מגדל ביטוח דיווחה על זינוק של 387% ברווחי שנת 2017
חברת מגדל ביטוח 1.9% דיווחה הבוקר (ג') על תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של כ-387% ברווח הכולל וצמיחה של כ-11% בהכנסות. ירידת עקום הריבית הפילה את רווחי הרבעון הרביעי בכ-70% לסך של כ-113 מיליון שקל.
בשנת 2017 רשמה החברה בשליטתו של שלמה אליהו (68%) רווח כולל בסך של כ-626 מיליון שקל, זינוק של כ-387% ביחס לרווח הכולל אשתקד אשר הסתכם בסך של כ-162 מיליון שקל. זאת, למרות גידול בהפרשות בסך של כ-306 מיליון שקל אשר נבע ברובו מירידת עקום הריבית, בעיקר בביטוח חיים.
ברבעון הרביעי של 2017 רשמה החברה רווח כולל בסך כ-113 מיליון שקל, ירידה של כ-70% לעומת הרווח הכולל בסך של כ-363 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הכולל ברבעון הרביעי הושפע בעיקרו מהפרשות בגין ירידה של עקום הריבית ועדכון בהנחות גמלה בסך כ-262 מיליון שקל שרשמה החברה בביטוח חיים ובביטוח כללי, וזאת לעומת קיטון בהפרשות כאמור בסך כ-173 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השפעת הגידול בהפרשות קוזזה על-ידי עלייה ברווחים מהשקעות. כאשר בנטרול הגידול בהפרשות, המושפע כאמור מסביבת הריבית, הציגה מגדל בשנת 2017 רווח כולל של כ-932 מיליון שקל.
- ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
- מגדל נכנסת כשותפה עם אזורים ליוינג בפרויקט שכירות ארוכת טווח בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(במיליוני שקלים)
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בשנה החולפת בכ-21.9 מיליארד שקל, לעומת כ-19.7 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ- 11%. ברבעון הרביעי של 2017 סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 7%.
קבוצת מגדל הינה המובילה בענף בהיקף הנכסים המנוהלים, שהסתכם לסוף 2017 בכ-247 מיליארד שקל, גידול של כ-10% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה לסוף 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה לסוף 2017 עמד על כ-5.9 מיליארד שקל לעומת כ-5.4 מיליארד שקל לסוף 2016, גידול של כ-10%.
עם גיוס אגרות החוב האחרון שביצעה החברה בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, עברה החברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד שקל כנדרש להשלמה עד סוף שנת 2024. זאת, על פי חישוב יחס כושר פירעון כלכלי מבוסס סולבנסי 2 שערכה החברה, על בסיס היתרות לסוף שנת 2016.
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
עופר אליהו, מנכ"ל מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "מגדל בצמיחה משמעותית ולחברה כיום אופק עסקי רחב, תוך היכולת למנף את העוצמות והחוזקות שלה לא רק בביטוח פנסיוני, אלא גם במגוון תחומים נוספים. התוצאות העסקיות שהושגו בשנת 2017 הן פועל יוצא של השינויים וההתאמות שבוצעו בחברה בשנים האחרונות. זאת לנוכח המציאות המאתגרת והמורכבת במיוחד עבור חברה עם תיק פעילות כמו מגדל, בדגש על תיק ביטוח החיים הגדול ביותר בענף והשפעות סביבת הריבית הנמוכה עד האפסית על ביצועיה. המהלכים שאותם הובלנו הביאו לגיוון מנועי הצמיחה, לרבות מעבר מהפסד לרווח משמעותי בתחום הביטוח הכללי, הרחבת היקפי הפעילות בכל התחומים, וכן שיפור ברווחי ההשקעה".
אתמול דיווחה החברה על מינויו של בעל השליטה שלמה אליהו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון במקומו של יוחנן דנינו אשר יפרוש מהתפקיד בתחילת אפריל. ההודעה על מינויו של שלמה אליהו הגיעה לאחר שיום קודם לכן, אישרה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, את מינויו של דורון ספיר למנכ"ל החברה במקום עופר אליהו, ואת מינויו של פרופ' עודד שריג לתפקיד יו"ר החברה.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
