האם שיכון ובינוי תצליח לעמוד בתשלומי האג"ח?
מניית חברת התשתיות והנדל"ן שיכון ובינוי 0.3% איבדה מתחילת השבוע כ-10%. איגרות החוב הארוכות שלה איבדו קרוב ל-7% בשבוע המסחר האחרון - מה שהביא לקפיצה בתשואות החוב של החברה. שיכון ובינוי נכנסה לסחרור מסוכן: ככל שהתשואה גבוהה כך היא תתקשה למחזר את החוב, וככל שהיא תתקשה לגייס חוב חדש כך יגבר הלחץ על החברה.
ביום שישי שעבר בצהריים, רגע לפני כניסת החג, שיכון ובינוי פרסמה את תוצאותיה לשנת 2017 שהצביעו על ירידה בתוצאות, וחידדו עד כמה פרשת השוחד באפריקה יכולה להיות מהותית לחברה. אולם האם הפרשה מצדיקה את הצניחה החדה במניה ואת הירידה באג"ח?
הפסקת הדיבידנד סימנה חולשה
פרשת השוחד האפריקאי, שהתפוצצה ב-20 בפברואר, גרמה עד כה לחברה לאבד כ-40% מערכה. כלומר סכום של 1.4 מיליארד שקל במונחי שווי שוק שנעלמו מהחברה.
מניות, מטבען, הן עסק תנודתי. לא פעם תגובות בשוק ההון הן מוגזמות. מחיקה של 40% מערכה של שיכון ובינוי בתוך חודשיים יכולה להיות מוסברת בחוסר האמון של המשקיעים בהנהלת שיכון ובינוי שנכנסת להרפתקאות פעם אחר פעם, שכן נכון לרגע הפרשה הנוכחית לא גרמה נזקים כלכליים בהיקף כזה.
- גילוי דחוף בחו"ל - אבל המשקיעים בת"א יחכו שנה כדי לדעת על כך
- אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיכון ובינוי, במידה מסוימת, היא חברה קשה לעיכול. פרשת השוחד הנוכחית באפריקה באה לאחר הסתבכויות נוספות ביבשת השחורה. לפני כשלוש שנים עמד סימן שאלה סביב יכולת הגביה של החברה על עבודות שבוצעו בניגריה. הממשל בניגריה הוחלף, והתשלומים על ביצוע העבודות לשיכון ובינוי התמהמהו. לאחר מכן סבלה החברה מהפיחות החד במטבע נרייה הניגרי - ושוב מנייתה נעה בתנודתיות.
הקלישאה אומרת שבשוק ההון המשקיעים אוהבים יציבות - עסקים באפריקה בוודאי הם לא מתכון לכך. הדו"ח השנתי לא חשף הפרשה יוצאת דופן בשל פרשת השוחד. אבל השוק כנראה מחכה להמשך. החברה דיווחה על שחיקה ברווחיות הגולמית ועל שורה תחתונה חלשה. שיכון ובינוי רשמה ב-2017 רווח נקי של כ-231 מיליון שקל, ירידה של כ-48.2% ביחס לרווח נקי של כ-446 מיליון שקל אשתקד. החולשה מסתתרת דווקא בשורה בדו"ח המתייחסת לדיבידנד. לשיכון ובינוי מדיניות דיבידנד לפיה החברה מחלקת 70% מהרווח הנקי. זו מדיניות שהחברה נוהגת לפיה משנת 2004. במסגרת הביאור לדו"ח נכתב כי "לנוכח האירועים ואי-הוודאות באשר להשלכותיהם, החליט דירקטוריון החברה שלא לחלק דיבידנד במועד אישור הדוחות הכספיים, ולבחון חלוקות דיבידנד במהלך שנת 2018 בהתאם להתפתחויות". שורה זו מאותתת כי אם הדירקטוריון לא מוכן לחלק את הרווחים בשנה רווחית, אז כנראה שהוא מבין משהו מעבר למספרים שכאמור הצביעו על רווח.
