נושי חפציבה כמעט מכרו נכס ב-12 מיליון שקל, בפועל הנכס שווה 36 מיליון שקל
13 שנה עברו מאז חפציבה, קבוצת חברות הנדל"ן של בועז יונה, קרסה. יונה ברח לרומניה, והתברר כי מה שהוצג בדוחות של החברות הציבוריות לא היה נכון - החברה היתה בברוך פיננסי גדול, בשעה שהדוחות סיפרו סיפור אחר לחלוטין. בנוסף, היו כספים שעברו מחברה לחברה, מכיס לכיס, ובסוף נחתו בכיס של יונה. כלומר, הונאה על גבי הונאה.
מי שילם את המחיר? כמובן - מחזיקי המניות ומחזיקי האג"ח של החברות בקבוצה. בעלי המניות לא ראו שקל, מחזיקי החוב דווקא קיבלו, כתלות בסדרת האג"ח ובחברה עצמה. אגב, יש דווקא מחזיקי אג"ח שהרוויחו הרבה. איך זה יכול להיות? הבורסה קיימה ימי מסחר בודדים באגרות חוב לפני הפסקת מסחר מוחלטת. בשלב הזה, גופים גדולים מיהרו למכור כדי לא להישאר עם ניירות לא סחירים במשך שנים.
כמו כן, היו אגרות חוב שירדו לרמת מחיר של אגורות בודדות. זה היה נמוך מדי - בכל זאת יש נכסים בחברות, ויש גם שעבודים חזקים יותר על חלק מסדרות האג"ח. בשורה התחתונה, מחזיקי האג"ח שקנו במחיר מלא כמובן הפסידו, אבל מי שהשכיל לקנות בכמה אגורות (ועשה את החשבון כמו שצריך לצד בחינת הסיכונים) עשה רווחים שלא ייאמנו - יש אגרות חוב שהחזירו פי 7 מההשקעה וזה עוד לא נגמר.
איך נפלה חפציבה?
יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהל המיוחד עו"ד יצחק מולכו מנסה לקבל כמה שיותר מכל המעורבים כדי להעשיר את קופת הנושים. הוא מצליח, אבל לנושים זה עולה המון כסף - שכר הטרחה שלו בשמיים (גם ביחס לשכר הטרחה של עורכי הדין של הנאמן למחזיקי האג"ח והמעורבים האחרים).
הכספים שמגיעים לקופה הם גם מימוש של נכסים וגם מתביעות נגד מעורבים בפרשה. ממש לאחרונה התעשרה הקופה ב-36 מיליון שקל ממימוש נכס - גג השקם בירושלים, בזכות התעקשות של המנהל המיוחד מולכו (באמצעות עו"ד יעקב מלצר), הכנ"ר (באמצעות עו"ד ציפי סלומון) בזכות עורכי הדין של נאמני האג"ח (הרמטיק ומשמרת) עדי פיגל ודוד פרץ, ובזכות המשקיף מטעם אגרות החוב - אדוארד קלר.
הסיפור שלא ייאמן - ערנות של עורכי הדין מנעה נזק של עשרות מיליונים
הסיפור מתחיל ב-2006. אז רכשה חפציבה במסגרת מכרז את גג בניין השקם (לשעבר). מדובר בנכס שנמצא בסמוך לתחנה המרכזית ולבנייני האומה בכניסה לעיר. הוא כולל זכויות בנייה על גג השקם, בהן זכתה חפציבה דרך מכרז אך לא הספיקה לממשן.
- הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
- הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
הנכס הוצע למכירה, היה מו"מ ממושך, כשלבסוף נסגרה עסקת מכירה בתמורה לכ-12 מיליון שקל. העסקה הזו ב-2018 היתה שנים לאחר ההתדיינות האחרונה בתיק. מבלי להיכנס לעובי הקורה, נקבע כי 40% מהנכס יהיה בידי נושים אחרים (שטענו לזכויות בנכס), כך שהתמורה לקופת הנשייה לרבות מחזיקי החוב ובנק הפועלים (הנושה העיקרי) היתה אמורה להיות בסדר גודל של כ-7-8 מיליון שקל.
בנק הפועלים עמד מאחורי העסקה עם כונס נכסים מטעמו, ונראה היה שהיא הולכת להיסגר. המנהל המיוחד ומשרד עורכי הדין פיגל פרץ, התנגדו לעסקה וערערו, אלא שהערעור לא התקבל, והם נאלצו לעלות לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי אין הערכת שמאי. העליון מסרב לעכב את ביצוע פסק הדין, וביוני 2019 כונס הנכסים מבקש שוב לעכב את ההליכים ובית המשפט מסרב.
כונס הנכס של חפציבה ג'רוזלם, אילן שביט־שטריקס לצד עו"ד חן אמסטר, מתחילים בהליך של התמחרות, אך בחודש דצמבר 2019 גורם שקשור לרוכשת - סנטר1 מבקש לעכב את ההתמחרות. עורך הדין של נאמן האג"ח מתנגד לעיכוב ההתמחרות, אך בית המשפט מאפשר את ההתמחרות. השופט אלכסנדר רון עצר את העסקה. ולבסוף - כונס הנכסים קיבל מחיר של 36 מיליון שקל על הנכס. בשלב הזה, כבר ברור שהמחיר שנקבע לפני כן אינו כלכלי או הגיוני. אז מדוע בנק הפועלים דחף לעסקה? לא ברור.
בשורה התחתונה, ניתן לומר שמדובר במזל גדול לנושים - העסקה עוכבה, עד שלבסוף התברר שאכן הנכס שווה הרבה יותר - פי 3, לצד רווח לקופת הנשייה - לבנק הפועלים ולמחזיקי האג"ח.
- 9.תכלס 16/01/2020 22:58הגב לתגובה זוובועז נשדד..בגלל שטויות קטנות
- 8.זה לא המקרה הראשון שעו"ד עושים שיתוף פעולה עם הקונה (ל"ת)רמאות 16/01/2020 08:55הגב לתגובה זו
- 7.ElyP 16/01/2020 08:40הגב לתגובה זואיך נפלה חפציבה? "יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע." בנק לאומי אשם לא פחות בקריסת החברות הציבוריות ורשויות המשפט ורשות ני"ע לא עושות כלום. דיל מולכו-בנק לאומי-רשויות?
- 6.ומה לגבי פיצוי לרוכשי דירות שלא הושלמו מהחברה? (ל"ת)פס"ד 16/01/2020 03:59הגב לתגובה זו
- 5.מישהו ניסה לעשות קומבינה ובית המשפט נתן ידו לדבר. (ל"ת)אלמוג 16/01/2020 01:23הגב לתגובה זו
- 4.קו 15/01/2020 17:24הגב לתגובה זוהכל רקבון ושחיתות
- לא רקבון, זלזול (ל"ת)ElyP 16/01/2020 08:40הגב לתגובה זו
- 3.שולתתתתת 15/01/2020 16:21הגב לתגובה זוכך שלהבא לא יטעו.בנוסף, חקירה מי ניסה למנוע את השמאי וההתמחרות ומדוע?
- 2.מדינה בהפרעה (ל"ת)zev101 15/01/2020 15:46הגב לתגובה זו
- 1.אחד העם 15/01/2020 14:57הגב לתגובה זוהם מהווים חותמת גומי של בעלי תפקיד.
משכנתא (גרוק)ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.
למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.
בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.
לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.
המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.
- עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים,
והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
