מהו המניע לעסקה המוזרה של דסק"ש במניות סלקום?
חברת דיסקונט השקעות 0.06% שבשליטת אדוארדו אלשטיין, דיווחה אתמול כי ביצעה עסקת החלף (SWAP) לרכישה של 1.15 מיליון מניות סלקום בהיקף כ-24 מיליון שקל למשך תקופה של שלושה חודשים.
אלא שהמניע לעסקה לא ממש ברור, זאת נוכח שיעור האחזקה הגבוה ממילא של דסק"ש במניות סלקום (45.45%) והצהרתה של החברה כי תרכוש מניות נוספות וכתבי אופציה בהנפקה של סלקום בהיקף של כ-200 מיליון שקל.
מנסים לעשות סיבוב מהיר?
אם כן, מדוע בכל זאת צריכה דסק"ש לרכוש עוד מניות של סלקום לתקופה קצובה מראש? האם מדובר במהלך ספקולטיבי? כנראה שלא. ככל הנראה המניע לעסקה הינו גידור סיכונים בלבד, שכן דסק"ש הצהירה כי בכוונתה לשמור על שיעור אחזקתה בסלקום לאחר ההנפקה.
כלומר, ככל הנראה המהלך נועד לאפשר לדסק"ש מרווח ביטחון אשר יאפשר זמן לרכישת מניות נוספות במידה ולא תקבל את כל הכמות הנדרשת למניעת דילול אחזקתה בהנפקה. בעניין זה, צריך לציין כי במידה ותדולל דסק"ש לשיעור אחזקה נמוך מ-45%, ותהיה מעוניינת לחזור לשיעור האחזקה הנוכחי, תידרש החברה לבצע הליך מורכב יחסית, של הצעת רכש.
- מי שעושה עסקאות SWAP בריבית שנתית של 20% פשוט לא רוצה לממש סחורה
- מגוריט: הקצאה של 70 מיליון שקל בפרמיה של 26% על מחיר השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרטי עסקת ה-SWAP
על פי תנאי העסקה תרכוש דסק"ש את המניות מצד שלישי אשר זהותו אינה ידועה לחברה, באמצעות הבנק, במחיר השוק של מניית סלקום בבורסה ביום המסחר האחרון לפני ביצוע העסקה.
לאחר כשלושה חודשים, במועד סיום העסקה, תמכור החברה בעסקה מחוץ לבורסה את המניות בחזרה למוכר, במחיר הסגירה של מניית סלקום בבורסה כפי שיהיה ביום המסחר האחרון לפני סיום התקופה, ותבצע התחשבנות מול הבנק בעניין ההפרש שבין מחיר המניות בתחילת התקופה לבין מחירן בסוף התקופה. מדובר בעסקת הפרשים בלבד, אשר במהלכה, יהיו המניות בבעלותה של דסק"ש, ואילו למוכר לא תהיה כל זכות ביחס אליהן.
בנוסף, במסגרת עסקת ההחלף, החברה תשעבד לטובת הבנק, בשעבוד קבוע, את מניות ההחלף, וכן פקדון שקלי בסכום של כ-5% משווי המניות (כ-1.2 מיליון שקל).
שורה תחתונה
- 1.המינופים של אלשטיין 27/06/2018 13:06הגב לתגובה זומעניין מתי תפוצץ בועת אלשטיין מגלגל כסף מפה לשם ובינתיים כל מי שמשקיע בעסקי הקש של אלשטיין מפסיד כסף. אידיבי פיות אגח פח כל היום רק הפסדים
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