הסיפור הוא בחוב
תוצאות אלו עשויות להסביר את הירידה במניה, אולם לא מסבירות את הסחרור בחוב. כיצד חברה בעלת קרקעות בהיקף משמעותי נגררת למצב בו השוק מפקפק ביכולתה לשרת את החוב. עם כל הכבוד למניה - הסיפור בשיכון ובינוי נמצא בחוב. בעוד שווי שוק המניות שבידי הציבור (ללא חלקה של שרי אריסון) עומד על כ-1.3 מיליארד שקל. הכסף הגדול של שיכון בינוי נמצא באיגרות החוב. לחברה איגרות חוב הנסחרות בבורסה של ת"א בהיקף של 4.5 מיליארד שקל. הסכום הזה מחולק לחמש סדרות, כאשר שלוש מהן מהותיות - הסדרות 6,7 ו-8.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
תשואת איגרות החוב של שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון הוכפלה בתוך חודשים. האג"ח הארוכה מסדרה 8 נסחרת סביב תשואה של 4.6%. מדובר על איגרת חוב צמודה, והתשואה משקפת מרווח של 4.7% לעומת האג"ח ממשלתית המקבילה. ערב התפוצצות פרשת השוחד באפריקה עמדה התשואה באג"ח הארוכה על כ-2.5%, ובסוף ינואר האג"ח נסחרה בתשואה של פחות מ-2%. המגמה משתקפת לאורך כל העקום. איגרת החוב מסדרה 7 (שקלית, מח"מ 4.2 שנים) ירדה מאז התפוצצות הפרשה בכ-10%, ונסחרת סביב תשואה של 5%.
נחותה מקבוצת דלק, בעייתית כמו איי הבתולה
על רקע פרשת השוחד באפריקה שסיומה נראה רחוק לעין, חברת דירוג האשראי מדרוג חתכה בסוף פברואר את את דירוג האג"ח מכל הסדרות של שיכון ובינוי לרמה A2 באופק שלילי. אחריה חברת הדירוג מעלות הכניסה את איגרות החוב של החברה לרשימת המעקב. אולם למרות ההורדה, תשואת החוב של שיכון ובינוי היא חריגה ביחס לדירוג. החברה זוכה לדירוג של A2 ממדרוג ורמה של A ממעלות. השוואת איגרות חוב בדירוג דומה ובתנאים מקבילים מעלה כי רק חברות חוב נדל"ן אמריקאיות נסחרות בתשואות של שיכון ובינוי (הכוונה היא לחברות נדל"ן שבאות לגייס חוב, אשר הינן בעלות מבנה משפטי שנוי במחלוקת הרשום באיי הבתולה הבריטיים).
חברות ישראליות מקבילות נסחרות בתשואות נמוכות במרחק משמעותי. לדוגמא, איגרות החוב של אשטרום קבוצה (סדרה ג, מח"מ 5.3 שנים) נסחרת בתשואה של 3.1%. דלק קבוצה (סדרה ל"א, מח"מ 4.6 שנים) נסחרת בתשואה של 3.6%. לעומתה שיכון ובינוי 7 נסחרת בתשואה של 5% (מח"מ 4.2 שנים). שלוש הסדרות הן צמודות.
שנת המבחן היא 2022
עבור מחזיקי האג"ח השאלה המרכזית היא מה הסיכון ששיכון הבינוי לא תצליח לעמוד בהחזר החוב. ניתוח תזרימי המזומנים של החברה מראה כי ב-4 שנים הקרובות היא צפויה להחזיר סכומים של כחצי מיליארד שקל בשנה - רוב הסכום מיוחס לריביות והחזרי הלוואות (אג"ח והלוואות אחרות). התשלומים צפויים לגדול באופן משמעותי רק בשנת 2022 ואילך. המשמעות היא ששיכון ובינוי לא נמצאת בסכנה קיומית של חדלות פירעון.
