מטבעות כסף משכורת חיסכון
צילום: Istock

"גדול מכדי ליפול" - גרסת מערכת הפנסיה בארה"ב

"הזדקנות האוכולסייה" יוצרת אתגר למערכות הפנסיה בעולם, בארה"ב האתגר גדול עוד יותר. וגם - כיצד משפיעה העובדה כי הקרנות משתמשות בפרמטרים אקטואריים לא מציאותיים משפיעה על שוקי המניות היום?
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פנסיה שער הדולר

"הזדקנות האוכלוסייה" איננה רק בעיה דמוגרפית, אלא בעיה המתפשטת גם לתפקוד של הכלכלה המקומית.  בכתבה קודמת תיארנו כיצד השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב עלולים להכביד על ההוצאות הציבוריות בארה"ב בתחומי הבריאות והרווחה (לכתבה המלאה). הסיטואציה מאתגרת עוד יותר בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, ויש לה השפעה מכרעת על התנהלות השווקים היום בארה"ב. 

על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). 

עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב..

חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם. 

ריבית היוון של 7%? חלום בלהות

העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש. 

על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף. 

באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבע עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי ירדו בשנים האחרונות לשפל היסטורי.

במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש. 

מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל. 

השפעות על שוקי המניות

טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.

בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.  

לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית. 

מבנה תיק ההשקעות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה לסוף 2018 – חשיפה גדולה מאוד למניות. מקור, דו"חות הקרן

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 20/11/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    תותח על, תודה רבה!
  • 5.
    בקיצור המשך עליות ללא קשר למאקרו ולפוליטיקה (ל"ת)
    אחד שלא מבין 20/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עכשיו מבינים 20/11/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    שכל בעלי הכסף הפנוי ישקיעו במניות לחיפוי על גרעונות. ביום בהיר בועת האשראי.הפנסיות .המניות.חובות הסטודנטים יפריחו הברבור
  • 3.
    ל״ח 20/11/2019 00:38
    הגב לתגובה זו
    שלא ירמז מהכתבה שהאקטוארים במגזר הציבורי לא עושים את עבודתם כהלכה. הממשל מוכרח להתעורר ולקבל את חישוביהם ועבודתם של האקטוארים שמודעים לעניין מזה שנים רבות
  • 2.
    למרות כל מה שכתבת השוק עלה 20% (ל"ת)
    יוני 19/11/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
  • בגלל ולא למרות (ל"ת)
    הבנת הנקרא 20/11/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
  • שחר 20/11/2019 07:18
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מסביר את העליות. אם גופים כל כך גדולים חייבים להשקיע עוד ועוד במניות כדי להצדיק את ההתחייבויות שלהם, אז השוק יעלה ויעלה, עד הפיצוץ.
  • אולי תקרא 20/11/2019 07:15
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר בכתבה שאומר שהשוק אמור לרדת. להפך, הוא אומר שבגלל מצב קרנות הפנסיה, יש חובה לגרום לשוק לעלות, כדי למנוע מהן לפשוט את הרגל.
  • 1.
    מאוד מעניין - תודה (ל"ת)
    מיכאל 19/11/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.