אשטרום: תוצאות 2017 חזקות. המנכ"ל והיו"ר יקבלו 12.5 מיליון שקל
קבוצת אשטרום דיווחה הבוקר (ג') על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של כ-9.7% בהכנסות וזינוק של כ-45% ברווח הנקי. במקביל לפרסום הדוחות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך של כ-78 מיליון שקל. המניה אשטרום קבוצה 0.76% מזנקת 5% במחזור של כמיליון שקל.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-235 מיליון שקל, זינוק של כ-45% לעומת הרווח הנקי של 2016 אשר הסתכם בכ-162 מיליון שקל.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-3.7 מיליארד שקל בשנת 2017, עלייה של כ-9.7% לעומת הכנסות של כ-3.4 מיליארד שקל אשתקד. בהתאמה לעלייה בהכנסות, עלה הרווח הגולמי של החברה בכ-41 מיליון שקל בשנת 2017, אולם שולי הרווח הגולמי ירדו לכ-16% בשנה זו, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-16.3% אשתקד.
למרות הירידה בשולי הרווחיות הגולמית, רשמה החברה שיפור ברמה התפעולית, כאשר שולי הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו לכ-6.1% בשנת 2017, זאת לעומת שולי הוצאות הנהלה וכלליות של כ-6.4% אשתקד. בנוסף, החברה נהנתה מעליית ערך נדל"ו להשקעה בסך של כ-141 מיליון שקל, לעומת עלייה של כ-115.6 מיליון שקל אשתקד, מה שעזר לשפר את שולי הרווחיות התפעולית לשיעור של כ-12.8% בשנת 2017, זאת לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-12.2% אשתקד. גם בנטרול השפעת עליית ערך נדל"ן להשקעה עלו שולי הרווחיות התפעולית, אולם בשיעור צנוע יותר (9.1% בשנת 2017 לעומת 8.8% אשתקד).
ה-EBITDA הסתכם בסך של כ-522 מיליון שקל בשנת 2017 אשר היוו כ-14% מסך ההכנסות, זאת לעומת EBITDA של כ-459 מיליון שקל אשר היוו כ-13.5% מההכנסות אשתקד.
עוד מדווחת החברה כי נכון למועד פרסום הדו"חות הכספיים, עלה צבר ההזמנות לרמה של כ-8 מיליארד שקל, עליה של כ-19.3% לעומת כ-6.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2016.
- BG BOND חונכת מפעל חדש לחומרי בנייה בבית גוברין כחלק מהמעבר לייצור כחול-לבן
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום: "קבוצת אשטרום שמחה לסכם את שנת 2017 עם ביצועים חזקים, המשקפים המשך צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים לצד שיפור ברווחיות בכל המגזרים העיקריים בהם פועלת הקבוצה. צבר העבודות של הקבוצה המשיך לגדול, לרמה של כ-8 מיליארד שקל, המבטיחה את המשך צמיחת הקבוצה בשנים הבאות. בישראל המשכנו לפתח את זרוע הזכיינות, המקימה בין היתר פרויקטי דיור להשכרה לטווח ארוך, בהם אנו רואים פוטנציאל ערך רב. כמו כן, בשבוע שעבר דיווחנו על בחירתנו כקבלן המבצע של פרויקט באור יהודה בהיקף כספי של למעלה ממיליארד שקל, המתווסף לשורה ארוכה של פרויקטים קבלניים מגוונים שאנו מקימים ברחבי הארץ".
שיאן השכר של החברה הינו המנכ"ל, גיל גירון אשר נהנה משכר בעלות שנתית של כ-6.3 מיליון שקל. היו"ר נוסבאום נאלץ להסתפק בשכר בעלות שנתית של כ-6.2 מיליון שקל.
נזכיר כי לפני כשבועיים השלימה קבוצת אשטרום את הצעת הרכש המלאה לכל מניות אשדר המוחזקות על ידי הציבור לפי מחיר של 3.4 שקלים למניה ובתמורה כוללת של כ-157.6 מיליון שקל, זאת לאחר שנאלצה להרים את המחיר בהצעתה. בהתאם, נמחקו מניות אשדר מהמסחר בבורסה החל מיום 18 במרץ.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?