חיים ונציה דעות
צילום: BizPortal
דעה

האם הביטקוין יתנהג כמו אמזון?

לאמזון לקח 10 שנים עד שהיא חזרה למחיר השיא שלה בבועת דוט.קום - האם המטבע הוירטואלי מסוגל לעשות מהלך דומה? // דעה
חיים ונציה | (14)

מי שקנה את מניית אמזון ב-1999, בשיאה של בועת הדוט.קום, הרוויח פי 15 על כספו מאז ועד היום. זו תשואה שנתית נאה של 28% למי שהחזיק במניה עשרים שנה עד היום. כמובן שאלו שעשו תשואה נאה בהרבה הם אלו שרכשו את המניה בשנתיים שאחרי כן, לאחר שהמניה נפלה ב-90%. הם הרוויחו פי 100 וגם פי יותר מ 200 על ההשקעה שלהם. הרחקנו לאמזון של תחילת המילניום כדי לראות אם ניתן להשוות אותה ואת בועת הדוט.קום של אז לביטקוין ולבועת הקריפטו של ימינו.

 

לאלו שלא חוו או לא זוכרים מה קרה אז, נספר כי התפתחות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90' לוותה בתחושה של חדשנות אין סופית. ההתרגשות שאחזה אז במשקיעים לא נבעה רק מהעליות בשערי המניות ומתחושת העושר שבאה מהרווחים בבורסה. היתה ממש אווירה של שינוי ושל הזדמנויות חדשות שהאינטרנט מביא איתו. גם בועת הביטקוין, שהתנפחה למימדים לא הגיוניים רק לפני שנה, הוזנה על ידי משקיעים נרגשים שזיהו הזדמנויות חדשות בתחום חדש שאין בו מגבלות עדיין. תחום שקורא תיגר על הבנקים ושליטתם בחיינו.

מהו בעצם ביטקוין ומה תפקידו?

נגיד שתרצו מחר להעביר 10 אלף דולר ליפן. תצטרכו לפנות קודם כל ל-"ציפי מהסניף". תצטרכו להביא אישורים, לתת הסברים ולשלם עמלות גבוהות ואולי גם ינכו לכם מס שלאחריו תדרשו לדווח. זה התהליך בישראל, מדינה מתקדמת עם תשתית בנקאית מפותחת. רוב אזרחי העולם אינם חשופים לתשתית כזו ואינם יכולים לבצע העברה כזו כלל, גם אם ירצו לשאת בעלויות ובבירוקרטיה כפי שנדרשת מאיתנו. הבעיה היא שאין לנו שליטה אפקטיבית מלאה על הכסף שלנו. אנחנו לא יכולים לעשות איתו מה שאנחנו רוצים אף שהוא שלנו. אנחנו צריכים לעבוד דרך מתווכים יקרים ובירוקרטיה מיסויית מתסכלת ואנחנו מוגבלים לשעות העבודה של הבנקים והמוסדות השלטוניים.

 

את זה בא הביטקוין לפתור. הביטקוין מאפשר לכל אחד לשמור את כספו בביטחון סביר ולבצע איתו פעולות בעלויות נמוכות ובכל זמן. טכנולוגית הבלוקצ'יין שעומדת מאחורי הביטקוין מאפשרת לראשונה לעלות נכסים על ענן ולשלוט בהם כמו בקבצי התמונות, הסרטים ושאר הקבצים החשובים לנו. פעם החזקנו את "רכושנו" הדיגיטלי בדיסקים וקלטות ושמרנו דוחות וניירת בתיקיות. היום אנו מרגישים נח לשמור את כל זה בקבצים על הענן. טכנולוגית הבלוקצ'יין מאפשרת לנו לראשונה לשמור גם נכסים בעלי ערך על הענן.