סימן אזהרה גדול נמצא בלב פרשת השוחד. במסגרת המעצר של הבכירים בחברה בחשד לביצוע שורה של עבירות מתן שוחד הוסכם כי החברה תפקיד כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט של המשטרה. החברה שעומדת במרכז הפרשה, וגם העמידה את הפיקדון היא חברת שוויצרית בשם SBI. זו חברה נכדה של שיכון ובינוי במסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים, בד בבד עם ביצוע עבירות נוספות, כאשר על פי החשד, תשלומי השוחד יועדו לאפשר ביצועם של מיזמי בניה באפריקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם. הבעיה המרכזית בעובדה זו היא שחברת SBI מחזיקה בחלקים גדולים מיתרות המזומנים של שיכון ובינוי. החרפת מהלכי המשטרה או התערבות האינטרפול והחרמת רכוש החברה עלול להכניס את שיכון ובינוי למצוקת מזומנים חריפה. אולם מדובר על תרחיש קיצוני.
עד כמה מהותית אפריקה?
הנזק המיידי לשמה של שיכון ובנוי כבר נעשה. אולם מעבר לחוסר הנעימות הראשוני, לפרשה זו עלולות להיות השלכות רחבות. במקביל לחקירה של משטרת ישראל, החל הבנק המרכזי לבצע ביקורת בפרויקטים של החברה. זו נקודה מהותית. ביבשת אפריקה בה רוב הממשלות במצב של פשיטת רגל מי שמממן את הפרויקטים הגדולים הם גופים בינלאומיים דוגמת הבנק המרכזי. אם שיכון ובינוי מאבדת את אמינותה בפני מוסדות אלה מדובר על עליית מדרגה משמעותית. פגיעה כוללת בפעילתו של שיכון ובינוי באפריקה היא בהחלט תרחיש קיצון. אולם שווה להציץ ולהבין עד כמה פעילות זו מהותית לחברה. נכסי פעילות הקבלנות בחו"ל (לא רק אפריקה) רשומה בספרי החברה בכ-4 מיליארד שקל - פי מ-2 ההון העצמי של שיכון ובינוי.
עיון בדוחותיה הכספיים של שיכון ובינוי לשנת 2017 העלה כי סך הכנסות החברה מפעילות הקבלנות באפריקה עמד על כ-1.1 מיליארד שקל בשנה זו, עם שולי הרווחיות הגולמית הגבוהה ביותר במגזר הקבלנות של החברה כ-18.1% באפריקה לעומת שולי רווחיות גולמית של 6.9% בישראל, 7.8% באמריקה (ארה"ב, גואטמלה וקולומביה) ולעומת כ-9.3% בפעילות הקבלנות בכללותה.
בשורה התחתונה, התרומה לרווח הנקי של פעילות הקבלנות באפריקה הסתכמה בכ-54 מיליון שקל בשנת 2017, מתוך רווח נקי של כ-231 מיליון שקל שרשמה הקבוצה בשנה זו. כלומר, אם היינו מניחים שכל פעילות הקבלנות באפריקה תתאייד, היינו מקבלים רווח נקי של כ-177 מיליון שקל. לצורך השוואה, הרווח הנקי הממוצע של שיכון ובינוי בחמש השנים 2016-2012 עמד על כ-415 מיליון שקל – גבוה בכ-60%, כאשר הרווח הנקי הנמוך ביותר שנרשם במהלך התקופה הסתכם בכ-363 מיליון שקל (בשנת 2013).
אולם, בהקשר זה צריך לציין את השחיטה שביצעו המשקיעים במניית החברה, אשר איבדה כאמור כ-40% מערכה. לאור השחיטה כאמור, שיכון ובינוי נסחרת כיום בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל, אשר משקף מכפיל רווח 12 על הרווח הנקי של 2017 לאחר נטרול תרומת פעילות הקבלנות באפריקה בשלמותה.
