רפורמה בחברת חשמל - יש, בשורה לציבור? אולי בעתיד

את הרפורמה בעלות של 8 מיליארד שקל צפוי לשאת הציבור. אז לא ברור על מה יש לכחלון ושטייניץ לקחת קרדיט
גיא בן סימון | (3)

סוף סוף, אחרי שנים, ביום חמישי האחרון הוצגה הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל. 

ההטבה בדמות חשמל חינם לעובדים לאורך שנים מתגמדת לעומת מעמד זה, בו שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון הכריזו חגיגית, בין היתר, כי נחתם הסכם קיבוצי עם העובדים והגיע הסוף לחשמל חינם לעובדים, אבל רק לעובדים שיצטרפו מעתה והלאה לחברת חשמל ולא לאלה הקיימים.

קשה שלא לשאול מדוע לא נגעו באותה הטבה שמקבלים העובדים הקיימים מזה שנים בדמות חשמל חינם? הרי אם אין הגיון לספק חשמל חינם לעובדים אז מדוע הדבר לא חל על כל העובדים. התשובה לשאלה טמונה בעובדה כי כנראה קשה יותר להתמודד מול החזקים והרבה יותר קל לחתוך מהעובדים החלשים, או במקרה זה, בעובדים שעוד לא גויסו לחברה. 

ניחא., הרי גם זה לא סגור. הרפורמה דורשת את אישור הממשלה ומה שנחתם השבוע למעשה זה הסכם קיבוצי בין העובדים להנהלה שיקצץ במצבת העובדים. אמנם הרפורמה תביא עמה קיצוץ מסוים בכוח האדם אבל זה לא יקרה ביום אחד אלא ב-8 שנים שבסופם 25% מהעובדים ילכו הביתה. אם לא די בכך, הקיצוץ במצבה כולל עובדים שייצאו לפנסיה ומאלף עובדים שפרשו מרצון.

טענה נוספת כנגד הרפורמה המבורכת מיוחסת למי שיממן אותה. במקרה, או שלא, גם הפעם (ובדומה לחשמל חינם) יהיה זה הציבור שיישא בעלויות של למעלה מ-8 מיליארד שקל. 

אז איזו תועלת כן עולה מהרפורמה? חלק מאתרי הייצור של החברה יוצעו למכירה ויחידת ניהול מערכת החשמל תהפוך לחברה ממשלתית נפרדת. בנוסף, הרפורמה תאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים. ומה עם תעריף החשבון החשמל לציבור?

מילא היו מקצצים בתעריף החשמל בהתאם לחיסכון בעלויות שתביא הרפורמה, הרי מציאת הגז ופתיחת הים לתחרות יכולים להוזיל את החשבונית לציבור, אך ההסכם שנחתם לא מביא במספרים אף הוזלה של מחיר החשמל. אולי זה יקרה בעוד 8 שנים כשהרפורמה תושלם אבל נכון להיום, בהתחשב בעשורים בהם ניסו להגיע להסכמה, אם הרפורמה היתה נייר להשקעה, אף משקיע שפוי לא היה מהמר על התמורה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יעקב 26/05/2018 11:06
    הגב לתגובה זו
    אתם חושבים שיצרני החשמל הפרטיים עובדים לשם שמים? עם כל בחשמל חינם והאבטלה הסמויה שיש בחברת החשמל עדיין הם מתחרים בצורה יפה ביצרני החשמל הפרטי (עם כל המגבלות שמטילה הרשות על חברת החשמל כמו ייצור חשמל בפחם שיותר יקר מגז, ייצור חשמל מאנרגיה חילופית או אנרגיה שאובה) קראו מה קרה עם מערכת החשמל בקליפורניה בשנות ה 90 ותבינו לאןאנו צועדים עם הניהול השערוריתי של הממשלה
  • 2.
    כלכלן 21/05/2018 07:44
    הגב לתגובה זו
    ימכרו נכסים\שטחים ובכסף שיקבלו תמומן הרפורמה . פחות אנשים זה פחות שטח\מבנים שצריך . רק בית אשדר המרכז הטכני בדרך השלום על יד עזריאלי כשיפונה יהייה שווה לפחות 2 עד 3 מילייארד שח .
  • 1.
    חיים 21/05/2018 06:39
    הגב לתגובה זו
    כמו מחיר המים כך מחיר החשמל יעלה.בטח יקומו תאגידי חשמלבצורה כזאת או אחרת צריך ג'ובים לחברי המרכז
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).