פנסיה
צילום: gettyimages, THEPALMER

"הזדקנות האוכלוסיה" או חגיגת שכר מוגזמת? הסיפור המדהים של אילינוי

תהליך הזדקנות האכולוסיה לא פוסח על ארה"ב ומפעיל לחץ כבד על מערכות הפנסיה. הסיטואציה במדינת אילינוי היא המאתגרת ביותר, אך נראה כי האחריות לא מוטלת רק על הגורם הדמוגרפי. מה יקרה בתרחיש של ירידות בשוקי המניות? מקבלי ההחלטות מנסים להימנע ממחשבה על תרחיש כזה
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה אילינוי פנסיה

אחת המדינות שעלו לכותרות בשנים האחרונות בעקבות ההשלכות של "הזדקנות האוכלוסייה" היא מדינת אילינוי. לאחר שנים של הזנחת הנושא, וגם בעקבות החלטות פופוליסטיות של נבחרי הציבור בעבר בנוגע לפנסיות, אילינוי נמצאת כעת במצב פיננסי קטסטרופלי, דבר שעלול לחייב את המדינה לבקש עזרה מהממשל הפדראלי בארה"ב. בחינה של מצבה הפיננסי ממחישה עד כמה תלויה מערכת הפנסיה בארה"ב בשוקי המניות, ועד כמה אסור למדדים המובילים לרדת משמעותית. 

לכתבה הראשונה בסדרה: מה יקרה כאשר 1 מתוך 4 אזרחים יגיע לגיל הפנסיה?

לכתבה השנייה בסדרה: העיוות הגדול של קרנות הפנסיה בארה"ב וההשפעה על התנהלות שוקי המניות היום.

מערכת הפנסיה הממשלתית באילינוי הוקמה בינואר 1944, וכיסתה כ-17,237 עובדי מדינה נכון ליום זה. נכון לסוף 2018, הקרן מעניקה שירותים לכ-61,397 עובדי המדינה, כאשר שווי השוק של נכסי הקרן מסתכם בכ-17.4 מיליארד דולר. נציין עוד כי מאז הקמתה, קרן הפנסיה היא מסוג DB, כלומר מוגדרת זכויות (ולממשלה אין יכולת להשפיע על זכויות המבוטחים). 

הדו"ח האחרון של הקרן לשנת 2018 חושף כי סכום ההתחייבויות הלא ממומנות עלה לרמה של 133.5 מיליארד דולר, לעומת נתון של 129 מיליארד דולר בסיום שנת הכספים הפיסקאלית 2017. בקרן צופים כי סכום זה יעלה לרמה של 139 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020. המשמעות של נתון זה היא כי יחס המימון של הקרן (funded ratio) עמד על 34.57% בלבד במהלך 2018. 

יחס המימון הנמוך של הקרן הינו קריטי בתקופה בה תשואות האג"חים הממשלתיות לטווחים הקצרים יורדות לרמות שפל היסטורי. הקרן נאלצת להשקיע כספים רבים באגרות החוב הקצרות במטרה לעמוד בהתחייבויות הקצרות טווח, אגרות חוב אלו מעניקות כעת תשואה אפסית על ההשקעה. 

בעוד יותר משאר קרנות הפנסיה בארה"ב, תיק ההשקעות של הקרן חשוף גם הוא לשינויים בשוק המניות: 23% מסך התיק מושקע בשוק המניות בארה"ב, כ-13% מושקעים בשוקי מניות אחרים של מדינות מפותחות, כ-8% מושקעים בשווקים המתעוררים. 14% מהתיק מושקע באגרות חוב מדורגות, וכ-4% מושקעים באגרות חוב ארוכות של ממשלות (שמעניקות כעת תשואה אפסית/שלילית). 