אוצר אדיר מתקופת ההסתדרות
שיכון ובינוי המוכרת לנו כיום מורכבת מצירוף של שתי חברות הסתדרותיות ותיקות - סולל בונה (שהוקמה ב-1924) ושיכון עובדים (שהוקמה ב-1956). הפעילות באפריקה של הקבוצה חלה כבר בשנות ה-50' של המאה הקודמת עם יצירת הקשרים הראשונים של ישראל עם מדינות אפריקה. אולם בעשורים האחרונים הגדילה החברה את היקף הפעילות והעמיקה את פעילותה גם לאמריקה הלטינית, ולפרויקטים של זכיינות.
לא במקרה ציינו את וותק החברה. בישראל יש דבר אחד שרק עולה מאז קום המדינה - קרקע למגורים. שיכון ובינוי נדל"ן העוסקת בבניית דירות בישרל מחביאה במאזניה אוצר - 2 מיליון דונם של קרקעות בישראל. מלאי זה מורכב גם מקרקעות "ותיקות", אשר הזכויות בהן נרכשו או הוחכרו לפני עשרות שנים. חשוב להדגיש שלא מדובר בקרקעות מתוכננות ומוכנות לבניה, אך בוודאי במלאי משמעותי לאלפי יחידות דיור פוטנציאליות. במחירי הדיור בישראל בימינו מספיק לעשות את המכפלות בראש בשביל להבין כמה מלאי כזה עשוי להיות שווה.
מלאי הדירות האדיר הזה לא בא לידי ביטוי במאזני החברה, שכן הוא מוצג לפי העלות ההיסטורית. זאת בניגוד לחברות בניה אחרות שרכשו קרקעות בעת האחרונה ולכן מחיר הרכישה די קרוב לשווי המציאותי.
עוד סוכריה אחת בכרמל, והשניה בגרמניה
מלבד מלאי הקרקעות האדיר מה שעשוי לשמש לשיכון ובינוי כרית עד התבהרות המצב באפריקה, לשיכון ובינוי עוד 2 אוצרות קטנים שצפויים להשפיע לטובה על מאזניה ועל קופת המזומנים שלה. שיכון ובינוי צפויה לקבל במהלך 2018 סכום מהותי ממכירת מנהרות הכרמל. החברה צפויה לסגור עסקה למכירת זכויותיה בחברות הזכיין של פרויקט מנהרות הכרמל (כרמלטון) ופרויקט שיקום, תפעול ואחזקת כבישים בצפון (נתיבי הצפון) לשותפות מוגבלת שהחברה תהיה השותף הכללי בה. העסקה צפויה להניב לחברה תזרים מזומנים של כ-580 מיליון שקל ורווח הון (אחרי מס) של 250-300 מיליון שקל. עסקה זו טרם באה לידי ביטוי במאזני החברה לשנת 2017.
- 12.Best strategy=short real estate index and long shikun (ל"ת)pepino 07/04/2018 17:31הגב לתגובה זו
- 11.באפריקה=שוחד 07/04/2018 15:27הגב לתגובה זומי שלא משמן באפריקה, לא יכול לפעול שם. אלה הכללים - גם סימנס הגרמנית שילמה. חבל שהמשטרע הורסת עוד חברה ישראלית.
- 10.HHH 05/04/2018 18:20הגב לתגובה זושוחד באפריקה זה נורמה לביצוע עסקים....גם ביבי ישלם לאוגנדים כדי לקלוט המסתננים....זה לא שוחד??
- שט 06/04/2018 13:50הגב לתגובה זושעושים לניירות ערך של שיכון ובינוי בשנה האחרונה. תחילה הריצו את המנהיה למעלה לסביבת 900 ללא סיבה ועכשיו מפילים ללא סיבה, בסוף יריצו שוב למעלה (לאחר שאספו ניירות ערך שמכרו משקיעים מבווהלים). המצב של שיכון ובינוי יציב. יש לה פרוייקטים כבדים באופק בשנים הקרובות, לאו דווקא באפריקה. אני מניח שבפועל העבירה שעשתה שיכון ובינוי היא עבירת רישום כוזב בספרי החברה. כי קשה להעמיד אותה לדין על עבירת שוחד בארץ אחרת על ידי חברה אחרת (החברה השוויצרית).
