מחאה חברתית
צילום: Bizportal

לא תאמינו לאן נעלמו המפגינים מהמחאה החברתית

ניתוח של בנק ישראל מראה כי לאחר המחאה של 2011 זינק שיעור הצעירים שרכשו דירות - למרות עליית מחירי הנדל"ן. איך זה קרה?

מורן ישעיהו | (10)

למרות הנטל הכלכלי, שיעור הצעירים הרוכשים דירה ראשונה עולה בקרב כל רמות ההכנסה. כך עולה מניתוח חטיבת המחקר בבנק ישראל, שם מייחסים את התופעה, בין היתר, להארכה בתקופת החזר המשכנתא לצד מוכנות להתפשר על מאפייני הדירות הנרכשות.

בתוך כך, שיעור רוכשי דירה ראשונה בקרב שכירים בני 25–35 בני אותו הגיל שלא הייתה בבעלותם דירה, עלה מרמה של כ-2 אחוזים לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4 אחוזים בשנים 2015 ו-2016. הניתוח שערכה ויקי רובשבסקי-בנית מתבסס על נתוני עסקאות דיור והכנסות שנתיות של שכירים במשק.

למרות שבשנים 2011 ו-2014 נצפתה ירידה זמנית בשיעור הצעירים שרכשו דירה ראשונה בשל המחאה החברתית (שנת 2011) וההמתנה לתוכנית מע"מ אפס שבסופו של דבר לא יצאה לפועל (שנת 2014), היקף הרכישות עלה בחדות מייד אחריהן.

גידול של 71% בהסתברות לרכישת דירה ברמת הכנסה גבוהה

סימולציה שנערכה לבחינת ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי לרכוש דירה במהלך 11 שנים (מגיל 25 עד גיל 35 כולל), מעלה כי ההסתברות בקרב משק בית המשתייך לחמישון ההכנסה הגבוה עלתה מ-45% בשנת 2017 ל-71% בשנת 2016. עיקר העליה התרחשה אחרי שנת 2011. ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי דומה המשתייך לחמישון התחתון לרכוש דירה ראשונה עלתה באותה התקופה מ-14% ל-28%.

הקשר בין חמישון ההכנסה לבין ההסתברות לרכוש דירה במהלך 11 שנים:

הפער בין משקי הבית ביכולת לרכישת דירה מתרחב

העלייה בשיעור השנתי של רוכשי דירה ראשונה התרחשה בכל רמות ההכנסה, אך העלייה בשני חמישוני ההכנסה הגבוהים בולטת ביחס לעלייה בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. חמישון ההכנסה חושב לכל משק בית ביחס לצעירים ילידי אותו שנתון.

עוד נמצא קשר הדוק בין רמת ההכנסה של משקי בית צעירים להסתברות לרכישת דירה בכל אחת מהשנים 2007 עד 2016. אמנם, בין השנים 2015–2016 קשר זה היה חזק יותר מאשר בשנים שקדמו לעלייה המואצת של מחירי הדיור – 2007–2008.

הפער הממוצע בשיעור רוכשי הדירה בין שני משקי בית בעלי מאפיינים דומים, שאחד מהם השתייך לחמישון העליון ואחד לחמישון התחתון, עמד בשנים 2007 ו-2008 על מעט יותר משתי נקודות אחוז. בשנים 2015 ו-2016 פער זה עמד על יותר מ-5 נקודות אחוז, עלייה של כ-3 נקודות אחוז בפער הממוצע בהסתברות לרכוש דירה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בבנק ישראל מסבירים כי עלייה זו היא מובהקת סטטיסטית ומבטאת ככל הנראה את התרחבות הפער בין משקי הבית החזקים כלכלית לאלו החלשים יותר מבחינה כלכלית ביכולת לגייס את ההון הנדרש לרכישת דירה (הון עצמי ויכולת החזר לגיוס משכנתא), עם העלייה במחירי הדירות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קחו בחשבון שהרבה ירדו מהארץ מאז (ל"ת)
    גדש 04/03/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לי 27/02/2019 09:11
    הגב לתגובה זו
    לפחות ההכנסות הנמוכות שלכם הגנו עליכם מהסתבכות במשכנתאות יקרות וארוכות מתוך אמונה שהמחירים יעלו לנצח
  • 6.
    עזרת ההורים נעלמה לחלוטין מהמשוואה ! (ל"ת)
    ארי 26/02/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
  • כועס 27/02/2019 17:45
    הגב לתגובה זו
    ותמיד תמצא את ההורים של הצד השני שבלי קשר למצבם הכלכלי הם לא נותנים כלום!
  • 5.
    דויד 26/02/2019 15:53
    הגב לתגובה זו
    כחלון נכנע לתקשורת.אין משילות אין מדיניות.רק פקידי המשפט ינהלו המדינה
  • 4.
    כי ההפגנה הייתה פוליטית ולא כלכלית. (ל"ת)
    רוני 26/02/2019 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שיא הבועה 26/02/2019 14:34
    הגב לתגובה זו
    לא סתם הלמ"ס טען שמספר חסרי הדירות בישראל ירד מ 29.6% בשנת 2008 ל 27.4% בשנת 2016 מדובר בהתנפלות על דירות שגרמה להעלאת המחיר שלהן לשמיים, והמשך התנפלות על דירות למרות המחיר שבשמיים (מהחשש שבעתיד יהיה עוד יותר גרוע). זו תופעת העדר, שידועה שגורמת לבועות מחירים בכל העולם, וגם אצל היהודים. אגב, ארז כהן השמאי מעלה מדי פעם כתבות שטוענות הפוך (שיש פחות ופחות בעלי דירות בישראל), אך הוא מסתמך על נתונים שגויים לחלוטין
  • אני 27/02/2019 07:04
    הגב לתגובה זו
    מבלבל בכוונה בין "גרים בדירה בבעלותם" (נתון שאכן ירד) ל"חסרי בעלות על דירה". זה ממש לא אותו דבר. היום יש הרבה יותר אנשים מבעבר שמחזיקים דירה אחת או שתיים או יותר אבל גרים באחרת שאינה בבעלותם.
  • 2.
    מחאת הקוטג 26/02/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
    הם רצו אוכל בזול. השיגו גם גן חינם לגיל 3. עם ישראל עודנו משלם על זה וימשיך לשלם עד הקבר כי הפנסיה של הצבור בבורסה. 25% מס הבריחו גם אותם להיות משקיעי נדלן. איזה טיפש ישים כסף בבורסה הכי כושלת בעולם ישלם מס עתק יגיש דו"ח מחזור ויחכה להרס וחורבן מצד הפוליטיקאים כדברי לפיד " כעת המדינה תקבל דיבידנדים ולא המשקיעים" אז המחאה השיגה את שלה קוטג הוזל ב 5 א"ג אם בכלל מישהו יודע מה מחיר הקוטג' אז וכעת. (התייקר). ויש שני זוכים בפיס שמולי ושפיר שמזמן סגרו את המינוס בבנק וכעת הם בדרך לפנטהאוז או לפחות בית פרטי אי שם
  • 1.
    זה לא קרה ,הם זבלים ציניים בדרך לגיהנום . (ל"ת)
    בא 26/02/2019 13:36
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.