אליעזר כרמל
צילום:

האמריקאיות הן הזדמנות? הכירו את האבסורד הגדול בבורסה

על רקע הירידות המתמשכות באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו חוב בת"א, בולטת חברת אקסטל. האם מדובר בהשקעה ראויה? // דעה

אליעזר כרמל | (12)

על רקע הירידות המתמשכות בשערי האג"ח של חברות נדלן אמריקניות שגייסו חוב בתל אביב, בולטת חברת אקסטל, מהגדולות בניו יורק, שלאחרונה פדתה חלק ניכר מחובה, המציגה תזרים סולידי לשנתיים הקרובות והון עצמי הגדול פי ארבעה(!) מיתרת החוב המקומי. האג"ח נסחרות כיום  בתשואה שנתית של 14%באג"ח הקצרות  או כ-20% לשנה באג"ח שייפדו ב-2020-2021.

אקסטל אגח א

אקסטל אגח ב

עשרות חברות אמריקניות ניצלו נסיבות חיוביות ואפשרות להנפיק אג"ח בריביות נמוכות יחסית וגייסו בין 2014 ל-2017 חוב שסכומו מגיע לכ-20 מיליארדי שקל. חלק ניכר מהאג"ח דלעיל נהנו מדירוגים סבירים מקבוצת ה-A. מרבית התאגידים המגייסים נרשמו באיי הבתולה (BVI). למרות הדרישה הפוטנציאלית המקומית לאג"ח בתנאים אלה הן לא זכו לאהדת קרנות הכסף הפנסיוני הגדול ורוב הסחורה נרכשה על ידי משקיעים פרטיים, קרנות נאמנות ומנהלי תיקי השקעות.

 

לצורך פיזור ההשקעה באג"ח הזרות השיקה הבורסה מדד בשם "תל בונד גלובל". תעודות הסל שחיקו את המדד נהנו מצבירה גדולה שהגיעה בשיא לכמה מיליארדי שקל. שינוי יחס המשקיעים לאג"ח הזרות  החל בחודש פברואר השנה, כאשר האצת האינפלציה בארה"ב ותכיפותן הגוברת של העלאות הריבית מצד ה"פד", התפרשו על ידי מחזיקי האג"ח כהתפתחות שעלולה להקשות על שירות חוב האג"ח. מאז נתונות האג"ח נשוא רשימתנו בלחץ של מוכרים תוך ירידות שערים.

במהלך חודש נובמבר האחרון התפרסמו אירועים שליליים שהתייחסו ל-3 חברות, ברוקלנד הקטנה וכן אולייר וצ'נזן וזה היווה טריגר להאצת הירידות. השיא נקבע בימים אלה, עת נסחרו האג"ח בשערי שפל וחלק לא קטן מהן הניבו תשואות דו ספרתיות.

בראשית שבוע זה התפרסמו בתזמון מפתיע סקירות לא אוהדות על האג"ח ה"מצורעות", תוך שחלק מהאנליסטים נסחפו עם הזרם וקראו לציבור להיזהר ברכישתן למרות התשואות האטרקטיביות. אנליסטים אחרים העריכו כי מרבית החברות ישלמו את הכסף. ואכן, לא זכורה לי סיטואציה בה קוראים אנשי מקצוע באופן לא סלקטיבי להחרים את כלל הסקטור.

אקסטל: האבסורד הבורסאי הגדול מכולם

בחינה יותר עניינית של האג"ח הנסחרות בתשואות דו ספרתיות מראה כי בצמרת ה"ליגה" נמצאת למרבה האבסורד חברת אקסטל לימיטד. מדובר בחברת נדלן מהגדולות בניו יורק העוסקת בייזום, השקעה וניהול של פרויקטים גדולים. מסגרות המימון לכל הפרויקטים הקיימים הושלמו. החברה פדתה לאחרונה כשליש מהחוב בתל אביב (כ-550 מיליון שקל).

בדוח הכספי האחרון מופיע תזרים מזומנים לשנתיים הקרובות שאינו משאיר ספק לגבי יכולתה של החברה לשרת את החוב שנותר. החברה עומדת היטב בכל ההתניות שסוכמו עם רוכשי האג"ח במועדי ההנפקות. ההון העצמי של אקסטל מסתכם ב-1.22 מיליארדי  דולר והוא גבוה פי 4 (!) משווי הפדיון של יתרת האג"חים. מח"מ האיגרות קצר יחסית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האג"ח מסדרה א ייפדו בסוף דצמבר 2019 (כ-13 חודשים). האג"ח מסדרה ב ייפדו, מחצית בסוף דצמבר 2020 ומחצית בסוף דצמבר 2021. אוסיף כי החברה החליטה על רכישה עצמית של אג"חים כאשר עד כה בוצעו רכישות בסכומים קטנים.

לאור האמור לעיל אני סבור כי קנייה של אג"ח א בתשואה של 14% לשנה, או רכישה של אג"ח ב בתשואה שנתית לפדיון של 20% ומעלה, מפצות בהחלט על הסיכון הכרוך בהחזקתן.

