בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה ברובו ערעור של תושב נתניה, שפקיד שומה קבע כי אותו איש לא שילם מסים עבור כל הדירות שנמצאות בבעלותו ובבעלות ילדיו, ומושכרות לעשרות אנשים כ"תתי-דירות" באזור השוק העירוני בנתניה.

פקיד השומה יחידה ארצית לשומה איתר לפחות 10 נכסים שבבעלותו המשפחה, ובראש המשפחה עומד תושב נתניה בשנות ה-60 לחייו, בעלים של חברה להתקנת דודי שמש. לאורך השנים רכש האיש עוד ועוד נכסים, שחלקם נרשמו בהמשך על שם ילדיו. רוב הנכסים פוצלו ליחידות דיור קטנות, עשרות במספר. המערער מנתניה היה אחראי להשכרת נכסי המשפחה, והם הושכרו בעיקר לאוכלוסיות מעוטות הכנסה, למשל, אריתראים וסודנים.

על פי המערער, ההכנסה מדירות עלה עמדה על 1.8 מיליון שקלים בשנים 2011 עד 2014 (4 שנים מלאות). על פי מס הכנסה, ההכנסה מדירות אלו עמדה על 1.9 מיליון שאותה תקופה. כך או כך, מדובר על כ-40 אלף שקלים בחודש מכלל הנכסים, שרק על חלקם שולם מס הכנסה. באותה תקופה, מחזור הכנסותיו של האיש מעסק הדודים שלו עמד על ממוצע של 2.1 מיליון שקלים, כאשר בחלק מהשנים נרשמו הפסדים בעסק, בו גם מועסקים שניים מבניו.

המערער מנתניה הצהיר על ההכנסות שנבעו מהשכרת הנכסים הרשומים על שמו, אולם לא הצהיר על ההכנסות מ-5 הנכסים שנרשמו מבעוד מועד על שמות ילדיו. עיקר ההכנסות דווחו כהכנסות פאסיביות שחייבות בשיעור מס של 10%, ועל יתרת ההכנסות נדרש פטור ממס. על פי הטענה של אב המשפחה, גם דמי השכירות שהניבו הנכסים שנרשמו על שם 5 בניו של המערער פטורים ממס.

• בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
• משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פקיד השומה במס הכנסה דחה את דיווחי המערער. לשיטתו, המערער ניהל עסק להשכרת מקומות מגורים בשנות באותן שנים נידונות - 2011-2014, ולפיכך הסדרי המס המוטבים הנ"ל אינם חלים, ויש לחייב את ההכנסות מהשכרה בשיעור המס השולי של המערער. נוסף על כך, פקיד השומה סבור כי יש לייחס למערער את מלוא הכנסות השכירות שהופקו מכל נכסי המשפחה, בין אם הנכסים נרשמו על שמו או על שם ילדיו.

על הדרך, ובלי קשר להליך המשפטי הנוכחי, נפתח נגד אב המשפחה הליך פלילי בקשר להשכרת נכסי הנדל"ן בין השנים 2009 ל-2014 שנידון בבית משפט השלום בפתח תקווה. המערער מואשם בעבירות שונות, בין היתר השמטת הכנסות, מסירת אמירה או תרשומת כוזבת ושימוש במרמה, עורמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס. ההליך הפלילי עדיין תלוי ועומד.

במהלך חקירותיו במס הכנסה, עלה כי המערער ניהל מחברות אישיות שבהן נהג לרשום את דמי השכירות מכל נכסי הנדל"ן המשפחתיים, ואת הסכומים הסופיים העביר לרואה החשבון לצורך הכנת דוחותיו, מבלי שרואה החשבון נחשף למחברות עצמן.

• קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
• אזורים תקים 147 יח"ד בבאר יעקב לאחר שזכתה במכרז רמ"י
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציין בהחלטתו כי "כפי שכבר ציינתי, במסגרת דיווחיו השנתיים, המערער הצהיר רק על ההכנסות מהשכרת הנכסים הרשומים על שמו, ודמי השכירות בקשר לנכסים הרשומים על שם הילדים לא נכללו בהם". פקיד השומה ביקש מבית המשפט להוסיף כי גם לשיטתו יש להוסיף סכום של כחצי מיליון שקלים נוספים להכנסות עליהם דיווח בעל הדירות מנתניה. מדובר על הכנסות מהן נוקו הוצאות חשמל, מים וארנונה, שבמהלך החקירות הודה המערער כי "בדרך כלל שאתה משכיר למישהו הוא משלם גם את המים והחשמל והארנונה. במקרה שלי מדובר באנשים שאי אפשר לסמוך עליהם כי הם לא משלמים ולכן אני לקחתי בחשבון שאני צריך לשלם את ההוצאות של המים והחשמל והארנונה".

במוקד הערעור, עמדו 2 סוגיות: הראשונה נוגעת לשאלת סיווג ההכנסה מדמי שכירות שיקבע את שיעור המס שיש להחיל עליה, ואף עשוי להשפיע על אופן התרת הוצאות ועל אפשרויות קיזוז ההפסדים. השנייה קשורה להיקף ההכנסה שיש לייחס למערער עצמו - והאם יש להכניס אל תוך סל הכנסותיו גם את דמי השכירות שהניבו הנכסים הרשומים על שם הילדים, וגם את ההכנסות מדמי השכירות מ-2 דירות הירושה שירש האיש יחד עם 6 אחיו, מהוריהם שהלכו לעולמם בשנותה-90.

במהלך הדיונים הדגיש פקיד השומה כי את הטרחה הרבה של המערער בניהול כלל הנכסים שבבעלותו ובבעלות ילדיו, בין היתר בטיפול בנכסים, גביית דמי הזכירות ועוד. המערער, לעומת זאת, צייר תמונה שונה ותיאר כי מדובר בפעילות השקעה שנעשתה בקלות, פשטות שגרמה לו לעיתים – כך לדבריו - לחיסרון כיס לא פעם.

השופט קירש קבע בהחלטה כי "יש לראות בפעילות המערער בקשר להשכרת יחידות הדיור כעסקית ואקטיבית... מלבד העיסוק המתמיד שהיה כרוך בענייני השכרת יחידות הדיור, קיימים סממנים עסקיים נוספים התומכים במסקנה כי יש לראות בהכנסת המערער מדמי שכירות כאקטיבית-עסקית... לטעמי לא ניתן לקבל את טענת המערער כי הוא 'לא הפעיל מנגנון של ארגון וניהול, ואף לא היה לו צורך בכך'. וזאת, גם אם פעל בעיקר לבדו, מבלי ששכר את שירותיו של איש, ומעשיו נעשו על הצד הפשוט והמינימאלי ביותר.

השופט קבע כי הכנסת המערער מפעילות השכרה תסווג כעסקית, ותכלול גם את הדירות שרשומות על שם ילדיו. פקיד השומה יפחית את גובה ההכנסה מהשכרת דירות הירושה (כזכור, שתיים במספר שבידי המערער ו-6 אחיו, כך שישויכו לו רק שביעית מאותן דירות, א"כ). לצד "המכות" הכספיות, המערער גם זכה מכך שתבוטל הגדלת שיעור המס לפי סעיף 191 ב'  לפקודה. "לאור זאת", קבע השופט, "הערעור נדחה ברובו ומתקבל בחלקו", וקבע כי על המערער לשלם למשיב הוצאות בסך 20 אלף שקלים.