בנק ישראל: "מחירי הדירות עולים; הממשלה החדשה צריכה להתערב"
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מאשש את שינוי המגמה במחירי הדירות שחזרו לעלות בשנת 2019. הפתרון לדבריו: "חזרה למגמות החיוביות בהפשרת קרקעות, היתרי בנייה והתחלות בנייה"
"לאחרונה השתנתה המגמה ומחירי הדירות התחילו לעלות במתינות", כך אמר היום פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, בסקירת ההתפתחויות האחרונות בשוק הדיור.
"לראשונה מאז החל המאמץ הממשלתי להגדלת היצע הדיור, ב-2018 נרשמה ירידה של 0.75 אחוז במחירי הדירות. לאור הסימנים לעלייה מחודשת במחירים, חשוב שהממשלה החדשה תחדש את המאמצים להגדלת ההיצע תוך חזרה למגמות החיוביות בהפשרת קרקעות, היתרי בנייה והתחלות בנייה ששררו עד שנת 2017", הוסיף.
הדברים נאמרים יממה לאחר שראש הממשלה מיהר להכריז על התיישרות במחירי הדירות, כשגם לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2019 התחדשו עליות המחירים, וזאת לאחר התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתחילת העשור עד כדי ירידות מחירים בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2018. בין החודשים אוגוסט-ספטמבר מדובר בעלייה של 0.6% במחירים.
בהתייחס לעלייה במחירי הדיור, חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, טוען כי "אי הוודאות הקיימת כיום באשר להמשך תכניות הממשלה או ביטולן, גורמת לחלק מהאנשים שישבו על הגדר לחזור לשוק הרוכשים. החשש הגדול הוא שעד לכינון ממשלה ומינוי שר שיכון שיקבל לידיו את המושכות, תמשיך אי הוודאות לכרסם ביציבות שאפיינה את השוק בשנתיים האחרונות. לעת עתה נכון יהיה להיזהר מההחלטות קיצוניות בעלות פוטנציאל השפעה רחב היקף, זאת עד לגיבוש מדיניות ממשלתית אחידה אשר לאורה יפעלו הגורמים בשוק".
- 200 אלף דירות ריקות? בפועל רק 40 אלף עשויות לספק פתרון לדיור
- כיווני אוויר - לאן, מה חשוב ואיך זה משפיע על מחירי הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגלל הבחירות: הממשלה תצטרך לבצע התאמות בתקציב
בכנס השנתי של הגופים המוסדיים דיבר סטרבצ'ינסקי גם על הפעילות הכלכלית במגזר העסקי. לדבריו, "למרות האירועים הביטחוניים בנובמבר ואי-הודאות הפוליטית על רקע ההחלטה על מערכת בחירות שלישית – פעילות זו נותרה איתנה, תוך המשך צמיחה ביצוא השירותים ובתוצר.
"על פי מדד הסנטימנט של סקר המגמות לחודש נובמבר המשיך המשק לצמוח בקצב דומה לזה של התוצר הפוטנציאלי – הנאמד בכ-3 אחוזים. אמנם קצב זה נמוך מהנתון שהיה בספטמבר, אך אינדיקטור נוסף מסקר המגמות, מדד התוצר - מראה שהתוצר העסקי בנובמבר עלה מ-3.1 ל-3.5 אחוזים".
סטרבצ'ינסקי הזכיר שבתחזית שפרסמה חטיבת המחקר באוקטובר הופחתה תחזית הצמיחה ל-2020 בעיקר כתוצאה מהפחתת התחזית לצמיחה העולמית, ומהצפי לכך שהממשלה תצטרך לבצע התאמות בתקציב. בתחילת ינואר תפרסם החטיבה תחזית מעודכנת שמפנימה את האירועים האחרונים בתחומים אלה.
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- עסקת ענק בלב תל אביב: JFrog שוכרת 20 אלף מ"ר מרבוע כחול ב-650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
"לאור העובדה שהבחירות יתקיימו בתחילת חודש מרץ, במחצית הראשונה של 2020 יתקיים תקציב המשכי שמשמעותו ריסון בהוצאה הממשלתית. ריסון זה עקבי עם ההנחה של התאמות תקציביות כפי שנכללה בתחזית חטיבת המחקר מאוקטובר.
"בחודשים האחרונים ניכר כי בביצוע ההוצאה של משרדי הממשלה כבר החל מהלך של כינוס ההוצאה למסגרת התקציב השנתית; בחודשים יוני עד נובמבר 2019 סך ההוצאה של משרדי הממשלה (יחסית לתוואי העונתי הרב-שנתי) ירד או נשאר באותה רמה בכול קבוצות משרדי הממשלה – מנהלתיים, חברתיים, כלכליים, ביטחון והוצאות שונות.