 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חברת נדלן יזומי 10/12/2018 20:03
    הגב לתגובה זו
    אני מתפלא על כלותב הדעה/מאמר על ההמלצה זו. במיוחד הוא מבסס אותה על כך שההון העצמי הוא פי 4 מההתחיבויות באג"ח- אהל אלו אינן ההתחייבויות היחידות של החברה. ממבט שטחי בדוח הכספי - לחברה יש התחיבויות בהיקף של 5.9 מליארד ש"ח - ואז ההון העצמי הוא קטן מאוד פתאום , רק 4.4 מליארד ש"ח. תוסיף שוק נדלן חדש וריבית עולה בארהב, ההון העצמי ימשיך לרדת וההתחיבויות יעלו, החברה בקלות תשאר עם חוסק במקורות לפרעון ההלאות ותאלץ למכור נכסים בהפסד. בקיצור תשואה של 14% שנתית היא בהחלט מוצדקת, ובקלות יווצר מצב שבו החברה לא תוכל לעמוד בפרעון החוב ותתקשה למחזר אותו
  • 7.
    דן 09/12/2018 21:58
    הגב לתגובה זו
    בלי להכיר אותך אני בטוח שמספר השנים שמר כרמל בבורסה גבוה ממספר שנות חייך ולעניינו: קודם כל החברה פדתה רבע מהאגח. דבר שני לפעמיםיש סיבות שהחברה לא קונה אגחים של עצמה ( שיקולי מיסוי וכו ) .
  • 6.
    אליעזר כרמל 09/12/2018 11:13
    הגב לתגובה זו
    בהשקעות פיננסיות. זוכר אותו משנות ה-80 וה-90 העליזות כאשר ניהל את קרנות הנאמנות של שאול אייזנברג, חברת נשואה עם קרנות נאמנות מצוינות כמו שירה. בזמנו היה פעיל גם מיקי אלבין ז"ל, בעלה של גליה אלבין. אם הוא מייעץ לקנות את האגח"ים שסימן , כדאי לקנות אותם. דרך אגב בדקתי וראיתי שבאג"ח אקסטל משקיעה גם ילין לפידות הזהירה מאד. שאפו לאליעזר כרמל, עד 120.
  • 5.
    פחדן 07/12/2018 11:42
    הגב לתגובה זו
    זאת החברה שבעלי העניין משכו דיווידנד בהזמנות הראשונה במקום לקנות את האג"ח בתשואה של כ 15 אחוז רבותי שומר נפשו יירחק מחברה זו!!! אם היו רוצים בטובתכם היו כותבים על החברות עם שיעבוד ראשון!!!
  • 4.
    איציק 06/12/2018 07:11
    הגב לתגובה זו
    אף פעם לא לרכוש מניות על סמך כתבה בעיתון, מיידע על אג"ח או מנייה אטרקטיבית נשמר למקורבים ולא מתפרסם בעיתון, ואם מתפרסם אז יש לכך סיבה טובה
  • צודק 06/12/2018 15:22
    הגב לתגובה זו
    מחקה אותי..לא באתר הזה ושל כותב אחר..האמנתי וקניתי..נזקים של עשרות אלפי שקלים..צריך לבדוק לבדטוב טוב לפני שקונים..
  • 3.
    תקוע בפוזיציה ? (ל"ת)
    מגיב מטעם ? 05/12/2018 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צורי 05/12/2018 17:00
    הגב לתגובה זו
    אכן נשמע כמו השקעה מעניינת ,רגע לפני שאני שם את הכסף... אני נוהג לשאול למשל: אם לחברה יש הון עצמי כל כך גבוה,מדוע אינה קונה את האגח של עצמה,סוגרת את הגאפ שנוצר ומייצרת לעצמה רווח הון פנומנלי. מעניין אם הכותב קנה,אני בטוח שלא ,אם תשאלו אותי,אני בטוח שלא.... חג שמח
  • שמעון 11/12/2018 08:19
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה, שאין קשר בין הון עצמי ונכסי נקי חיובי וגבוה (שאין שום ספק שזה המצב במקרה של אקסטל) לבין ניהול תזרים מזומנים, פערי תשואה על הנכסים ועל ההון למול האג"ח וכו'.
  • הון עצמי זה לא תזרים מזומנים, ולעיתים יש התניות נגד חוב (ל"ת)
    איש 06/12/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    moti 05/12/2018 15:17
    הגב לתגובה זו
    אני לא מאמין שאתה מפרסם את הזבל של האג"ח הזה לא להתקרב, שומר נפשו ירחק
  • אתה טועה-כרמל צודק 09/12/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
    ילין לפידות בודקים בפינצטה כל אג"ח שהם משקיעים בו, והם משקיעים באקסטל. אליעזר כרמל אדם ישר מאד, ויש לך הרבה מה ללמוד ממנו. הוא לא מכיר אותי, אבל בזמנו השקעתי בקרנות שלו, ולא התחרטתי אף פעם. אל תזלזל באליעזר כרמל ולא בילין לפידות.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).