גיוסים של 1.5 מיליארד ש' בחצי הראשון של ינואר בקרנות הנאמנות
חציו הראשון של חודש ינואר ננעל עם גיוסים של כ-1.48 מיליארד שקל בתעשיית קרנות הנאמנות, כך על פי סקירתה של מון צביק מבית ההשקעות מיטב דש.
הנתון משקף כניסה של כ-415 מיליון שקל לקרנות הכספיות, וגיוסים של כ-1.06 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות, מתוכם גיוס של כ-1.55 מיליארד שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיון של כ-485 מיליון שקל לקרנות הפסיביות. הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-885 מיליון שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסכום של כ-1.37 מיליארד שקל.
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה, שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, עם גיוס של כ-750 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, פתחו את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקל בהובלת קרנות מניות בארץ.
קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, רושמות גיוס של כ-170 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה רושמות גיוס של כ-125 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות, לאחר שעברו לגיוסים קלים בחודשיים האחרונים, רושמות עלייה בקצב הגיוסים לסכום של כ-75 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפסיבית, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 81.9 מיליארד שקל (כ-60% מהתעשייה הפסיבית כולה), סיימו את החצי הראשון של חודש ינואר בפדיונות של כ-500 מיליון שקל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גדול נרשם בין הקרנות המחקות שגייסו כ-600 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-1.1 מיליארד שקל, כאשר הקרנות שמתמחות במניות בישראל גייסו כ-60 מיליון שקל והקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-560 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-55 מיליון שקל, קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) עולות בקצב הגיוסים לכ-45 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות שסיימו את שנת 2019 בגיוסים ניכרים, עוברות בפתיחת השנה לטריטוריה השלילית עם פדיון של כ-140 מיליון שקל. תעשיית הקרנות הכספיות רושמות גיוסים של כ-415 מיליון שקל.
- 1.דירה = קורת גג 21/01/2020 17:22הגב לתגובה זודירה = קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
