האישה תשלם מזונות? תראו מי המרוויח הגדול מפסיקת בג"צ
פסק דין בבית המשפט העליון, שבו נקבע שבכדי לקבוע את גובה המזונות יש לקחת בחשבון את זמני השהות אצל כל אחד מההורים, כמו כן את השתכרותם. כמובן, כולם בעד שוויון, גם בית המשפט העליון.
בפרקטיקה, נראה כי כבוד בית המשפט העליון, התווה מסלול שלשיטתו הוא תווי דרך, עוד תווי דרך, במסלול השוויון. עוד נראה כי כבוד בית המשפט העליון, בהליכתו בשבילי השוויון, הניח כי הדבר יהיה לעזר, ביכולת להשכין שלום בין בני הזוג, פוטנציאל המתגרשים. רצון לחוד, ומציאות לחוד.
בהתייחס לרצון להעלות את רף השלום, ולהקטין את סף הסכסוך, נראה כי פסיקתו של כבוד בית המשפט העליון (עם כל הכבוד, ויש כבוד גדול, האם מישהו שם בא מהפרקטיקה של דיני משפחה?) הובילה למספר נקודות מחלוקת שלא היו קודם:
1. המלחמה על המשמורת גדלה, שהרי משמורת יש בצידה פוטנציאל פרס של קבלת תשלומים או דווקא הפחתת תשלומים. כך, נפשם הרכה של הקטינים הפכה מטבע בידי הסוחר.
2. נושא ההכנסה פך חשוב מאי פעם, שהרי הוא פרמטר מהותי בכדי לשלם, לא לשלם, לשלם פחות. אז הנה לנו, עוד נקודה למחלוקת. בענייני שוויון תמיד ראוי לחפש נוסחה ולא קידום שוויון על חשבון הזולת, אלא נוסחה מאזנת.
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה לנו עוד שטח אפור, חדש, עם פוטנציאל הסלמה. מי שצפוי להרוויח כאן הם בעיקר עורכי הדין של הצדדים.
- 12.אבא פגום 20/10/2018 09:41הגב לתגובה זואפליית מין כנגד הגברים הגרושים היא בושה לדמקרטיה וכתם לבגץ שלא טיפל בזה ממזמן
- 11.פמי רעות בן זאב 18/10/2018 18:57הגב לתגובה זורק הזמן יראה לאן מועדות פנינו בכל נושא המזונות והשוויון
- 10.זו התמצית 18/10/2018 13:38הגב לתגובה זוהכותב בעצם מלין על זה שבית המשפט העליון קבע שצריך פרמטרים כדי לקבוע מי מקבל מה, וזה כרוך בבדיקות ובזמן, במקום שלא יבדקו כלום ויתנו הכל לאישה כמו שהיה עד עכשיו. פשוט הזוי.
- 9.אורי 17/10/2018 20:24הגב לתגובה זוכאשר הבעל מרוויח יותר מהאישה זה נראה מאוד טיבעי שישלם מזונות. ומה אם האישה מרוויחה יותר מהבעל ? אם המשמורת שווה אין שום סיבה שנשים רבות המרוויחות יותר מבעליהן לא תשלמנה מזונות.זה שיוויון אמיתי.
- 8.משה 17/10/2018 15:29הגב לתגובה זוהארה שהכותב הזכיר ולא נתן מספיק דעתו על כך. הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים ושופטות, יהודים ובני דתות אחרות במדינה וכאלו שמומחיותם גם בדיני משפחה ובא לציון גואל
- 7.סוף סוף עו"ד ישר והגון שאומר את דעתו , מה רע בזה ? (ל"ת)טל 17/10/2018 14:49הגב לתגובה זו
- 6.כתבה? אולי ידיעה,. מעניין כמה הוא ישלם על הדבר הזה? (ל"ת)ממי 17/10/2018 14:37הגב לתגובה זו
- 5.כתבה נכונה ואמיתית שמזהירה מפני עורכי הדין הרעבים (ל"ת)צדקיהו 17/10/2018 08:13הגב לתגובה זו
- 4.א 16/10/2018 14:01הגב לתגובה זומילה על ועדת שיפמן ששקד ולפניה ליבני בסיוע ארגוני הנשים הצליחו למסמס את מסקנותיה? אולי מילה על ועדת שניט שגם אותה קברו קבורת חמור? סיכסוכי הגרושין נובעים מהאפליה האדירה והתמשכת כנגד גברים אותה מצליחים ארגוני הנשים לשמר בטענת "הקוזאק הנגזל,. אל לא לכותב לחשוש, פרנסתו מובטחת מעוד שנים רבות של סכסוכי גרושין שכן בתי משפט השלום והמחוזי מסרבים לשנות את האג'נדה ברוח פסיקת העליון, והדבר עוד ישוב לעליון. אולי הנינים שלנו יחיו במדינה נורמלית...
- 3.אדר 16/10/2018 11:04הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומחדשת
- 2.הכותב לא מבין מהחיים שלו (ל"ת)גיא 15/10/2018 18:42הגב לתגובה זו
- 1.דבר המערכת 15/10/2018 14:12הגב לתגובה זוכרגע הנקבות וארגוני הסמול יוזמות בפראות גירושים כדי לסחוט הזכר התמים.ברגע שיהיה שיוויון אז הנקבות על שלל ארגוניהם יחשבו שוב אם בכלל משתלם לסלק הזכר מהבית
- שי 15/10/2018 15:03הגב לתגובה זוחושבות 1000 פעם . מין חלש...תמיד היה...ותמיד יהיה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
