מטבעות כסף משכורת חיסכון
צילום: Istock

"גדול מכדי ליפול" - גרסת מערכת הפנסיה בארה"ב

"הזדקנות האוכולסייה" יוצרת אתגר למערכות הפנסיה בעולם, בארה"ב האתגר גדול עוד יותר. וגם - כיצד משפיעה העובדה כי הקרנות משתמשות בפרמטרים אקטואריים לא מציאותיים משפיעה על שוקי המניות היום?
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פנסיה שער הדולר

"הזדקנות האוכלוסייה" איננה רק בעיה דמוגרפית, אלא בעיה המתפשטת גם לתפקוד של הכלכלה המקומית.  בכתבה קודמת תיארנו כיצד השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב עלולים להכביד על ההוצאות הציבוריות בארה"ב בתחומי הבריאות והרווחה (לכתבה המלאה). הסיטואציה מאתגרת עוד יותר בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, ויש לה השפעה מכרעת על התנהלות השווקים היום בארה"ב. 

על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). 

עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב..

חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם. 

ריבית היוון של 7%? חלום בלהות

העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש. 

על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף. 

באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבע עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי ירדו בשנים האחרונות לשפל היסטורי.

במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש. 

מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל. 

השפעות על שוקי המניות

טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.

בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.  

לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית. 

מבנה תיק ההשקעות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה לסוף 2018 – חשיפה גדולה מאוד למניות. מקור, דו"חות הקרן

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 20/11/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    תותח על, תודה רבה!
  • 5.
    בקיצור המשך עליות ללא קשר למאקרו ולפוליטיקה (ל"ת)
    אחד שלא מבין 20/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עכשיו מבינים 20/11/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    שכל בעלי הכסף הפנוי ישקיעו במניות לחיפוי על גרעונות. ביום בהיר בועת האשראי.הפנסיות .המניות.חובות הסטודנטים יפריחו הברבור
  • 3.
    ל״ח 20/11/2019 00:38
    הגב לתגובה זו
    שלא ירמז מהכתבה שהאקטוארים במגזר הציבורי לא עושים את עבודתם כהלכה. הממשל מוכרח להתעורר ולקבל את חישוביהם ועבודתם של האקטוארים שמודעים לעניין מזה שנים רבות
  • 2.
    למרות כל מה שכתבת השוק עלה 20% (ל"ת)
    יוני 19/11/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
  • בגלל ולא למרות (ל"ת)
    הבנת הנקרא 20/11/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
  • שחר 20/11/2019 07:18
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מסביר את העליות. אם גופים כל כך גדולים חייבים להשקיע עוד ועוד במניות כדי להצדיק את ההתחייבויות שלהם, אז השוק יעלה ויעלה, עד הפיצוץ.
  • אולי תקרא 20/11/2019 07:15
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר בכתבה שאומר שהשוק אמור לרדת. להפך, הוא אומר שבגלל מצב קרנות הפנסיה, יש חובה לגרום לשוק לעלות, כדי למנוע מהן לפשוט את הרגל.
  • 1.
    מאוד מעניין - תודה (ל"ת)
    מיכאל 19/11/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

אילון מאסק לא עוצר: xAI מתקרבת לגיוס ענק וטסלה מקבלת אור ירוק לרובוטקסי

בעוד ש־xAI מתקרבת לגיוס ענק שמקפיץ את שוויה, טסלה מקבלת אישור להפעלת שירות נסיעות אוטונומי באריזונה - שני מהלכים שמחזקים את האמון של השוק בחזון ה־AI של אילון מאסק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

מניית טסלה Tesla 0.61%   נסחרת בעליות קלות, כאשר הסיבה לכך לא הגיעה מהמפעלים של החברה או מדוחות מסירה חדשים. הפעם, מדובר בחברה אחרת באקוסיסטם של אילון מאסק - xAI. לפי הדיווחים, xAI נמצאת בשלבים מתקדמים לסגירת סבב גיוס ענק של 15 מיליארד דולר. אם העסקה תושלם כצפוי, שווי החברה יקפוץ לכ־230 מיליארד דולר, נתון מרשים במיוחד עבור חברה שקיימת זמן קצר יחסית ושפועלת בשוק תחרותי במיוחד.


כל מה שנוגע למודלים גדולים ולתשתיות AI מושך כסף במהירות שספק אם נראתה בעבר בענף טכנולוגי. העובדה ש־xAI כמעט הכפילה את שוויה מאז מרץ ממחישה כמה הציפיות גבוהות וכמה מעט נתונים אמיתיים נחוצים כדי לייצר קפיצה בשווי.


המשמעות עבור מאסק עצמו כפולה: מצד אחד, הערכת השווי החדשה עשויה להוסיף לו עשרות מיליארדי דולרים על הנייר. מצד שני, היא מחזקת את התפיסה שהוא הפך לשחקן מרכזי בזירה שבה היו עד לאחרונה רק ענקיות מבוססות כמו OpenAI, אנת'רופיק וגוגל. לא פחות חשוב - ההשפעה על השוק ממשית למרות שמאסק לא ממהר לאשר או להפריך פרטים.


גם הפעם, מיד אחרי שהידיעות על הגיוס נפוצו, מאסק כתב בפשטות שהדיווח “לא נכון”. תגובה שגרתית מצדו, שמייצרת דווקא עוד יותר ספקולציה. בשוק יודעים היטב שהתגובות שלו ברשתות החברתיות הן חלק מהמשחק. התוצאה היא שוק שמנסה לגזור מסקנות מהצהרות חלקיות ומציף את המניה בתנודתיות.


העלויות עצומות

החברות בתחום הבינה המלאכותית שורפות הון בקצב מסחרר. התחרות על פיתוח מודלים גדולים דורשת תשתיות שיא, בעיקר רכישת שרתים עתירי יכולת ושבבים שעלותם מרקיעה. גם xAI נמצאת בדיוק במרוץ הזה. בלי גיוסי ענק, היא לא תוכל להתחרות באחרים שמקדימים אותה. הדוגמה הבולטת לעוצמת ההשקעה הייתה סבב הגיוס ביוני, שבו גייסה xAI עוד 10 מיליארד דולר, מחציתם כמניות ומחציתם כחוב, כדי להקים מרכז נתונים עצום בממפיס. אפילו SpaceX, החברה הרווחית ביותר שברשות מאסק, השקיעה בעצמה 2 מיליארד דולר בסיבוב הזה. זה מצביע על כך שמאסק בונה מארג פנימי שבו החברות שלו תומכות זו בזו כדי להאיץ את קצב הפיתוח.