אדם שהתראיין למשרת קופירייטר בחברת שיווק ופרסום דיגיטלי נשאל במהלך ראיון העבודה לגילו. בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה טען כי עניין הגיל היה הסיבה בגינה לא התקבל בסופו של יום לעבודה. השופט שוכנע כי עניין הגיל עלה "בתמימות" על רקע השיחה החברית שהתפתחה בראיון בינו לבין המראיין, אולם קבע כי עצם העלאת נושא הגיל בראיון העבודה, גם אם הוא נעשה בתמימות מסוימת, מהווה "הפליה עקיפה", ופסק לתובע פיצוי בסך 5,000 שקל ללא הוכחת נזק.

התובע זומן לראיון עבודה למשרת קופירייטר בנתבעת, חברה לשיווק ופרסום דיגיטלי. בראיון נכחו מנהלת משאבי האנוש של החברה ומנהל השיווק. אין חולק כי במעמד הריאיון נשאל התובע לגילו, והשיב כי הוא בן 44.

לאחר הריאיון, ועוד באותו היום, העביר התובע למנהלת משאבי האנוש שתי הודעות דוא"ל. בראשונה כתב כי היה לו נעים לפגוש אותם בראיון וכי אהב את האווירה בחברה, וכן צירף חומרים שנכתבו על ידו. בהמשך, שלח התובע מייל נוסף עם דוגמאות לעבודה שנכתבה על ידו. יומיים אחר כך, פנה התובע שוב בתכתובת דוא"ל למנהלת משאבי האנוש על מנת לברר את גורל מועמדותו, ונענה על ידה כי הוחלט שלא להמשיך בהליך גיוסו לתפקיד.

בעקבות האמור, פנה התובע באמצעות פרקליטו לחברה, במכתב דרישה לפיצוי בגין הפליה פסולה על רקע גילו בהליך קבלתו לעבודה. החברה דחתה את טענותיו בטענה כי לאחר ראיון העבודה ועל סמך בחינת החומר ששלח, התובע לא נמצא מתאים לעבודה. על כן, הגיש התובע תביעה כספית לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, בה עתר לפיצוי על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לגרסת התובע, בשלב מסוים במהלך ראיון העבודה ולאחר מספר שאלות מקצועיות, נשאל הוא לפתע ע"י מנהל השיווק מהו גילו, ומשהבהיר באופן חד משמעי כי אין מדובר בשאלה מותרת ולגיטימית המשיך האחרון ללחוץ עליו בעניין עד שנאלץ בלית ברירה, להשיב כי הוא בן 44. בתגובה לכך, על פי הנטען, הגיב מנהל השיווק "וואו, לא הייתי מאמין, הייתי בטוח כי אתה גג בן 35". עוד לטענת התובע, מאותו רגע ליוותה אותו תחושה קשה של חוסר אונים, לנוכח החיטוט והחדירה לפרטיותו והלחץ שהופעל עליו להצהיר מהו גילו. כתוצאה מכך חש התובע לדבריו חוסר בטחון, ולמעשה הוא הפסיק לתפקד בריאיון בצורה המאפיינת אותו בשגרה, לאחר שהבין כי אינו נשפט רק על סמך כישוריו, אלא גם על סמך גילו.

לגרסת החברה, במהלך הריאיון סיפר התובע על ניסיונו התעסוקתי והכשרתו והאווירה בריאיון הייתה נעימה ונינוחה. לאור זאת, התעניין מנהל השיווק בגילו של התובע, אך זאת בהקשר לאותה שיחה "חברית ונעימה" וללא כל קשר לעבודה. בתגובה לכך, החמיא לו מנהל השיווק על חזותו הצעירה.

השופט הבכיר יצחק לובוצקי הזכיר כי לפי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חל איסור על מעסיק להפלות בין עובדיו או דורשי עבודה מחמת עילות מסוימות, ובכלל זאת גילם. בעניין זה ציין השופט כי הפליה מחמת גיל בולטת במיוחד בתהליכי גיוס עובדים, והיא קיימת גם בשלב סיום יחסי העבודה. כמו כן, כשמדובר בכניסה לעבודה, נפסק שהמעביד מנוע מלקבוע תנאי סף של גיל, שאינם רלוונטיים לתפקיד.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

כן נקבע בפסיקה, כי הנטל הראשוני להוכיח הפליה מוטל על העובד, אך די שהתובע יביא ראשית ראיה באשר לכך, על מנת להעביר את הנטל לכתפי המעסיק להוכיח שלא פעל בניגוד לחוק.

במקרה הנוכחי, ציין השופט, אין חולק ששאלת גילו של התובע עלתה במהלך הריאיון, ובכך קיים פסול מסוים. לצד זאת, קיבל את גרסתו של מנהל השיווק לפיה שאלת הגיל עלתה בתום לב, במהלך שיחה שהתקיימה בין הצדדים ברוח טובה, כשהשיחה ביניהם "התגלגלה" לסוגיית תחביב משותף שחלקו השניים, כאשר המחמאה על מראהו הצעיר של התובע ביחס לגילו לא הייתה תוך הסחה של בדיקת מקצועיותו. לפיכך, שוכנע השופט כי שאלת הגיל עלתה מתוך סקרנות גרידא, ואף התובע קיבל זאת ברוח טובה, ולראיה אותו מייל ששלח מיד לאחר הריאיון, שמצביע על האווירה הנעימה והטובה ששררה במהלך הריאיון. עובדה זו, לדעת השופט, שוללת לחלוטין את ניסיונו של התובע בתביעתו להציג את העלאת סוגיית הגיל, כעניין משפיל שגרם לו לתחושה קשה.

על כן, קבע השופט כי לעניין הגיל לא הייתה השפעה על אי קבלתו של התובע לתפקיד, או השפעה מזערית. השופט אף ציין בעניין זה כי הוא מתקשה לקבל את טענת התובע לפיה עמד בתנאים ובכישורים המקצועיים הנדרשים לתפקיד, וכי לא נסתרה גרסת מנהל השיווק לפיה בחינת החומרים המקצועיים ששלח התובע הובילה להחלטה כי הוא אינו עומד בקריטריונים המקצועיים הנדרשים לחברה.

על אף האמור, סבר השופט כי לצד זאת קיימת גם חשיבות לשאלה כיצד הנושא מצטייר בעיני המתבונן מן החוץ. לשיטתו, אף שלא מדובר ב"הפלייה ישירה ומכוונת", עצם העלאת נושא הגיל בראיון העבודה, גם אם הוא נעשה בתמימות מסוימת,  מהווה "הפלייה עקיפה" המזכה את התובע בפיצוי ללא הוכחת נזק שיהיה ברף הנמוך, בסך 5,000 שקלים ללא הוצאות. החברה הנתבעת יוצגה בתביעה ע"י עו"ד רונית לוי.