לילך גראוס
צילום: יח"צ

אלומיי נמצאת בתהליך צמיחה עם סביבה רגולטורית תומכת

המניה זינקה בכ-50% מתחילת השנה ומקבלת מחיר יעד של 56 שקלים למניה - אפסייד של כ-29% על שער הבסיס של המניה הבוקר
לילך גראוס | (1)
נושאים בכתבה אפסייד רוסאריו

בשנים האחרונות חברת אלומיי 2.11% מצויה בתהליך של צמיחה עם תמיכה של סביבה רגולטורית. ברבעון השני של השנה, סיימה החברה להשקיע את כל ההון העצמי וסגרה את הליווי הפיננסי לפרויקט טלאסול והחלה בהקמה מתקדמת של הפרויקט בהתאם לתוכניות. נדגיש כי פרויקט זה מהווה פרויקט משמעותי בצבר הפרויקטים של החברה. אנו מעלים את מחיר היעד ל-56 שקלים למניה - אפסייד של כ-29% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

תחום הפעילות העיקרי של החברה הוא ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ע"י שימוש בטכנולגית PV, ביוגז ואנרגיה שאובה. החברה מפתחת, מקימה, מפעילה ומחזיקה תחנות המפיקות חשמל בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות.

תחום פעילות החברה זוכה בשנים האחרונות לסביבה רגולטורית תומכת וזאת לאור החשיבות הרבה לה זוכה הנושא בעולם. בשל כך, ממשלות רבות (בין היתר ממשלת ישראל) מתמרצות יזמים להקמת מתקני ייצור לאנרגיה ירוקה, וזאת כחלק מיעדים כוללים ששמו כמטרה להקטין תוך מספר שנים את התלות בדלקים וחומרים מזהמים.

כנגזרת מכך, צפויים גם בשנים הקרובות לצאת מכסות ייצור משמעותיות בשוק המקומי והעולמי, ולא מן הנמנע שבתחומים נוספים כגון טכנולוגיות אגירת חשמל, ייצור בטכנולוגיות נוספות וכיו"ב. בד בבד, המשך ההתפתחות הטכנולוגית בענף יחד עם ירידה בעלויות ההקמה, מאפשרים כניסת שחקנים חדשים והורדת הסובסידיה הממשלתית, באופן שייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות הפך להיות זול משמעותית ביחס לחלופות המזהמות.

צבר פרויקטים

צבר הפרויקטים של החברה הנמצא בתקופת ההקמה או ההפעלה עומד על כ-350 MW, לא כולל אחזקות החברה בדוראד. כמו כן, לחברה צבר פרויקטים הנמצאים בשלבי פיתוח שונים או לקראת הקמה בהיקף כולל של כ-700 MW (כדוגמת פרוייקט צוק מנרה).

עיקר פעילות החברה מתמקד בשלוש מדינות עיקריות: ספרד, ישראל ואיטליה, כאשר גם פעילות הפיתוח של החברה מתמקדת בעיקר במדינות אלו. כמו כן, לחברה שני פרויקטי ביוגז בהולנד המהווים כ-6% משווי הפרויקטים המוחזקים ע"י החברה.  

אחזקה של 9.4% בדוראד

ביחס לדוראד, על אף אחזקות המיעוט של החברה, המסתכמות ב-9.4%, עדיין לאחזקות אלו שווי ניכר בנכסי החברה, ונאמד בכ-240 מיליון שקל המהווים כ-33% משווי הפרויקטים המוחזקים בשלבי הקמה/בהפעלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עיקר התקבולים של החברה מבוסס על הסכמי רכישת חשמל ארוכי טווח הן מול הרגולטורים בארץ ובחו"ל והן מול לקוחות עוגן משמעותיים. הדבר מייצר ודאות לגבי תחזית הכנסות ארוכת הטווח במרבית הפרויקטים המוחזקים של החברה.

החברה צופה כי בשנת 2022 ההכנסות מתקבולי החשמל יעמדו על כ-46 מיליון יורו (כ-176 מיליון שקל) ה-EBITDA יסתכם ב-35 מיליון יורו (כ-134 מיליון שקל) וה-FFO יעמוד כל כ-26 מיליון יורו (כ-100 מיליון שקל).

שווי הפרויקטים הגלום בגין פרויקטי ההקמה, לקראת הקמה, ופיתוח משקף שווי פוטנציאלי נוסף של כ-450 מיליון שקל, אשר מטעמי שמרנות ובהתאם לרמת הוודאות של הפרויקטים, לא הובא בחשבון במסגרת עבודה זו.

 

תמצית הערכת השווי

לאחרונה, חיזקה החברה את בסיס ההון שלה ע"י גיוס הון באמצעות הנפקה של מניות בהיקף של כ-31 מיליון שקל, וגיוס אג"ח בהיקף של כ-89 מיליון שקל.

מניות החברה מוחזקות ע"י בעלי ענין (66%, הכוללים את שלמה נחמה, חמי רפאל ורני פרידריך), מוסדיים (14%) והיתרה בידי הציבור (20%).

הכותבת הינה לילך גראוס, אנליסטית ברוסאריו ייעוץ ומחקר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עממי 05/11/2019 16:01
    הגב לתגובה זו
    הכסף הגדול כבר נעשה משם!
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.