- 9.אורי. ז 04/04/2018 13:23הגב לתגובה זומה שלמדתי במהלך השנים בשוק ההון של הביצה המקומית זה שיש ריבוי כתבות שליליות זה הזמן לקנות.
- 8.משקיע 04/04/2018 12:39הגב לתגובה זואחרי כמה ניתוחים טובים, חבל שאתם מוציאים דבר כזה. מה שאף אחד לא יודע, וזה כולל את ההנהלה הנוכחית של שיכון ובינוי, הינה מידת החשיפה לאפריקה. בעיקר מדובר על ערבויות. סכום הערבויות ששיכון ובנוי חשופה אלהם בכול פרויקט איננו מפורסם. במידה וחלק מהמזמינים יפסיקו לשלם, אפילו לפרק זמן לא ארוך, החברה תכנס לסחרור תזרימי. הבור יהיה גדול בהרבה מכמה מאות מיליוני ש"ח. החברה מסוכנת מאד ברמת האג"ח, שעדיין נסחר בתשואות נמוכות מאד יחסית לסיכון.
- מחיר ריצפה אני ניכנס ביום א (ל"ת)הצלף 05/04/2018 17:05הגב לתגובה זו
- בהצלחה! הצטיידת באת חפירה? (ל"ת)אגודת החופרים 07/04/2018 15:30
- חיים צ. 06/04/2018 13:21מה יקרה אם באפריקה יחלו הפלות ממשלה זו או אחרת? החברה עלולה לספוג הפסדי ענק מאי כיבוד ההתחייבויות בממשלות אפריקה.לא סתם מתחילים פה בבדיקה שוחד-זה כדי להימנע מתשלום על פרויקט שהושג . לא להיכנס.
- 7.משקיען 04/04/2018 12:38הגב לתגובה זוחלק מהם עם משרדי ממשלה. רוב העבודות הגדולות זה תשטיות. אני חושב שמדובר עדיין בחברה יציבה מאד ולא הייתי ממהר להספיד אותה. את הכסף על חלק מהפרויקטים רואים שוטף פלוס מי יודע כמה
- 6.אם כתבת כ"כ הרבה הרי שהחברה בברוך (ל"ת)מישה 04/04/2018 12:19הגב לתגובה זו
- 5.מודאג 04/04/2018 12:04הגב לתגובה זוהנהלה כושלת ומושחתת שגרפה מליונים על חשבון הציבור
- 4.לחסל את הבולשביזם 04/04/2018 11:39הגב לתגובה זוכשהחברות מרויחות, היא מתלוננת
- 3.שט 04/04/2018 10:19הגב לתגובה זומה שחשוב למשקיעים הוא לא העליה בתשואה אלא בכושר להחזיר חובות. עליה בתשואה מציינת מצב שבו בעלי איגרות חוב רוצים להיפטר מאיגרות חוב על ידי מכירתן במחיר זול, אבל הפחדים של בעלי איגרות החוב לא משפיעים על תזרים המזומנים של החברה, כי החברה איה ב מחזיקה באיגרות חוב לצורך תזרים מזומנים.
- שט 04/04/2018 22:18הגב לתגובה זוכי חברת שכון ובינוי שייכת לבנק הפועלים. כדי ששיכון ובינוי תקבל אשראי מבנק הפועלים מספיק שהיא תציג תוכנית עיסקית סבירה לשנים הרובות.
- * לשנים הקרובות (ל"ת)שט 05/04/2018 03:05
- 2.משקיע 04/04/2018 10:15הגב לתגובה זוגם בלי פרשת השוחד אף פעם לא הבנתי מה שוק ההון מוצא בחברה הזו. אין שם כלום
- 1.ווואו 04/04/2018 10:13הגב לתגובה זותודה
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
