השכר הממוצע לשכיר בסטארט-אפ גבוה ב-50% לעומת השכר במשק
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות סטארט-אפ גבוה בכ-50% לעומת השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, כך על פי נתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהנתונים כי חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-29% בכמות חברות הסטארט-אפ בשנים 2016-2014. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2016 עמד על 13.8 אלף שקל, עלייה של 6% לעומת 2015, וגבוה בכ-50% ביחס לשכר החודשי הממוצע למשרת שכר בכלל המשק אשר עמד על 9.2 אלף שקל. בחברות שבהן היו לכל היותר עשר משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בשנת 2016 היה כ-12.3 אלף שקל. בחברות בהן 50-21 משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עמד על כ-20.5 אלף שקל ובחברות בהן יותר מ-50 משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע הסתכם בכ-21.1 אלף שקל, גבוה בכ-130% ביחס לשכר החודשי הממוצע במשק.
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר לפי מספר העובדים בחברה
(בשנת 2016)
במחוז תל אביב, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר היה הגבוה ביותר והסתכם בכ-14.6 אלף שקל. לעומת זאת, במחוז ירושלים והדרום השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר היה נמוך יותר והסתכם בכ-11.7 אלף שקל ו-11.2 אלף שקל, בהתאמה.
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר לפי מספר מחוז
(בשנת 2016)
בשנים 2016-2011, נפתחו 4,029 חברות הזנק, אך נסגרו או השהו את פעילותן 1,509 מתוכן. בשנים 2013-2011 חל גידול בכמות חברות ההזנק שנפתחו נטו (בנטרול מספר החברות שנסגרו), מ-410 בשנת 2011 ל-513 בשנת 2013. אולם החל משנת 2014 ועד שנת 2016, חלה ירידה של 6% בממוצע שנתי במספר החברות שנפתחו, לצד עלייה של 23% בממוצע שנתי במספר החברות שנסגרו. שינוי זה מוביל לירידה של 29% במספר החברות שנפתחו נטו בממוצע שנתי במהלך השנים 2016-2014.
פתיחות וסגירות של חברות הזנק ושיעורן מסך החברות הפעילות
אולי אחד הגורמים למגמה השלילית במספר החברות שנפתחו נטו הינו הירידה בהיקף התמיכה הממשלתית שקיבלו חברות ההזנק לביצוע מו"פ מרשות החדשנות. מהנתונים עולה כי בשנת 2016 הסתכמו המענקים בכ-493 מיליון שקל, ירידה של 37% בהשוואה לשנת 2015.
- 1.יהשע הארכיאולוג 22/05/2018 08:26הגב לתגובה זואני לא מבין... מה עם נתוני 2017? רבעון ראשון או שליש ראשון של 2018??? זו כלכלה או ארכיאולוגיה ?????
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
