קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

בלומברג: צפוי עיכוב של 3 חודשים בהעברת הגז הטבעי למצרים

המצרים ציפו לקבל גז טבעי מישראל כבר בחודש מרץ, אך עיכובים בחיבור הצינור בין המדינות יעכב את הזרמתו. ומה האנליסטים חושבים על פיצול דלק קידוחים?
נועם בראל |

ישראל תעביר גז טבעי למצרים, תחת הסכם האספקה הענק של דלק ונובל אנרג'י באיזור מחצית השנה, וזאת לאחר עיכובים לא צפויים בחיבור הצינור בין המדינות, כך על פי דיווח שהתקבל הבוקר מבלומברג.

רציו יהש 3.19%

דלק קבוצה 2.34%

על פי גורמים המעורבים בנושא, על פי בחינת העניין על ידי החברות המשתתפות, נראה כי ישנה עוד לא מעט עבודה עד שהצינור יוכל לפעול מעשית. השותף המצרי מסר כי הוא ציפה לזרימת גז טבעי כבר בחודש מרץ במידה והצינור במצב תקין.

נזכיר כי הסכם אספקת הגז עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), ממאגרי לוויתן ותמר נאמד בבהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים, כאשר אספקת הגז צפויה להתחיל עם הסדרת השימוש בתשתיות הנדרשות להולכת גז טבעי למצרים, ותימשך עד לאספקת הכמות או עד סוף שנת 2030, לפי המוקדם מביניהם.

דלק תתפצל ותסחר גם בלונדון?

ברקע לדברים, דלק קידוחים יהש הודיעה הבוקר כי היא בוחנת אפשרות לשינוי מבני כשעל הפרק עומד פיצול אחזקותיה מתוך כוונה לרשום את אחזקותיה בלוויתן, למסחר בבורסה בלונדון. על פי התכנית הנבחנת, ייוותרו כלל הנכסים וההתחייבויות המיוחסות לחזקות תמר ודלית בדלק קידוחים, שותפות מוגבלת הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואילו יתר נכסי השותפות, ובהם בין היתר האחזקות במאגר לוויתן ובמאגר אפרודיטה, יועברו לתאגיד חדש אשר יירשם למסחר בבורסה הראשית של לונדון.

 

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "ההודעה של  דלק קידוחים משקפת את היצירתיות בניסיון לגבור על אתגרי הסחירות של נכסי האנרגיה בישראל, גם כאשר השותפויות רושמות הישגים במציאות הגיאו-פוליטית האזורית המורכבת".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"הרגולציה המקומית מחייבת את בעלי השליטה לצמצם את האחזקות שלהם, אלא שבניגוד למקומות אחרים בעולם, האפיק הריאלי בישראל להכנסת שותפים בחברות אנרגיה מצומצם ביותר בשל המציאות הגיאו-פוליטית והאישורים האסטרטגיים הנדרשים. כך הפך שוק ההון המקומי לאפיק המימוש העיקרי במקרה של נובל, דלק או פז. אבל גם לאפיק זה יש גבול וחשיפת התיקים המוסדיים לחברות אנרגיה מסורתיות קרובה מאוד למיצוי. כך למעשה, עד לפרסום התכנית הנוכחית, תכננה דלק להפיץ את אחזקתה בהולנד בשל הרוויה בשוק המקומי".

"בנוסף לכך, משקיעים זרים נרתעים מאוד ממבנה השותפויות בשל המבנה המיסויי המורכב שלהן ולא ששים להשקיע בשותפויות המקומיות, לרבות דלק קידוחים וישראמקו. על מנת למשוך משקיעים פיננסיים זרים למאגרים המקומיים, יש צורך להתרחק ממבנה השותפויות ובעדיפות גבוהה גם להוציא את הנכסים למדדי גז ונפט בחו"ל. לא ניתן להפוך כיום שותפות לחברה בשל מגבלות החקיקה.  כך, שלמעשה הדרך היחידה למימוש פיננסי והצפת ערך העומדת בפני דלק כיום היא יציאה לחו"ל".

"אם התוכנית תצא לפועל, למעשה היא תותיר בדלק קידוחים רק את יתרת אחזקותיה בתמר ובתמר פטרוליום. להערכת דלק קידוחים, המבנה החדש יאפשר לבעלי מניות המיעוט להמשיך להחזיק הן בתמר והן בלוויתן.  במילים פשוטות, התוכנית המוצעת מייתרת את הפצת יתרת אחזקת דלק בתמר בשיעור של 22% בהולנד כפי שתוכנן, ומתירה גם אותן בישראל".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.