מטיל זהב
צילום: Istock

3 הגורמים שצפויים להעניק רוח גבית לזהב במהלך 2020

מחיר הזהב בדרך להשלים זינוק של קרוב ל-19% ב-2019. לקראת 2020: הפד' ובעיקר רגולציה חדשה בשוק הנגזרים בארה"ב צפויים להעניק רוח גבית לסחורה
עמית נעם טל | (7)

לאחר מספר שנים של דשדוש, המשקיעים בזהב רושמים תשואה של קרוב ל-19% ב-2019, כאשר מחיר הסחורה עומד כעת על 1,520 דולרים לאונקיה – שיא של קרוב ל-6 שנים. האם הזהב צפוי להמשיך לטפס ב-2020? 3 גורמים שעשויים להמשיך לגרום למחירים לעלות.

הסיבה הראשונה היא הגנה מפעולות הפד'. בנובמבר האחרון פרסם הבנק המרכזי בארה"ב מחקר ובו טען כי יישום גישת התיאוריה המונטרית המודרנית (MMT), שטוענת כי הממשלה לא צריכה לדאוג לחובותיה שכן היא יכולה להדפיס כסף, עשויה להיות הרסנית (למחקר של הפד'). למרות שאף אחד לא יודה בכך, הפד' החל בחודשים האחרונים לממן את הגירעון הממשלתי של ארה"ב, לאחר שהמערכת הבנקאית נכשלה לעשות זה (לכתבה המלאה). לספקנים – שימו לב שהסכום שהזריק הפד' למערכת הבנקאית הוא כמעט כל הסכום שגייס הממשל האמריקני ברבעון האחרון. 

לנוכח המצב הפיננסי של הבנקים בארה"ב ולנוכח הגירעון הגדול של הממשל האמריקני בשנה הקרובה (מעל טריליון דולר), יהיה קשה לראות את הפד' לא נדרש להמשיך להתערב במימון הגירעון האמריקני. זהב בסיטואציה כזו עשוי לקבל רוח גבית משמעותית. 

הסיבה השנייה היא הורדת ריבית נוספת בארה"ב במהלך 2020, תרחיש שהשווקים לא מגלמים כעת. כפי שהסברנו מוקדם יותר החודש ב- BIZPORTAL (לכתבה המלאה), אם הפד' אכן יצטרך לממן את הגירעון האמריקני, הוא יהיה חייב קודם כל להוריד את הריביות. 

הסיבה השלישית וככל הנראה המשמעותית ביותר היא הניסיון הצפוי לבצע רגולציה על שוק הנגזרים. השלב האחרון ב-standardized Initial Margin היה צפוי להתרחש בספטמבר 2020, אך פוצל לפני מספר חודשים ל-2, כאשר רק חלק מהגופים הפיננסים ידרשו לעמוד בקריטריונים בספטמבר הקרוב. מדובר ברפורמה מסובכת, כאשר אנו ספקנים בנוגע ליכולת לבצע רגולציה על שוק כה גדול מבלי לגרום לאירועים חריגים (בפרט בשוק ה-CLO), כאשר רב הנסתר מהגלוי בשוק זה.

אחת ההשפעות העיקריות של הרפורמה צפויה להיות גידול הביקוש לביטחונות איכותיים – מזומן, אג"ח ממשלתי וזהב

גרף הזהב בשנה האחרונה: המומנטום חוזר בשבועיים האחרונים

איך נחשפים לסקטור? הדרך הפשוטה ביותר היא דרך תעודת סל העוקבת אחר מחיר הסחורה, ולא חסר כאלה. הפופולריות בין תעודות הסל היא GLD ואחריה היא IAU. דרך נוספת להיחשף היא באמצעות השקעות בתעודות הסל העוקבות אחרי חברות הכרייה, שמקיימות בדר"כ קורלציה גבוהה מול מחיר הסחורה, אך נציין כי הן תנודתיות יותר. דרך מסחר נוספת היא באמצעות רכישות של חוזים על הסחורה, אך יש לציין כי היא מסוכנת יותר ואיננה מתאימה לרוב המשקיעים.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מייק 01/01/2020 03:13
    הגב לתגובה זו
    העיקר לחממם ניירות וליצור ערך על אוויר. אתם תראו בסוף כאשר הכל יתפרק כיצד כל המומחים דה לה שמאטה יעלמו
  • רז 01/01/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    .
  • 4.
    רפול 31/12/2019 21:12
    הגב לתגובה זו
    ללכת על סחורת הכסף. בדרכ היא עולה יותר ואם מנש רוצים להתפרע אז לקחת תעודת סל slv או ממש להתפרע ממונף פי 3 כלומר uslv
  • 3.
    כתבה מגמתית. הזהב ירד (ל"ת)
    כורכי 31/12/2019 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה, לא ידעתי על הרגולציה (ל"ת)
    שמוליק 31/12/2019 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה זהב? 31/12/2019 20:01
    הגב לתגובה זו
    הכסף לא נגמר וגם לא ייגמר
  • שמוליק 31/12/2019 22:12
    הגב לתגובה זו
    כלומר הזהב יעלה, זה מה שמסבירים לך בכתבה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.