מה יקרה לתוצאות של שטראוס וגזית גלוב ברבעון?
תוצאות הרבעון השלישי של שטראוס 0.01% ושל גזית גלוב צפויות להשפעה שלילית שכן הן מושפעות באופן ישיר מהריאל הברזילאי אשר נחלש בכ-17% מול השקל במהלך הרבעון, כך מעריכים בבית ההשקעות IBI.
בין הגורמים המרכזיים להיחלשות המטבע הברזילאי, אשר כאמור נחלש בכ-17% ביחס לשקל במהלך הרבעון השלישי של השנה, נמנים מדיניות הפד' אשר יוצרת לחץ על כלכלת ברזיל ועל השווקים המתעוררים בכלל ורמת השחיתות הגבוהה במדינה אשר לוחצת את המטבע כבר תקופה ארוכה.
העתיד אופטימי
מנגד, צפויות החברות להשפעה חיובית על תוצאות הרבעון הרביעי, כאשר הריאל הברזילאי עשה מהלך חזק מאוד כלפי מעלה מאז רמת השפל שנרשמה בחודש שעבר, עם זינוק של כ-17% מול השקל תוך חודש וחצי.
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל הנראה, אחד הגורמים להתאוששות המטבע הברזילאי לאחרונה הינו נצחונו המסתמן של המועמד הימני לנשיאות, ז'איר בולסונארו המכונה "טראמפ של ברזיל" ונתפס כידידותי לשוק ההון, אשר ניצח בסיבוב הראשון והצפי בסקרים הינו לניצחון גם בסיבוב השני.
לדברי נדב ברקוביץ, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI, "בולסונארו לא חלק מהפוליטיקה הרגילה וכמעט שלא התראיין בתקשורת, כאשר חלק נובע מזה שנדקר במהלך הבחירות. האג’נדה שלו מתרכזת בעיקר בעצירת הפשיעה במדינה והפסקת השחיתות. אך הפן הכלכלי של האג'נדה עדיין לא ידוע".
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
לפי התחזיות של בנק ההשקעות מריל לינץ', התמ"ג בברזיל צפוי להתאושש ברבעונים הקרובים, כך שיגיע לקצב של 1.5% השנה ו-3.5% צמיחה ברבעון האחרון של 2019, זאת לאחר התכווצות התמ"ג במהלך השנים 2016-2015 וצמיחה של 1% בלבד בשנת 2017. במריל לינץ' מעריכים שעיקר הצמיחה תגיע מהשקעות ומעלייה בצריכה הפרטית.
האינפלציה צפויה לעלות בקצב של 4.2%-4.1% בשנים 2019-2018 בעיקר הודות למוצרים שאינם בני קיימא. גם האבטלה צפויה לרדת משיעור של 13% לאזור ה-9%-10%.
בסקירה שפרסם בית ההשקות IBI ללקוחותיו, מצביעים דורין פלאס, מנהלת מחלקת המחקר וברקוביץ, על השפעה ישירה של כלכלת ברזיל על שתי מניות הנסחרות בבורסה המקומית, מניית שטראוס ומניית גזית גלוב.
שטראוס תסבול: רבע מהכנסות מושפעות מהמטבע הברזילאי
לדברי פלאס, "כמחצית מההכנסות ומהרווח התפעולי של שטראוס מקורן בפעילות הקפה, וכמחצית מהכנסות פעילות הקפה מגיעות מברזיל. למעשה, הפעילות בברזיל מהווה רבע מהשורה העליונה של שטראוס, ולכן ישנה רגישות גדולה של המספרים לריאל הברזילאי.
בשני הרבעונים הראשונים של השנה נחלש הריאל מול השקל ב-12.5% בממוצע. ברבעון השלישי המגמה ממשיכה להתחזק עם שחיקה של כ-17%, מה שיוביל להערכתנו לתוצאות חלשות של מגזר פעילות הקפה ברבעון השלישי ביחס לרבעון המקביל. יחד עם זאת, מתחילת אוקטובר והתחזק המטבע בכ-10% מול השקל, מה שיבוא כמובן לידי ביטוי בדוחות הרבעון הרביעי של שטראוס".
שווי חלק מהנכסים של גזית גלוב נמדד בריאל
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
