אוניית קידוח של נאוויטס
צילום: LLOG
דעה

נאוויטס היא אחת מההשקעות המעניינות ל-2020

מה האפסייד בפרויקטים של החברה הצעירה, מה הסיכונים ואיך נראה המודל הכלכלי של השותפות שזינקה בכ-50% מתחילת השנה? 
תומר קורנפלד | (10)

בשותפות הנפט נאוויטס פטר יהש -3.93%  מסתתר ערך חבוי שהשוק אינו חשוף אליו עם אפסייד גדול – מי שידע להמתין בסבלנות להבשלת הפרויקטים, עשוי להרוויח.

נאוויטס נסחרת נכון להיום בשווי שוק של כ-724 מיליון שקל לאחר שמתחילת השנה עלתה היה"ש בכ-60%.

בשנה הקרובה צפוי לצוף ערך רב נוסף ביה"ש ומדוע משקיעים עשויים להתעורר בעוד שנה מהיום ולהגיד שהם פספסו את הרכבת של שותפות הנפט שהתקשורת והמשקיעים מעט מתקשים לנתח – בעיקר בגלל שפעילותה נמצאת מעבר לים.

למי שרוצה את השורה התחתונה – לפני מספר שבועות התפרסמה אנליזה ליחידות ההשתתפות של נאוויטס על ידי לירן לובלין מאי.בי.אי (שפורסמה לפני הרכישה של 30% נוספים מפרויקט שננדואה).

האנליזה נקבה במחיר יעד של 19.3 שקלים ליחידה – כ-32% מעל מחיר השוק הנוכחי. בחנתי את האנליזה המשתרעת על פני 13 עמודים לעומק. אני מסכים עם הכותב והמסקנה שהגיע אליה.

זווית נוספת להסתכל על זה – נאוויטס סומנה על ידי גופים מוסדיים גדולים וקרנות גידור גדולות אשר מחזיקות בנייר. קרן הגידור ספרה הייתה בעבר בעלת עניין בשותפות וכנראה עדיין מחזיקה ביחידות ההשתתפות, קרנות גידור אחרות מחזיקות בפוזיציה בנייר.

מי את נאוויטס?

הנכס המפיק המרכזי של נאוויטס פטרוליום הוא פרוייקט בקסקין צפון. זהו הפרויקט שעל בסיסו השותפות הגיעה להנפקה בבורסה בתל אביב. נאוויטס גייסה אג"חים על מנת לפתח את הפרויקט והצליחה להוכיח, תוך פרק זמן קצר, יצירת תזרים משמעותי לשותפות. בהמשך גייסה אקוויטי על מנת להתקדם לעבר פרויקטים נוספים.

פרויקט בקסקין צפון נמצא במפרץ מקסיקו, ארה"ב והשותפות מחזיקה ב-7.5% מהזכויות. פיתוח הפרויקט הושלם תוך 18 חודשים ומאז יוני 2019 הפרויקט מפיק נפט בצורה מסחרית. בדוחות הרבעון השלישי השותפות מסרה כי קצב ההפקה לאחר פעולות שדרוג עומד בממוצע על 35,000 חביות נפט ביום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הערך המהוון של הפרויקט על בסיס הדו"ח השנתי של השותפות הוא 246 מיליון דולר (בהנחה שיעור היוון של 10%). כמו כן, כנגד הפרויקט ישנו חוב נטו של 29 מיליון דולר (כולל האג"חים הסחירים). יוצא איפה שהשווי של הפרויקט הוא 217 מיליון דולר שהם כ-760 מיליון שקל.

בפרויקט בקסקין יש עוד אפסייד לא מבוטל הנובע מארבעה פרמטרים מרכזיים: שיעור ההיוון הנלקח הינו גבוה (10%) לפרויקט מפיק ולכן קיים עוד אפסייד תיאורטי מירידת שיעור ההיוון מעצם העובדה שהבארות יפיקו נפט בצורה סדירה. 

כמו כן, דו"ח התזרים הניח קצב הפקה של 30,000 חביות ליום – ולכן ייתכן שמסגרת הדוחות השנתיים נקבל שדרוג לערך המהוון מאחר וקצב ההפקה גבוה יותר.

בנוסף, חלפה כמעט שנה מאז דו"ח המשאבים, כלומר קיצור הזמנים, בדגש על תקופת פיתוח והשקעות לעדכן את ערך הפרויקט למעלה. לבסוף, נאוויטס מחזיקה 7.5% גם בתגלית המוכחת בקסקין דרום, שבה חלק נאוויטס ברזרבות הוא 19 מיליון חביות נפט ובמידה ומאגר זה יפותח עשוי להיווצר ערך משמעותי נוסף.