קיראו עוד ב"גלובל"

 תיק ההשקעות של קרן הפנסיה באילינוי. מקור – דו"חות הקרן לשנת 2018

 

הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות של הקרן הסתכם בשנת הכספים 2018 ב-33.05 מיליארד דולר, חישוב זה נעשה באמצעות שימוש בריבית היוון (discount rate) של 6.81%, עלייה של 3 נק' בסיס לעומת הריבית שנעשה בה שימוש במהלך החישובים לשנת 2017. בקרן מציינים כי ריבית היוון זו מבוססת על ההנחה כי הקרן תציג תשואה שנתית של 7% על הקרן. 

הקרן הציגה בדו"ח האחרון את הערכותיה בנוגע לשינויים הצפויים בערך הנוכחי של התחייבויות העתידיות בתגובה לשינויים של 1% בריבית ההיוון (discount rate). לפי הערכות הקרן, אם ריבית ההיוון תעלה ב-1% לרמה של 7.81%, הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות צפוי לרדת לרמה של 27.35 מיליארד דולר. מנגד, אם ריבית ההיוון תרד לרמה של 5.81%, השווי הנוכחי של התחייבויות צפוי לזנק לרמה של 40.01 מיליארד דולר. רק לחשוב מה יקרה אם ישתמשו בפרמטרים אקטוארים ריאליים. 

יש לציין כי הקרן שינתה במהלך 2018 מספר הנחות אקטואריות, שהובילו לירידה של 214 מיליון דולר בערך הנוכחי של התחייבויות הקרן. השינוי הראשון הוא הורדת הצפי לגידול בשכר העובדים מרמה של 2.75% בשנה לרמה של 2.5%. השינוי השני הוא הורדת תחזית האינפלציה מרמה של 3.25% לרמה של 3% בלבד. 

חשוב להדגיש כי אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות בעיית הפנסיה במדינה, מלבד השינויים הדמוגרפים והעובדה כי מדובר בקרנות מסוג DB, הוא החלטות פופוליסטיות של מקבלי ההחלטות בעבר.  Wirepoints, גוף מחקר ללא מטרות רווח הסוקר את המדיניות הכלכלית של המדינה, הראה כי מאז 1987 הזכויות לעובדים לגילאי הפנסיה זינקו ב-1,026%, פי 6 מהגידול המדינה באותה תקופה, פי 8.4 מהגידול מהכנסות משקי הבית במדינה, ופי 9.5 מקצב האינפלציה במדינה.

השינוי בזכויות המובטחות לפורשים לעומת שאר הפרמטרים באוכלוסייה. מקור Wirepoints

בין השנים 2003-2015 צמחו הזכויות המובטחות לפורשים בשיעור שנתי של 7.5%, מדובר בנתון הגבוה משמעותית מהממוצע בארה"ב שעמד על גידול של 5.5% בשיעור הזכויות העתידיות המובטחות. כאשר מי שעודד גידול זה הם הפוליטיקאים המקומיים, שהבטיחו זכויות נוספות.

פרט נוסף מעניין נוסף שמעיד על התנהלות בעייתית מצד מקבלי ההחלטות הוא הגידול החד שנרשם בשכר בסקטור הציבורי. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, בין 2005 ל-2015 השכר בסקטור הציבורי במדינה עלה ב-43%, דבר שהשפיע כמובן גם ההתחייבויות העתידיות של הפנסיות. במקביל, השכר בסקטור הפרטי במדינה רשם עלייה של 11% בלבד, כמחצית משיעור האינפלציה באותם שנים. 

השינויים בשכר במגזר הפרטי והציבורי בשנים 2005-2015. מקור – הלשכה לסטטיסטיקה

הגידול המתמשך בהתחייבויות הפנסיוניות במדינה, מעיב כעת בצורה משמעותית על יכולת המדינה לנהל תקציב: כ-25% מכלל הוצאות הממשל באילינוי היו על תשלומי פנסיה במהלך 2018. נציין כי במהלך 2015 ניסתה הממשלה לבצע תיקונים בהתחייבויותיה הפנסיונית לעובדים, אך ניסיון זה נעצר בבית המשפט שטען כי תיקונים אלו יצריכו שינוי של חוקת המדינה, הליך שהוא ארוך, ירק ומסובך במיוחד.

