצורך "להשלים"  עם טראמפ.    

אף אחד לא יודע עד כמה ישפיע הווירוס על הכלכלה העולמית

עכשיו כולם כבר מבינים את האימפקט. מספיק להסתכל על דיסני, שסגרה את המלון שלה בעיר ואת פארק השעשועים בהונג קונג, או אפל, גוגל ואמזון, שכולן נפגעו מהווירוס החדש, כדי להבין שאין ברירה אלא לבצע דיברסיפיקציה של שרשרת הייצור – כלומר, להמשיך את תהליך הגלובליזציה ולהפריד את שרשרת הייצור.

 

היטיב לתאר זאת שר המסחר של סינגפור, צ'אן צ'ון סינג שאמר ל-CNBC כי "כולם יושפעו מהמצב, השאלה היא רק עד כמה. כיום סין לא מייצרת רק מוצרי לואו-אנד, אלא גם מוצרי היי-אנד, מה שישפיע על שרשרת הייצור בכל העולם".

 

מה זה אומר? אמנם בשנים האחרונות סין מנסה להוריד את התלות שלה בייצור של המערב בתחומה ומפתחת יותר ויותר מתחמי ידע וייצור פנימיים, אבל ההשפעה בחודשים ובשנים הקרובות על כלכלתה יהיו משמעותיים מאוד.

התהליך לא יקרה ביום אחד, אבל הוא יקרה

אמנם סביר להניח שחלק משרשרת הייצור של חברות רבות – בהן גם ישראליות – יישאר בסין, אבל לכל אלה בוודאי יהיה גיבוי גם במדינות אחרות, למקרה שווירוס שכזה יתפרץ שוב.

האמריקאים, שידועים בדברים רבים, אך לאו דווקא ביכולתם לסלוח ולהעניק הזדמנות שנייה, לא יסתכנו בשנית במצב שבו יהיו תלויים כמעט לגמרי בכלכלה אחת. לפחות לא בזמן הנראה לעין.  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלי 07/02/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
    ניתוח נכון של המצב
  • 7.
    דירה = קורת גג 07/02/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 6.
    שחר 07/02/2020 08:05
    הגב לתגובה זו
    י
  • 5.
    אובמה זיהה ראשון 07/02/2020 00:54
    הגב לתגובה זו
    עם מדינות מזרח אסיה אחרות. הוא נמנע ממלחמת סחר ישירה
  • 4.
    דירה=קורת גג 07/02/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    יואיל הכתב הנכבד להסביר איך השווקים לא יורדים? (ל"ת)
    הרדוף 06/02/2020 22:31
    הגב לתגובה זו
  • zidberg 07/02/2020 07:41
    הגב לתגובה זו
    מוחלשת
  • 2.
    המבין 06/02/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    ברשת רצות המון קונספירציות בנושא ,האם באמת מדובר ביד אלוהים או המקרה בהופעת הוירוס בדיוק בזמן הזה ....
  • 1.
    סם 06/02/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
    הוירוס לא ישפיע כלום על הכלכלה בטווח הבינוני ולא בארוך. זה ישפיע נקודתית באופן מועט על הדוחות של הרבעון הראשון 2020. וישכח לדפי ההיסטוריה. חבל על כל הקישקושים האלה
  • רו"ח מתחיל 07/02/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
    עוד חזון למועד..
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.