סיכום ביניים

אם ניקח אך ורק את פרויקט בקסקין צפון שבו מחזיקה נאוויטס ונפחית ממנו את החוב הפיננסי של השותפות (כ-30 מיליון דולר) – הרי שנקבל כי שווי השותפות מסתכם ב-650 מיליון שקל – פחות או יותר דומה לשווי השוק שבו נסחרת השותפות.

המשמעות היא כל יתר הפעילויות שבהן מחזיקה השותפות מתומחרות על ידי השוק באפס. זה מביא אותנו לאפסייד האמיתי בשותפות.

פרויקט שננדואה

לצד הצפת ערך אפשרית בשותפות בפרויקט בקסקין – שנת 2020 צפויה להיות שנה שבה הערך האמיתי יגיע מפרויקט שננדואה. גם פרויקט זה נמצא במפרץ מקסיקו, ארה"ב אך בפרויקט זה נאוויטס מחזיקה בנתח משמעותי – 53% מהזכויות בפרויקט ובהשקעה כספית כוללת של כ-10 מיליון דולר.

בפרויקט זה שהינו תגלית מוכחת ומאומתת, הושקעו בעבר כבר 1.7 מיליארד דולר אך נאוויטס רכשה את הזכויות בתגלית בנזיד עדשים לאחר שהחברה שהחזיקה ברישיון נקלעה לקשיים.

לאחרונה הרחיבה נאוויטס את אחזקתה בבפרויקט ל-53% עם רכישה נוספת. במהלך 2020 הפרויקט צפוי לעבור משלב התכנון לשלב הפיתוח כאשר עד המחצית הראשונה של שנת 2020 השותפים בפרויקט צפויים להכריז על החלטת השקעה סופית (FID).

התוכנית כוללת פיתוח של ארבע בארות המפיקות נפט כאשר בהמשך יצטרפו לפרויקט עוד ארבע בארות. השותפות גם מתכננות להקים צנרת הולכה ואף הקמת פלטפורמה ייעודית אשר תוכל לקלוט ולטפל גם בנפט של לקוחות נוספים.

עד שהמשקיעים יראו את חבית הנפט הראשונה יעברו אמנם כמה שנים טובות מאחר ותחילת ההפקה מתוכננת לסוף 2023. עם זאת, החלטת FID יוצרת ערך נוסף בפרויקט ובתזרים המהוון שלו ובערך שנובע למשקיעים ממנו.

לטעמי, פרויקט שננדואה כיום שקול לתגלית 'תמר' או 'לוויתן' מוכחת – אשר צפויות להפיק בתוך מספר שנים אך שוק ההון מתעלם מכך לחלוטין. לטעמי – ברגע שהשוק יבין את הערך הקיים בפרויקט זה – והוודאות תעלה – השווי של נאוויטס כולה יטפס בצורה משמעותית.

פרויקט נצ'ס

נאוויטס אינה פועלת רק בים ומחזיקה גם בנכס מפיק נפט בטקסס שנרכש תמורת 17.5 מיליון דולר ונמצא במאזן. התזרים המהוון של הנכס הוא 61 מיליון דולר והפרויקט מפיק כ-175 אלף חביות נפט בשנה.

בנאוויטס מתכננים לבצע השקעות נוספות ולהגדיל את קצב ההפקה לכ-760אלף חביות נפט בשנה. מהלך שכזה יעלה את הערך של הפרויקט אשר ערכו המהוון עומד על 61 מיליון דולר. בנוסף, דיווחה השותפות על משא ומתן לרכישת 50% בארבעה נכסים יבשתיים מפיקים בתמורה לכ-50 מיליון דולר.

נכס אקספלורציה לחופי קנדה

השותפות מחזיקה 30% בזכויות בנכס אקספלורציה משמעותי לחופי קנדה באזור שנחשב בעל פוטנציאל רב (היתרה מוחזקת על ידי קבוצת דלק). החלטת השותפות לגבי נכס זה צפויה להתקבל לאחר ביצוע סדרת קידוחים של BP הצפויים להתבצע החל משנת 2021 ברישיונות הצמודים.

מה הסיכון בנאוויטס?

לצד ההזדמנות הרבה לרכוש יחידות השתתפות של נאוויטס וליהנות ממלוא האפסייד – חשוב לזכור את הסיכונים בענף. נאוויטס אמנם אינה מתעסקת כמעט באקספלורציה מסוכנת – אך החשיפה האמיתית של השותפות היא למחיר הנפט. כל עלייה או ירידה משמעותית במחיר הזהב השחור – משפיעה בצורה דרמטית על תזרים המזומנים המהוון לאחד הכיוונים.

