מחקר חדש: סיגריות אלקטרוניות עלולות להזיק למוח
מחקר חדש שהוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן, מצא כי סיגריות אלקטרוניות עלולות להזיק לתאי הגזע של המוח ולהוביל להזדקנותו המוקדמת. תוצאות הניסויים הראו כי החשיפה של תאי הגזע של המוח לניקוטין, המצוי במרבית נוזלי ותרסיסי הסיגריות האלקטרוניות, גרם לתגובת דחק (stress response), שהתבטאה בהפרעה לתהליך סילוק תאים פגומים והחלפתם בבריאים, לעקה חימצונית (מצב בו הגוף מתקשה להתמודד עם הרדיקלים החופשיים ועלול לגרום להתפתחות מחלות שונות) ופגיעה ביכולת התא להתבדל ולהפיק אנרגיה, שהן תופעות הקשורות להזדקנות. ד"ר דודי ביטון, רופא ורכז הסברה בכיר באגודה למלחמה בסרטן: "מחקר מעבדה זה העוסק בהגברת הסיכון להזדקנות מוקדמת של תאי המוח, מצטרף לקשר הידוע לנו כבר בין סיגריות אלקטרוניות להתקפי לב, שבץ מוחי ויתר לחץ דם, שהם גורמי המוות המובילים בעולם. לאחרונה הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA כי הוא חוקר דיווחים על משתמשי סיגריות אלקטרוניות צעירים, החווים התקפי פרכוסים. מחקרים מעודכנים גם הצביעו על שינויים גנטיים המזוהים עם התפתחות גידולים סרטניים בחלל הפה של מעשני סיגריות אלקטרוניות ועל עלייה בסמנים המזוהים עם סיכון להתפתחות גידולים סרטניים בריאות ובשלפוחית השתן בקרב המשתמשים. לדברי ביטון, "המחקר החדש נערך על עכברי מעבדה אך להערכתנו, תוצאותיו רלוונטיות לכל מי ששוקל לעשות שימוש בסיגריות אלקטרוניות. במיוחד אנחנו מוטרדים ביחס לצעירים ובני נוער שאצלם הנזק להתפתחות המוח כבר בוסס מדעית. הם מתפתים להיכנס למעגל העישון ונפגעים מהנזקים קצרי הטווח שכבר ידועים ומהנזקים ארוכי הטווח שטרם נחשפו במלואם". תאי גזע (stem cells) הם תאים שעדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים ויכולים להתמיין (לקבל תפקיד מוגדר ותכונות ייחודיות) לתאים ספציפיים, כגון תאי מוח. מדובר בתאים חיוניים להתפתחות איברים שונים בגוף ולחידוש ושיקום רקמות, הן בזמן התפתחות העובר בבטן אמו והן במהלך החיים וההתבגרות. ידועה זה מכבר רגישותם הרבה של תאי גזע לרעלנים, כגון עשן טבק, הפוגע ביכולתם להתרבות ולהתמיין. כעת, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד בארצות הברית ביקשו לבדוק כיצד מושפעים תאי גזע במוח מחשיפה לנוזל הניקוטין (ניקוטין ותוספי טעמים כימיים) המצוי בסיגריות אלקטרוניות, לאדים ולתרסיס (אירוסול) הנפלט מהן. הבחירה בתאי גזע של המוח כבסיס לניסוי קשורה ליכולתם של הכימיקלים הנשאפים להגיע אל המוח דרך מסלולי הריח. כדי לבדוק זאת, החוקרים ערכו סדרת בדיקות מעבדה בהם חשפו תאי גזע של המוח לנוזל, לאדים ולתרסיס של סיגריות אלקטרוניות המכילים ניקוטין בריכוז זהה לזה המצוי בסוג נפוץ של סיגריות אלקטרוניות. החוקרים מציינים כי במהלך תגובת הדחק של התאים לניקוטין הצטברו בתאים נזקי חימצון, כך שגם לאחר שהניקוטין סולק, יתכן שהשינויים הגנטיים והפיזיולוגיים החריגים בתאים נותרו בעינם. על כן, בחשיפה ארוכת טווח לאדי סיגריות אלקטרוניות יש פוטנציאל להגברת הסיכון להזדקנות מוקדמת ומחלות. עוד מציינים החוקרים, כי לנזק בתאי גזע יש השפעה רבה על התפתחות עוברים ותינוקות וכי חשיפה עוברית לניקוטין משנה נתיבים במוח החיוניים לתפקודים קוגניטיביים ומוטוריים ותגובות התנהגותיות. החוקרים מסכמים את ממצאי המחקר שנערך על תאי גזע ברקמת המוח של עכברי מעבדה, בכך שלטווח הארוך, החשיפה הישירה או הפסיבית לסיגריות אלקטרוניות, גם לפרקי זמן קצרים, עלולה להוביל בשימוש חוזר ומצטבר להאצת תהליך ההזדקנות ולתחלואה. המחקר פורסם בכתב העת iScience מבית הירחון המדעי Cell במהדורת יוני 2019 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן (קישור למאמר המלא).
- 3.תומר 26/07/2019 23:20הגב לתגובה זולב , ריאה , סרטן ושורה ארוכה של מחלות נוספות
- 2.אריה 22/07/2019 16:30הגב לתגובה זוישנו אירגון שנילחם נגד חברות הסיגריות בארה"ב שמשקיע פה מליוני דולרים ומשגע ומתיש את ישראל בג"ץומשרדי הממשלה.פשוט צריך להתעלם לחלוטין מהם.
- 1.אבי 22/07/2019 16:25הגב לתגובה זואין לו מוח
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