טכנולוגית בלוקצ'ין ושמירה על ענן

ישנו הבדל גדול בין שמירת קבצים לשמירת נכסים על ענן. כאשר אנו שומרים קבצים, אנו בעצם מעתקים אותם. שמירת הקובץ יוצרת מצב שהוא נמצא גם אצלנו וגם במקום בו הוא נשמר. קל להבין מדוע שיטה של שמירה שיוצרת העתקה ושכפול אינה מתאימה לנכסים בעלי ערך. את זה בדיוק פותרת טכנולוגית הבלוקצ'יין, שבלי להיכנס לפרטים, היא מאפשרת לנו לשמור ולהעביר נכסים דיגיטליים מבלי שהם ישוכפלו ובביטחון רב.

פעם מי שרצה להתנהל בקלות עם נכס נזיל רב ערך, היה לוקח שקיק מבד ומכניס לתוכו יהלומים ומחביא אותו. הביטקוין מאפשר היום לעשות בדיוק את זה, באנונימיות, בלי שאלות ועם בטחון. זו יכולת שלא היתה קיימת עד היום ואנשים לא יוותרו על יכולת חדשה אם היא בטוחה ועובדת.

צריכים להודות שהשימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין שמאחורי הביטקוין  הוא עדיין לא נפוץ. זאת משום שרכישת נכסים קריפטוגרפים, ניהולם ושמירתם בארנקים ייעודיים הם משימות לא פשוטות הדורשות הבנה ומיומנות מסוימת שעדיין לא נפוצה. כך שגם אלו שכבר מיומנים, נתקלים בקושי רב לפעול מול כאלו שעדיין לא נחשפו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המצב מזכיר את הדואר האלקטרוני בראשית דרכו. בהתחלה רק למעטים היתה כתובת אימייל והיה קשה מאוד לגרום לאנשים להבין לשם מה צריך כתובת כזו ומדוע מכשיר פקס פשוט לא יכול לעשות את העבודה באותה קלות? היום זה נשמע מצחיק, אבל בתחילת הדרך אנשים היו משתמשים במייל שלהם כמו בפקס. הם היו מדפיסים ומתייקים את האימיילים בקלסרים כמו שהם היו רגילים עם מכתבים ופקסים.

מי חשב שיבוא יום והאימייל ישמש אותנו להעברה לא רק של מסרים אלא גם מוסיקה, סרטים, ספרים ומצגות? מישהו אז תאר שהתהליך המסובך של התקנת מייל על המחשב ושימוש בו יהפכו להיות היום ברמת שליטה וביצוע של כל סבתא?

מה בהמשך?

טכנולוגית הבלוקצ'יין והביטקוין נמצאים היום במקום בו עדיין לא מבינים עד הסוף מה ניתן לעשות איתם. זה מפחיד את הבנקים והרגולטורים שמגייסים את אותם "Bad guys" של תחילת עידן האינטרנט. אלו הם הפדופילים, הטרוריסטים, סוחרי הסמים והפושעים שעצם הזכרתם בהקשר של הביטקוין אמור להרתיע את הציבור הרחב מלהשתמש במטבעות קריפטוגרפים.

 

אבל הביטקוין לא נעלם והוא גם לא יעלם. אנחנו רק בתחילת הדרך והתנפחות בועת הקריפטו בשנה שעברה ביטאה את ההתלהבות של אלו שנחשפו לעולם החדש הזה. ההתרגשות של המשקיעים והיזמים נבעה מהזדמנויות החדשות שנוצרו ומהיכולת לשלוט בנכסים בצורה בטוחה יותר. גם בועת הדוט קום התנפחה על ידי מתלהבים וחולמים שראו ודמיינו את העולם החדש של האינטרנט. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של אמזון, הם צדקו, אף שאיש לא יכול היה לדמיין אז לאן תגיע אמזון אחרי 20 שנה.