זה סיכון שמחזיקי יחידות ההשתתפות צריכים ללמוד לחיות איתו ולהבין שבתרחיש של משבר בתעשיית הנפט – הערך של השותפות עלול לרדת בצורה משמעותית.

בפרויקט בקסקין – עלות ההפקה השולית הינה 14 דולר לחבית נפט, בפרויקט נ'צס עלות ההפקה הינה 21 דולר לחבית. אני לא חושב שמחיר הנפט עלול להגיע למחירים שבהם הפרויקט יהיה הפסדי – אבל צניחה חדה במחיר הנפט כפי שהתרחשה בעבר לרמה של 30 דולר לחבית – תנגוס בצורה משמעותית בערך המהוון של הנכסים שבידי השותפות.

 

שורה תחתונה

נאוויטס פטרוליום עשתה מספר צעדים משמעותיים מאז ההנפקה – השותפות השלימה את פיתוח פרויקט בקסקין צפון אשר מפיק כיום בממוצע כ-35,000 חביות נפט ביום. בפרויקט בקסקין טמון לא מעט אפסייד אשר נובע מעליית ערך הפרויקט כתוצאה מגידול בקצב ההפקה וירידת שיעור ההיוון וקידום פיתוח תגלית בקסקין דרום. במקביל – השותפות נכנסה למספר פרויקטים אשר לא באים ביטוי בשווי של השותפות. פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו עשוי להציף ערך רב למשקיעים בשנת 2020 עם קבלת החלטת ההשקעה בפרויקט. אפסייד נוסף צפוי להגיע מפרויקטים יבשתיים אליהם נכנסת השותפות.

הכותב עורך אתר הוטסטוקס ומפעיל שירות מידע בשוק ההון.

הכותב אינו יועץ השקעות. אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך. כל הפועל על סמך הסקירה לעיל – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. נכון למועד פרסום הכתבה – הח"מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה ואינו מתכוון לפעול בניירות אלו.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אחד שמבין 09/12/2019 13:32
    הגב לתגובה זו
    כל מי שאוהב מניות אנרגיה.. מניה לוהטת עם הנהלה שעשתה כבר ימבה כסף למשיקיעים
  • 7.
    אלון 09/12/2019 11:52
    הגב לתגובה זו
    תדמור כבר הוכיח בעבר שהוא יודע לייצר תשואות פנומנאליות למשקיעים התמר ולוויתן. גם נאוויטס נראית בדרך הנכונה
  • 6.
    ערן 09/12/2019 11:46
    הגב לתגובה זו
    לנאוויטס יש הנהלה מצוינת שיודעת להביא עסקאות עם אפסייד גבוה. להערכתי, זאת רק ההתחלה ונאוויטס תעלה עוד לשווי הרבה יותר גבוה..
  • 5.
    לא לגעת - בהשתתפות רק השותף הכללי מרוויח - רק סיבובים (ל"ת)
    בן 09/12/2019 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 09/12/2019 11:13
    הגב לתגובה זו
    כתבת שלשותפות יש כ 30 מליון דולר חוב פיננסי ??? אני רואה בדוחות המאיה של השותפות חובות ארוכים של 840 מליון שח אתה צריך לתקן או להסביר לקוראים מה גובה החובות של השותפות ומדוע כתבת כ 30 מליון דולר ???
  • 3.
    YL 09/12/2019 10:43
    הגב לתגובה זו
    לפי גובה העמלות שקבע ל עצמו גדעון מה בדיוק ישאר לציבור? בנוסף מדוע הוא מפחד להודיע ל ציבור המשקיעים על מדניות חלוקת רווחים?????לסיום תלמיד של תשובה תמיד מעורר חשד לכן חובתו להיות שקוף יותר ו להודעי על מדניות חלוקת רווחים למשקיעים
  • 2.
    החברה כבר נסחרת לפי 700 מליון אין שום אפסייד (ל"ת)
    סליחה תומר 09/12/2019 09:34
    הגב לתגובה זו
  • זה תדמור...עושים צחוק... (ל"ת)
    בן 09/12/2019 11:30
    הגב לתגובה זו
  • קודם תבין מה כתוב ,אז תגיב. (ל"ת)
    חיים 09/12/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטק"ה 09/12/2019 09:07
    הגב לתגובה זו
    מנסים לדחוף סחורה יקרה לכל אנשי העם.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).