פסק דין בבית המשפט העליון, שבו נקבע שבכדי לקבוע את גובה המזונות יש לקחת בחשבון את זמני השהות אצל כל אחד מההורים, כמו כן את השתכרותם. כמובן, כולם בעד שוויון, גם בית המשפט העליון.

בפרקטיקה, נראה כי כבוד בית המשפט העליון, התווה מסלול שלשיטתו הוא תווי דרך, עוד תווי דרך, במסלול השוויון. עוד נראה כי כבוד בית המשפט העליון, בהליכתו בשבילי השוויון, הניח כי הדבר יהיה לעזר, ביכולת להשכין שלום בין בני הזוג, פוטנציאל המתגרשים. רצון לחוד, ומציאות לחוד.

בהתייחס לרצון להעלות את רף השלום, ולהקטין את סף הסכסוך, נראה כי פסיקתו של כבוד בית המשפט העליון (עם כל הכבוד, ויש כבוד גדול, האם מישהו שם בא מהפרקטיקה של דיני משפחה?) הובילה למספר נקודות מחלוקת שלא היו קודם:

1. המלחמה על המשמורת גדלה, שהרי משמורת יש בצידה פוטנציאל פרס של קבלת תשלומים או דווקא הפחתת תשלומים.  כך, נפשם הרכה של הקטינים הפכה מטבע בידי הסוחר.

2. נושא ההכנסה פך חשוב מאי פעם, שהרי הוא פרמטר מהותי בכדי לשלם, לא לשלם, לשלם פחות. אז הנה לנו, עוד נקודה למחלוקת. בענייני שוויון תמיד ראוי לחפש נוסחה ולא קידום שוויון על חשבון הזולת, אלא נוסחה מאזנת.

• כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
• מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנה לנו עוד שטח אפור, חדש, עם פוטנציאל הסלמה. מי שצפוי להרוויח כאן הם בעיקר עורכי הדין של הצדדים.