 

גם עכשיו, איש לא יכול לדמיין לאן יתפתח שוק המטבעות הקריפטוגרפים. אבל אנחנו יודעים ממש כפי שידענו כשהאינטרנט נכנס לחיינו, שעומד לבוא שינוי שקשה לצפות איך הוא ישפיע. השינוי הזה, קרוב לוודאי יצור ביקוש לנכסים קריפטוגרפים וכנראה גם למטבע שהתחיל את הכל, הביטקוין.

לאמזון לקח 10 שנים עד שהיא חזרה למחיר השיא שלה בבועת הדוט קום. כלל לא בטוח שאותו הדבר יקרה גם לביטקוין, שנסחר עכשיו במחיר של 3,500 דולר וקשה לראות אותו חוזר למחיר השיא של כ-20 אלף דולר. אבל אם מהפכת הבלוקצ'יין אכן תשנה את עולם הבנקאות והטיפול בנכסים, אז כנראה שמחירי חלק מהמטבעות הקריפטוגרפים היום יזכרו לנו כפי שאנו זוכרים את מחירי הרצפה של אמזון  אחרי המפולת של שנת 2000.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ביט 17/02/2019 16:44
    הגב לתגובה זו
    מסבירה את העניין בפשטות
  • 9.
    תומך ב4 עסקאות לשניה 13/02/2019 13:58
    הגב לתגובה זו
    בסוף 2017 לא ניתן היה אפילו לקנות ביטקוין במשך 5ימים משום שקצב הכתיבה לבלוקציין לא עמד בביקוש. מי שרוצה למכור קפה ולקבל אישור לעסקה בעוד 5 ימים יסכים להשתמש בביטקוין. בקיצור זה לא יתפוס בהיקף של סחר עולמי וישאר בהיקף השימוש של הפשע הבינלאומי בעיקר. נדרשת טכנולוגיה שונה.
  • 8.
    בבר 13/02/2019 01:22
    הגב לתגובה זו
    בטח לא כזה כסף שאם איבדתי את הסיסמה או שקרה לי משהו הוא אובד לעד ובטח לא כזה שמתעד כל עסקה שעשיתי בו לעד.
  • 7.
    חיים 12/02/2019 09:31
    הגב לתגובה זו
    זה היה ראוי לציין אם זה היה נכון :-)
  • 6.
    דני 12/02/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    ראוי לציין שהכותב שותף בקרן גידור שמשקיעה במטבעות דיגיטליים.
  • יניב67 13/02/2019 23:39
    הגב לתגובה זו
    הייתי בטוח שהוא משקיע בפורקס
  • 5.
    כל מילה בסלע ... (ל"ת)
    צחי 10/02/2019 23:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רון 10/02/2019 18:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת, אני קונה עוד ביטקויין!!
  • הביטקוין 11/02/2019 19:05
    הגב לתגובה זו
    עלות יצירה של ביטקוין ביא מאות דולרים והוא פשוט לא אלטרטיבה נכונה לכסף שאמור לעבור בקלות ובמהירות. אבל בטוח שבעתיד ייצרו מטבעות קריפטו עם טכנולוגיה טובה יותר ולהם שייך העתיד.
  • יניב67 13/02/2019 23:34
    ואולי טכנולוגית הבלוקצ'יין המשודרגת הזו תהיה חלק מרשת הביטקויין...
  • 3.
    אתה הבנת את זה ברוך? (ל"ת)
    א 10/02/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה צריך שיש כסף מהמדינה את השטות הזות (ל"ת)
    פליב 10/02/2019 17:40
    הגב לתגובה זו
  • יניב67 13/02/2019 23:37
    הגב לתגובה זו
    1. אם אתה גר במדינה כמו וונצואלה או ארגנטינה אז את לא מאמין לא במדינה ולא בכסף שלה (כך גם בעוד מדינות רבות אחרות).2. מאפשר לך לשלוט באמת בכסף שלך
  • 1.
    נקודה למחשבה (ל"ת)
    ברקת 10/02/2019 15:47
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).