הגירעון הגדול של המדינה אילץ את המחוקקים להודיע על מספר העלאות מיסים בשנים האחרונות, אך פעולות אלו נכשלו במטרתן. יותר מכך, העלאות המיסים האחרונות גרמו להגירה שלילית של אזרחים מהמדינה. ע"פ נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, אוכלוסיית אילינוי רשמה התכווצות בכל אחת מ-5 השנים האחרונות, כאשר ב-2018, לראשונה בהיסטוריה רשמו כל המחוזות במדינה ירידה בכמות האוכלוסייה. 

המשמעות של התפתחויות אלו היא שכוח האדם העובד במדינה ממשיך לרדת, דבר שמחמיר עוד יותר את הבעיה הפיננסית של המדינה.

התפתחויות אלו מעמידות בספק גדול את התחזיות של הקרן לשנים הבאות בנוגע ליחסי המימון של הקרן. הערכה הבסיסית של הקרן לשנים הקרונות היא כי תיק ההשקעות שלה יעניק תשואה של 7% בשנים הבאות, שכר העובדים יגדל בקצב שנתי של 3%, וגודל האוכלוסייה הפעילה צפוי להמשיך להיות קבוע ברמה של 61,397 עובדים. בסיטואציה כזו, מעריכים בקרן כי יחס המימון (funded ratio) יעלה בהדרגה לרמה של 48.85% בשנת 2030. כפי שניתן לראות בגרף הבא המציג את הערכות השונות של הקרן, קיים קשר שלילי בין גובה עליית השכר הצפויה, שמשפיעה על גובה ההטבות הצפויות בגיל הפרישה, לבין יחס המימון של הקרן. בנוסף, קיים קשר חיובי בין כמות האוכלוסייה הפעילה לבין יחס המימון של הקרן.  

הערכות הקרן בנוגע ליחס המימון לשנים הקרובות. מקור – דו"ח הקרן לשנת 2018

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ועדת בכר 25/11/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
    ולא רק שהעביר את כולם למניות ישראליות כושלות בלי עתיד הוא עלה מס על הבורסה ואף אחד לא מצייץ כי כולם פה או סתומים או סתם מנוולים שדאגו לתחת שלהם בלבד הזקנים פה יופנו למחנות השמדה
  • 6.
    יובל 24/11/2019 07:50
    הגב לתגובה זו
    נכתב מאיזו מפלגה המושל אפשר להניח שהמושל מכת ה- PC - דמוקרט. לא התאכזבתי גם במקרה זה.
  • 5.
    פז 23/11/2019 21:10
    הגב לתגובה זו
    פי שניים מהשכר הממוצע במשק אחרת פשוט נקרוס.הגיע הזמן שההסתדרות תגלה אחריותאין שום סיבה שרמטכל או מפכל או שופט יקבלו כ90000 שח בחודש פנסיה
  • זה לא מידתי להגביל את הפנסיה שלי מי ישלם משכנתא לנכדים? (ל"ת)
    שופט 24/11/2019 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי.ע 23/11/2019 19:25
    הגב לתגובה זו
    כלום..שויון נוסך השמאל
  • 3.
    אביב כולבי 23/11/2019 17:46
    הגב לתגובה זו
    זה העתיד של פנסיות הצבא
  • בצה"ל כבר מזמן יש פנסיה צוברת. (ל"ת)
    קישקשתא 24/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יקים 23/11/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    יש ללכת על תכנית פנסיה ממלכתית לפני שנדרדר לצורך להלאים את קרנות הפנסיה
  • 1.
    שאול 23/11/2019 14:16
    הגב לתגובה זו
    התקציבית שונה מהותית? באמת?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.