שיכון ובינוי: הושלמה עסקת מכירת כרמלטון ונתיבי הצפון

תמורת העסקה קיבלה החברה כ-590 מיליון שקל וצפויה לרשום רווח הון של עד 300 מיליון שקל
ערן סוקול |

חברת שיכון ובינוי 0.3% שבשליטת שרי אריסון, דיווחה הבוקר (ג') על השלמת עסקת מכירת זכויותיה בפרויקטים מנהרות הכרמל ונתיבי הצפון עליה דיווחה לראשונה באמצע חודש מרץ. כעת, החברה מדווחת כי התקיימו התנאים המתלים שנקבעו והעסקה הושלמה. בהתאם, תשלום בסך של כ-588 מיליון שקל הועבר לחברה אשר צפויה לרשום רווח הון (אחרי מס) של 300-250 מיליון שקל בגין השלמת העסקה.

בחודש מרץ, דיווחה החברה כי תמכור את זכויותיה בחברות הזכיין של פרויקט מנהרות הכרמל ("כרמלטון") ופרויקט שיקום, תפעול ואחזקת כבישים בצפון ("נתיבי הצפון") לשותפות מוגבלת שהחברה תהיה השותף הכללי בה.

על פי הדיווח, שיכון ובינוי הגיעה להסכמות עם בעלי המניות האחרים בכרמלטון, אשר יוותרו על טענותיהם בנושא זכות הסירוב לרכישת זכויות החברה בכרמלטון, כך שהחברה תוכל להתקדם בהליכים להשלמת עסקת הפורטפוליו.

מדובר בחדשות טובות לחברה אשר דיווחה על תוצאות חלשות ברבעון הראשון של 2018 עם ירידה של 28% בהכנסות, צניחה של 78% ברווח הנקי ועלייה בהוצאות התפעול. שיכון ובינוי שרפה ברבעון 730 מיליון שקל, זאת לאחר ששרפה כ-700 מיליון שקל ברבעון המקביל ובכל שנת 2017 שרפה כ-310 מיליון שקל. הקבוצה מימנה את שריפת המזומנים המואצת שלה על ידי הלוואות מגופים בנקאיים (לכתבה המלאה).

במקביל לתוצאותיה הרבעוניות, דיווחה החברה כי החליטה לבחון את האופציה של מימוש אחזקותיה העקיפות בחברה הנכדה - SBI המסובכת בפרשת השוחד באפריקה ולמחרת דיווחה החברה על גיוס של כ-450 מיליון שקל בהנפקה פרטית של איגרות החוב מסדרה 8 למשקיעים מוסדיים (הרחבה של סדרה קיימת).

אלון רווה מנכ"ל הזכיינות בשיכון ובינוי אמר ל-Bizportal כי "העסקה הנוכחית מהווה פלטפורמה חדשה בה החברה מוכרת חלק מהזכויות בפרויקטים למוסדיים, אולם נשארת בשיעור החזקה נמוך המייצר תמריץ לחברה, אשר ממשיכה בניהול ותפעול הנכסים (תמורת דמי ניהול), להמשיך להשביח אותם".

"מבחינת החברה הרציונל העסקי שעומד מאחרי השיטה הינו תשואה דו ספרתית בהקמת הפרויקטים, לעומת מכירה למוסדיים בתשואה חד ספרתית בשלב התפעול אשר הינו בעל רמת סיכון נמוכה יחסית, כנכס מניב." מסביר רווה.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.