"גדול מכדי ליפול" - גרסת מערכת הפנסיה בארה"ב
"הזדקנות האוכלוסייה" איננה רק בעיה דמוגרפית, אלא בעיה המתפשטת גם לתפקוד של הכלכלה המקומית. בכתבה קודמת תיארנו כיצד השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב עלולים להכביד על ההוצאות הציבוריות בארה"ב בתחומי הבריאות והרווחה (לכתבה המלאה). הסיטואציה מאתגרת עוד יותר בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, ויש לה השפעה מכרעת על התנהלות השווקים היום בארה"ב.
על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ).
עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב..
חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם.
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריבית היוון של 7%? חלום בלהות
העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש.
על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף.
באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבע עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%.
- סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות
- ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי ירדו בשנים האחרונות לשפל היסטורי.
במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש.
מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל.
השפעות על שוקי המניות
טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.
בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.
לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית.
מבנה תיק ההשקעות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה לסוף 2018 – חשיפה גדולה מאוד למניות. מקור, דו"חות הקרן
- 6.ישראל 20/11/2019 14:08הגב לתגובה זותותח על, תודה רבה!
- 5.בקיצור המשך עליות ללא קשר למאקרו ולפוליטיקה (ל"ת)אחד שלא מבין 20/11/2019 12:03הגב לתגובה זו
- 4.עכשיו מבינים 20/11/2019 08:00הגב לתגובה זושכל בעלי הכסף הפנוי ישקיעו במניות לחיפוי על גרעונות. ביום בהיר בועת האשראי.הפנסיות .המניות.חובות הסטודנטים יפריחו הברבור
- 3.ל״ח 20/11/2019 00:38הגב לתגובה זושלא ירמז מהכתבה שהאקטוארים במגזר הציבורי לא עושים את עבודתם כהלכה. הממשל מוכרח להתעורר ולקבל את חישוביהם ועבודתם של האקטוארים שמודעים לעניין מזה שנים רבות
- 2.למרות כל מה שכתבת השוק עלה 20% (ל"ת)יוני 19/11/2019 21:50הגב לתגובה זו
- בגלל ולא למרות (ל"ת)הבנת הנקרא 20/11/2019 08:56הגב לתגובה זו
- שחר 20/11/2019 07:18הגב לתגובה זוזה בדיוק מסביר את העליות. אם גופים כל כך גדולים חייבים להשקיע עוד ועוד במניות כדי להצדיק את ההתחייבויות שלהם, אז השוק יעלה ויעלה, עד הפיצוץ.
- אולי תקרא 20/11/2019 07:15הגב לתגובה זואין שום דבר בכתבה שאומר שהשוק אמור לרדת. להפך, הוא אומר שבגלל מצב קרנות הפנסיה, יש חובה לגרום לשוק לעלות, כדי למנוע מהן לפשוט את הרגל.
- 1.מאוד מעניין - תודה (ל"ת)מיכאל 19/11/2019 20:31הגב לתגובה זו
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?
חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43% של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר
השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.
המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים,
mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית,
היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.
שווי השוק
כבר נמוך משווי הביטקוין
כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק
במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.
ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות
היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.
סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות
כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים
אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?
מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת
כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.
לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים
מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.
המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו
על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.
בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך
שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.
.jpg)