שמואל ילשביץ
צילום: מקס מורון

האם מכפיל הרווח עדיין רלבנטי למשקיעים?

למה אנליסטים עדיין ממשיכים להתבסס על מאמרים שנכתבו לפני 100 שנה? ומהי האלטרנטיבה לשורת הרווח? מחשבה מחוץ לקופסא - מה דעתכם? 

שמואל ילשביץ | (3)

בנג'מין גרהאם, אבי ניתוח השקעות השיטתי, ביסס את מתודולוגיית בחירת המניות שלו על תחזית הרווחים של החברה וממנה הוציא את מחירי המניות הצפויים באמצעות יחס ממוצע של מחיר לרווח.

 

וגם היום, יותר מ-40 שנה לאחר מותו, אם היינו נותנים לאנליסטים כדור בדולח ואומרים שהוא מראה רק נתון אחד מהדוחות הכספיים של החברות שהם מסקרים, רובם, אם לא כולם היו בוחרים בנתון הרווח. הרווח למניה הוא היחס הפופולארי ביותר אחריו עוקבים האנליסטים כדי לקבל רקע ומידע לניסיונם לבנות מודל לחיזוי ביצועי החברה.

 

נעבור כ-50 שנה קדימה ונמצא שפע של מאמרים וספרים בנושא ניתוחים פיננסיים, המדגישים את חשיבות הניבוי של רווחים להערכת שווי חברה, אך אותה השיטה המתבססת על כללים חשבונאים שנכתבו לפני למעלה מ-100 שנה נראית רלוונטית פחות היום.

 

מדוע שיטת חיזוי הרווחים ירדה מחסדה?

המהפך התחיל בשנות השמונים המאוחרות כאשר ההשקעה בנכסים מוחשיים פחתה למול שיעור ההשקעה בנכסים לא מוחשיים (מו"פ, פטנטים, מערכות מידע, מותגים, תכני מדיה). העלייה בהשקעה בנכסים הבלתי מוחשיים קרתה עקב שינוי טכנולוגי משמעותי (האינטרנט ומערכות המידע), הדרך היחידה לשרוד הייתה באמצעות חדשנות מתמדת, הן במוצרים והן בתהליכים.

 

חדשנות זו הושגה בעיקר על-ידי נכסים בלתי מוחשיים, אך שינויי זה לא גלש לעולם החשבונאות הישן שמתייחס להשקעות אלו כהוצאות רגילות. באופן זה מעוות דוח הרווח והפסד בכך שהוא מערבב בין הוצאות על השקעות משמעותיות ומקשה להכיר בשורת הרווח כבעבר כאינדיקטור ליצירת ערך.

בין השקעות מוחשיות לבלתי מוחשיות

גרוע מכך, הרישום החשבונאי בגין השקעות בלתי מוחשיות אינו עקבי, רכישת נכס בלתי מוחשי תהוון בספרים, בעוד השקעות בלתי מוחשיות פנימיות, כלומר פיתוח של אותו הנכס בלתי מוחשי שהתבצע בחברה מוכר כהוצאה. כך בעצם חברה אשר מבססת את אסטרטגיית החדשנות שלה באמצעות רכישות נראית עשירה יותר ורווחית יותר, מאשר מיזם זהה המפתח את החדשנות שלו באופן פנימי.

 

הניתוח צריך להתמקד בשאלה האם החברה יכולה לשרוד ולשגשג בסביבה תחרותית לאורך זמן. חברות שיש להן יתרון תחרותי מתמשך יציפו ערך זה לבעלי מניותיהם, יתרון זה מושג בשמירה ופיתוח של אותם "נכסים אסטרטגיים יוצרי ערך" אשר חולקים לרוב את 3 התכונות הבאות: הנכס מייצר ערך נטו לדוגמא גידול במספר הלקוחות תוך שמירה על הכנסה ממוצעת מלקוח או אף הגדלתה. הנכס הוא בעל היצע מוגבל, דוגמת גלי תקשורת או זכויות נחיתה, הנכס קשה לשכפול על-ידי מתחרים לדוגמא מוגן כפטנט או בעל זכויות בלעדיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

השלבים לניתוח נכון של חברות

בשלב הראשון נערוך רשימה של הנכסים האסטרטגיים העיקריים תוך הבחנה בין נכסים תפעוליים, נכסים בפיתוח או נכסים רדומים, לדוגמא פטנטים פעילים או פטנטים שעומד לפוג תוקפם, מאגרי נפט פעילים אל מול מאגרי נפט דלים.

 

בשלב השני עלינו לבחון האם ההשקעות תורמות לשיפור בנכסים האסטרטגיים? קיטון במו"פ או ביטול הכשרות לעובדים מרמז על חוליים בצמיחה העתידית.

 

בשלב השלישי נבחן האם נכסים אלו מוגנים כראוי בין אם בחדשנות מתמשכת, פטנטים רשומים או רגולציה. אובדן נתח שוק מצביע בבירור על כישלון בהגנה על נכסים אלו.

 

השלב הרביעי הינו שאלה לבחינה: האם הנהלת החברה מצליחה לנצל את הנכסים האסטרטגיים שלה בצורה המיטבית.

 

דוגמא למדידה שכבר היום מקובלת הוא נתון ה-(ARPU - average return per user). נתון זה מתייחס ללקוח, המנוי, בתור הנכס של החברות. בחינה שאנו מבצעים בהתאם לתזה שהוצגה מתבצעת באופן הבא, כשנכס = 1/אחוז נטישה.

שווי נכס שווה ל-1 חלקי אחוז הנטישה (מביא לנו את משך חיי הלקוח) כפול ARPU בניכוי הוצאות שאינם השקעות (ופה יש לנטרל הוצאות שהם משמרים או מפתחים את הנכסים האסטרטגיים שהגדרנו קודם) כפול מספר הלקוחות.

מספר זה הוא בר השוואה לחברות מתחרות אך יותר חשוב, מעקב אחרי מספר זה מציג לנו תמונה נכונה יותר על גידול או קיטון היתרון התחרותי של החברה.

הערת מערכת: טוב, זו גישה מעניינת, אבל היא לא מספקת תמונה מלאה. ה-APRU לבדו לא מספר לנו כמה שווה החברה. נראה שלאורך שנים רבות גיבשו מודלים שהם פשוט טובים ונאמנים. אז מה אם הם לפני 50 ו-100 שנה. לדעתנו הרווח ומכפיל הרווח וכן תזרים המזומנים המהוון הם עדיין הבסיס האיתן להערכת שווי.

 

הכותב הינו שמואל ילשביץ, מנהל השקעות ביצירה בית השקעות ומייצג את דעותיו בלבד.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אביתר 21/09/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    וזה לא אומר כלום על תקפותם.
  • 2.
    שמלוק 20/09/2019 11:50
    הגב לתגובה זו
    לפחות בדף של מדדי המניות לא מופיע אף מדד. ועד לאחרונה התעקשו בדף של מדדי האג"ח להוסיף עמודת מכפיל במקום שת"פ. לפחות האחרון - תוקן.
  • 1.
    ARPU- Average Revenue Per User (ל"ת)
    ולא כפי שנכתב (Rtrn) 15/09/2019 16:01
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).