מטבעות כסף משכורת חיסכון
צילום: Istock

"גדול מכדי ליפול" - גרסת מערכת הפנסיה בארה"ב

"הזדקנות האוכולסייה" יוצרת אתגר למערכות הפנסיה בעולם, בארה"ב האתגר גדול עוד יותר. וגם - כיצד משפיעה העובדה כי הקרנות משתמשות בפרמטרים אקטואריים לא מציאותיים משפיעה על שוקי המניות היום?
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פנסיה שער הדולר

"הזדקנות האוכלוסייה" איננה רק בעיה דמוגרפית, אלא בעיה המתפשטת גם לתפקוד של הכלכלה המקומית.  בכתבה קודמת תיארנו כיצד השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב עלולים להכביד על ההוצאות הציבוריות בארה"ב בתחומי הבריאות והרווחה (לכתבה המלאה). הסיטואציה מאתגרת עוד יותר בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, ויש לה השפעה מכרעת על התנהלות השווקים היום בארה"ב. 

על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). 

עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב..

חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם. 

ריבית היוון של 7%? חלום בלהות

העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש. 

על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף. 

באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבע עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי ירדו בשנים האחרונות לשפל היסטורי.

במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש. 

מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל. 

השפעות על שוקי המניות

טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.

בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.  

לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית. 

מבנה תיק ההשקעות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה לסוף 2018 – חשיפה גדולה מאוד למניות. מקור, דו"חות הקרן

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 20/11/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    תותח על, תודה רבה!
  • 5.
    בקיצור המשך עליות ללא קשר למאקרו ולפוליטיקה (ל"ת)
    אחד שלא מבין 20/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עכשיו מבינים 20/11/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    שכל בעלי הכסף הפנוי ישקיעו במניות לחיפוי על גרעונות. ביום בהיר בועת האשראי.הפנסיות .המניות.חובות הסטודנטים יפריחו הברבור
  • 3.
    ל״ח 20/11/2019 00:38
    הגב לתגובה זו
    שלא ירמז מהכתבה שהאקטוארים במגזר הציבורי לא עושים את עבודתם כהלכה. הממשל מוכרח להתעורר ולקבל את חישוביהם ועבודתם של האקטוארים שמודעים לעניין מזה שנים רבות
  • 2.
    למרות כל מה שכתבת השוק עלה 20% (ל"ת)
    יוני 19/11/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
  • בגלל ולא למרות (ל"ת)
    הבנת הנקרא 20/11/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
  • שחר 20/11/2019 07:18
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מסביר את העליות. אם גופים כל כך גדולים חייבים להשקיע עוד ועוד במניות כדי להצדיק את ההתחייבויות שלהם, אז השוק יעלה ויעלה, עד הפיצוץ.
  • אולי תקרא 20/11/2019 07:15
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר בכתבה שאומר שהשוק אמור לרדת. להפך, הוא אומר שבגלל מצב קרנות הפנסיה, יש חובה לגרום לשוק לעלות, כדי למנוע מהן לפשוט את הרגל.
  • 1.
    מאוד מעניין - תודה (ל"ת)
    מיכאל 19/11/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
קרב ענקיות

אנבידיה - תחילת הסוף? גוגל תספק שבבי AI למטא

החודש הרע של אנבידיה - החודש הטוב של גוגל שכבר מתקרבת לשווי של 4 טריליון ומאתגרת את ההובלה של אנבידיה בוול סטריט; האם היא גם תאתגר את ההובלה בתחום השבבים? וגם - שאלות ותשובות על שבבים ועל מלחמת השבבים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה גוגל

בחודשים האחרונים גוגל Alphabet 6.31%  חוזרת למרכז הבמה ובשבועות האחרונים היא פשוט - "הדבר החם ביותר בוול סטריט". אם עד לא מזמן היא היתה מאוימת על ידי הרגולטור שרוצה לחתוך ממנה חלקים בגלל כוחה המונופוליסטי, הרי שדווקא הבינה המלאכותית שמחלישה בהדרגה את מנוע החיפוש המסורתי, הופכת את התחום לתחרותי ומפחיתה את החשש מהרגולטור. כמו כן, דווקא הבינה המלאכותית שהחלה כאיום מתבררת כמוקד כוח עצום לגוגל. בתחרות מול OpenAI גוגל מצמצת פערים וההשקה של ג'ימיני 3 קיבלה תשבוחות גדולות והזניקה את המניה. גוגל דומיננטית מאוד במהפכת ה-AI והמשקיעים מפנימים שזה לא יפגע בחברה, אלא יוסיף לה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


בימים האחרונים המניה עולה כאילו היא "מניית יתר קטנה" - בשלושה ימים עלתה מעל 11%, אחרי סגירת המסחר היא עולה בכ-2.7% ובחודש האחרון עלתה ב-25%. השווי שלה נושק ל-4 טריליון (כשלוקחים בחשבון את העלייה אחרי המסחר אתמול היא ב-3.93 טריליון) וכל זה קורה כשמנגד - אנבידיה, מלכת שבבי ה-AI, מאבדת גובה וירדה בשבועות האחרונים כ-15% לשווי של 4.35 טריליון. אחרי המסחר אנבידיה NVIDIA Corp. 2.05%  ירדה ב-3% וזה התמתן ל-2.1% - המגמה בתקופה האחרונה ברורה: גוגל עולה, אנבידיה יורדת וזה המשיך כאמור אחרי סגירת המסחר כשהסיבה היתה הצלחה לשבבי ה-AI של גוגל. כן, גוגל גם מפתחת שבבי AI ואתמול היתה לה בשורה.    


גוגל עומדת לספק למטא שבבי TPU, שהם מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית, כך דווח בתקשורת האמריקאית וזה השפיע על המניות לאחר סגירת המסחר. זו דרמה גדולה, זה מעורר ספקות ראשונים לגבי הדומיננטיות של אנבידיה בשוק השבבים החם ביותר בעולם. מדובר בעסקה פוטנציאלית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול רכישה של שבבים למרכזי נתונים של מטא משנת 2027, לצד השכרה דרך שירותי הענן של גוגל כבר בשנה הבאה. המהלך הזה, שמגיע בעיצומו של בום AI, מדגיש את הלחץ הגובר על אנבידיה, ששולטת כיום בכ-85% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלים.

השליטה של אנבידיה מתבטאת גם בנתח השוק האדיר וגם ברווחיות יוצאת דופן. אין חברה בשוק תחרותי ובטח שלא בשוק השבבים עם רווחיות תפעולית של מעל 60% וגולמית של כ-74%. ברור לכל שזה עניין של זמן וכשתגיע ותתגבר התחרות והפער הטכנולוגי יצטמצם, המרווחים ירדו. אם זה יקרה כמו שזה קורה בדרך כלל במקביל לירידה בנתח השוק זה יהיה כואב פעמיים - גם פגיעה במכירות (בנתח השוק) וגם פגיעה ברווחיות. 

הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

צעד מדיני-כלכלי שמשפיע על תעופה, תיירות ושרשרות אספקה - רקע היסטורי, השלכות מיידיות והסלמה אסטרטגית וגם - איך התפתח העימות בין סין ויפן - כל השלבים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סין יפן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.