טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים
צילום: מיה כרמי דרור

הראל פיננסים מרחיבה את פעילות ההשקעות בנדל"ן

זאת בהמשך לקרן נדל"ן שהוקמה לפני כשנה; אורי שור שהוביל את חברת הראל סל יפנה את מקומו וימונה ליו"ר חברת האלטרנטיב שהוקמה
מורן ישעיהו |

הראל פיננסים, זרוע הפיננסים של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, בוחנת הקמת קרנות השקעות נדל"ן נוספות פחות משנה לאחר הקמת הקרן הראשונה שגייסה מעל 50 מיליון דולר תוך זמן קצר וביקושי יתר משמעותיים שנרשמו בה. זאת כחלק מהרחבת פעילות החברה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות. אורי שור ימונה ליו"ר חברת האלטרנטיב שהוקמה, לצד רו״ח גבי מושיב המשמש מנכ״ל הראל אלטרנטיב המתמקדת בפיתוח מוצרי השקעה אלטרנטיביים. בתפקידו החדש יוביל אורי את פיתוח פתרונות ההשקעה האלטרנטיבים בקבוצה עבור המשקיעים המוסדיים והכשירים. בנוסף, ימונה אורי ליו"ר הראל מסחר מוסדי ודירקטור בחברות בנות בקבוצה.   אורי שור יפרוש מניהול חברת הראל סל אותה הקים בשנת 2008 לאחר שזו התמזגה עם הראל קרנות נאמנות בתחילת השנה כחלק מיישום הרפורמה בקרנות הסל. החל מחודש אוקטובר הקרוב, ירון דייגי ישמש כמנכ"ל יחיד בחברת הראל קרנות נאמנות המנהלת כיום מעל 40 מיליארד שקל. במחצית 2019 החברה היתה ממובילות טבלת הגיוסים בתעשיית הקרנות (לכתבה המלאה). בשנתיים האחרונות צמחה הראל פיננסים באופן אורגני במעל 30% בנכסים וכיום מנהלת נכסים בהיקף של כ-54 מיליארד שקל תוך צמיחה בפעילות קרנות נאמנות אקטיביות ופאסיביות לצד ניהול תיקי השקעות וקרן נדל"ן. טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים, מסר כי "לצד המשך צמיחה במוצרים המסורתיים שאנו מנהלים והמיקוד שלנו בניהול השקעות מצויין, אנחנו מבינים שכדי לתת מענה מלא ללקוחותינו עלינו לפתח מוצרים אלטרנטיביים ומוצרים ייחודיים שיכולים לגוון את תיקי ההשקעות ולשפר את התשואה הפוטנציאלית. אורי שור, שיוביל את הרחבת פעילות הראל פיננסים בתחומים אלו, הוא מנהל מנוסה ובעל קבלות מוכחות בכל התחומים הדרושים על מנת להבטיח מוצרים איכותיים עבור לקוחות הראל. ירון דייגי, מנהל מנוסה בעולם קרנות נאמנות שהוביל את חברת הקרנות לצמיחה והישגים משמעותיים בשנתיים האחרונות, ימשיך להוביל את החברה לשיאים חדשים".    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.