בלי ששמנו לב, שוק המטבעות הקריפטוגרפיים הוא כבר לא ממש ילד. בינואר הקרוב, המטבע הקריפטוגרפי הראשון, הביטקוין, יחגוג יום-הולדת 11. זה זמן טוב לעשות סיכום ביניים קצר.

כשמערכת הביטקוין התחילה לפעול, אי שם בינואר 2009, היה מאד לא ברור שזה הולך להצליח, כי הביטקוין ניסה לעשות משהו שאף אחד לא הצליח לעשות קודם: לייצר מטבע שיתאים לעולם של האינטרנט. כמטבע שנולד עבור האינטרנט, היו לביטקוין כמה תכונות ייחודיות. ראשית, הוא היה מטבע של קהילה. שנית, הוא היה מטבע מבוזר – לביטקוין אין בנק מרכזי שאחראי להדפיס את הכסף, ו/או לנטר את המחיר.

שלישית, הביטקוין הציע מנגנון שעקף את הצורך בבנקים, או בכל גוף מרכזי אחר כדי לבצע עסקאות, ואפשר לאנשים לבצע עסקאות מכל מקום, בכל זמן, ובתנאי שהם מחוברים לרשת. בזה הביטקוין הציע רעיון מהפכני: במשך אלפי שנים, כסף היה דבר שהיה לו ערך בגלל שהוא הודפס ממתכות שהיה להן ערך בפני עצמן. אף אחד לא שאל למה אנשים מוכנים לתת מוצרים תמורת מטבע שעשוי מזהב או מכסף. כל מה שהיה צריך לעשות כדי לבדוק שלמטבע יש שווי היה לבדוק את איכות ומשקל המתכת.

במאה השנים האחרונות, אנשים מתרגלים לשימוש בכסף שעשוי מנייר. יש לא מעט מקומות שבהם אנשים עוד לא לגמרי התרגלו, אבל ברוב העולם, אנשים בכל זאת מוכנים לעשות קניות עם ניירות בגלל שהם מאמינים שיש מדינה שעומדת מאחורי הניירות האלו.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאחורי הביטקוין אין אף אחד, רק האמונה בכך שכל עוד האינטרנט עובד, הביטקוינים ימשיכו לנוע. ובכל זאת, יש כיום למעלה מ- 25 מיליון אנשים בעולם שמשתמשים בארנקי ביטקוין באופן שוטף, ושווי השוק של הביטקוין הוא כ- 119 מיליארד דולרים. אלו לא מספרים ענקיים ביחס לכמות הכסף שקיימת בעולם, אבל בכל זאת, אלו מספרים מכובדים עבור נכס שעד לפני 11 שנים, אף אחד לא חשב שמשהו כזה יכול בכלל להתקיים.

אבל כשמסתכלים קדימה, קצת פחות ברור מה התפקיד שהביטקוין הולך למלא במערכת הפיננסית העולמית. מצד אחד, הטכנולוגיה שהוא הציע, הבלוקצ'יין, הולכת ומוטמעת בתוך הרבה מאד מערכות, ויש כבר לא מעט בנקים מרכזיים שבוחנים את האפשרות להציע מטבע על בסיס הטכנולוגיה הזאת.

הביטקוין משמש גם כנכס שיכול להוות הזדמנות השקעה למי שמוכן להשקיע בנכס עם תנודתיות מאד גבוהה – מי שקנה ביטקוין אחד בתחילת השנה, למשל, עשה תשואה של כמעט 80%. מצד שני, אפשרות לרווח גבוה מביא איתו גם סיכון גבוה. מי שקנה את אותו הביטקוין לפני כחצי שנה הפסיד בינתיים כמעט 30%. כך שזה לא נכס שמתאים לכולם.

• בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר

אבל בתפקיד המרכזי שיועד לו, זה של אמצעי תשלום, הביטקוין לא מצליח להתרומם. מספר ונפח העסקאות שמבוצעות בביטקוין לא השתנה משמעותית מאז 2016. מספר החנויות שמוכנות לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום גם כן לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות. יותר מזה: כשהביטקוין יצא לאוויר העולם, הוא היווה אלטרנטיבה אמיתית לאמצעי התשלום המקובלים. היה זול ומהיר יותר לשלם בביטקוין מאשר באמצעות כרטיסי אשראי, למשל. אבל הבנקים וחברות האשראי הבינו את הסיכון שהביטקוין מהווה עבורם, והפכו את אמצעי התשלום שלהם למהירים וזולים לא פחות. לכן לאדם הפשוט ברחוב פשוט אין סיבה להשתמש דווקא בביטקוין לבצע את העסקאות שלו.

וכשזה המצב, לא נראה שהביטקוין הולך להפוך למטבע של העתיד. כי כדי להפוך למטבע של העתיד, הוא חייב להפוך להיות הרבה יותר פופולארי, והוא חייב שווי שוק הרבה יותר גבוה. אבל מהצד השני, הביטקוין הוכיח שמטבע שאין מאחוריו אף אחד יכול להפוך להתקיים. וזה משאיר את השאלה פתוחה, האם, ומתי יופיע מטבע אחר שיצליח אפילו יותר.

ד"ר אביחי שניר