"קבוצת המשרדים הבולטת ביותר מבחינת כינוס ההוצאה היא המשרדים הכלכליים – הכוללים את משרדי החקלאות, האנרגיה והמים, הכלכלה, התיירות, התקשורת והתחבורה. המשמעות היא שהנטייה להוציא בחודשים האחרונים נמוכה ממה שהיה נהוג בחודשים המקבילים בשנים קודמות, דבר שיאפשר להימנע מחריגה גדולה יותר מיעד הגירעון בסוף השנה יחסית למצב הנוכחי. כזכור, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר עומד על 3.7 אחוזי תוצר, הגבוה מיעד הגירעון של 2.9 אחוזי תוצר".
- 13.יוסי לוי 17/12/2019 10:19הגב לתגובה זונתניהו חי בסרט ... אתם באים עם עובדות ...? זה מקשה על הנאשם
- 12.גדיאל 17/12/2019 10:04הגב לתגובה זומחירי דירות יד 2 נחתכים במאות אלפי שקלים בעקבות לחץ של המוכרים לסיים עם תהליכי מכירה שהתחילו לפני יותר משנה וחצי. הזיה שזה לא מתשקף בנתונים המפורסמים מידי חודש. הבעיה הגדולה בישראל היא הכוח של האינטרסנטים. לא סתם הלמס לא מכליל את מחיר למשתכן בנתוניו ולא סתם אנו שומעים את אמירותיו של בנק ישראל. כולם מנסים להמשיך להתעשר על חשבון האזרח הקטן והפשוט. בכל אופן - לא לעולם חוסן. התרסקות מחירים בקרוב יותר ממה שרובכם חושבים
- 11.teddy newrith 16/12/2019 20:02הגב לתגובה זואולי כבר היגיע זמן לומר שטעית?
- 10.קבלנים בלחץ 16/12/2019 18:43הגב לתגובה זוהשוק הפרטי בקיפאון, משרדי מכירה שוממים, כל הביקושים עברו לכחלון הנחות 400-900 אלף , הציבור התפכח הפסיק לממן קבלנים ולוביסטים.
- huxh 16/12/2019 19:57הגב לתגובה זועדיין חי בסרט?
- 9.הקוקפיט 16/12/2019 18:41הגב לתגובה זוסמל במחנה שהיה שר אוצר כושל. בחיים לא יהיה ראש ממשלה, מקסימום פרזנטור לג'ל שיער.
- 8.אסאדו 16/12/2019 18:40הגב לתגובה זודירה שעלתה 1,2 מליון , תחתך 50% לא תעלה יותר 600 אלף .
- 7.פייק פמפום 16/12/2019 18:39הגב לתגובה זוהבנקים בלחץ מחירי הדיור בירידות . במשכנתאות בסכנה , מכרו תיקי משכנתא לחברות ביטוח , מחירי הדיור צוללים מטה , החגיגה נגמרה ואיתה ירידת מחירים.
- 6.עמוס 16/12/2019 15:20הגב לתגובה זובנק ישראל הוריד את הריבית קרוב לאפס ומחפש אשמים אחרים. בנק ישראל הוא האשם העיקרי !
- 5.חוק של לפיד מס שבח לא מוכרים דירות (ל"ת)לפיד רק נזק 16/12/2019 15:07הגב לתגובה זו
- 4.בנק ישראל נזק 16/12/2019 15:05הגב לתגובה זוצריך לעלות את הריבית
- 3.הפתרון מתחת לאף 16/12/2019 14:41הגב לתגובה זולתת הקלות מס לבעלי חלקות, שיהיה להם משתלם להצטרף. WIN WIN.
- 2.הלואי שיתחלף 16/12/2019 14:13הגב לתגובה זוביבי עסוק בביבי. זה שדור שלם הולך לאיבוד בגלל מחירי הדיור הגבוהים לא מזיז לביבי. לכן, נקווה שיתחלף בבחירות הבאות.
- אסי 16/12/2019 14:42הגב לתגובה זועם הון נורמלי והגיוני, בגובה של דירה+, זה אחד מהעם שבאמת יכול להבין את המצוקה של דור שלם
- 1.חחח 16/12/2019 14:03הגב לתגובה זו"חיסל" את האופטימיות שהראה ראש הממשלה שהציג את הגרף של מחירי הדירות משנת 2008. ראש הממשלה בחר להתמקד בשנה האחרונה שהיתה איזו התייצבות ושכח שמחירי הדירות הכפילו עצמם מאז 2008. לעג לרש

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.