מגדל ביטוח דיווחה על זינוק של 387% ברווחי שנת 2017
חברת מגדל ביטוח 1.83% דיווחה הבוקר (ג') על תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של כ-387% ברווח הכולל וצמיחה של כ-11% בהכנסות. ירידת עקום הריבית הפילה את רווחי הרבעון הרביעי בכ-70% לסך של כ-113 מיליון שקל.
בשנת 2017 רשמה החברה בשליטתו של שלמה אליהו (68%) רווח כולל בסך של כ-626 מיליון שקל, זינוק של כ-387% ביחס לרווח הכולל אשתקד אשר הסתכם בסך של כ-162 מיליון שקל. זאת, למרות גידול בהפרשות בסך של כ-306 מיליון שקל אשר נבע ברובו מירידת עקום הריבית, בעיקר בביטוח חיים.
ברבעון הרביעי של 2017 רשמה החברה רווח כולל בסך כ-113 מיליון שקל, ירידה של כ-70% לעומת הרווח הכולל בסך של כ-363 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הכולל ברבעון הרביעי הושפע בעיקרו מהפרשות בגין ירידה של עקום הריבית ועדכון בהנחות גמלה בסך כ-262 מיליון שקל שרשמה החברה בביטוח חיים ובביטוח כללי, וזאת לעומת קיטון בהפרשות כאמור בסך כ-173 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השפעת הגידול בהפרשות קוזזה על-ידי עלייה ברווחים מהשקעות. כאשר בנטרול הגידול בהפרשות, המושפע כאמור מסביבת הריבית, הציגה מגדל בשנת 2017 רווח כולל של כ-932 מיליון שקל.
- ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
- מגדל נכנסת כשותפה עם אזורים ליוינג בפרויקט שכירות ארוכת טווח בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(במיליוני שקלים)
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בשנה החולפת בכ-21.9 מיליארד שקל, לעומת כ-19.7 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ- 11%. ברבעון הרביעי של 2017 סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, תקבולים בגין חוזי השקעה ודמי גמולים, הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 7%.
קבוצת מגדל הינה המובילה בענף בהיקף הנכסים המנוהלים, שהסתכם לסוף 2017 בכ-247 מיליארד שקל, גידול של כ-10% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה לסוף 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה לסוף 2017 עמד על כ-5.9 מיליארד שקל לעומת כ-5.4 מיליארד שקל לסוף 2016, גידול של כ-10%.
עם גיוס אגרות החוב האחרון שביצעה החברה בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, עברה החברה את סכום ההון הנדרש בכ-0.2 מיליארד שקל כנדרש להשלמה עד סוף שנת 2024. זאת, על פי חישוב יחס כושר פירעון כלכלי מבוסס סולבנסי 2 שערכה החברה, על בסיס היתרות לסוף שנת 2016.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
עופר אליהו, מנכ"ל מגדל היוצא, מסר עם פרסום הדוחות: "מגדל בצמיחה משמעותית ולחברה כיום אופק עסקי רחב, תוך היכולת למנף את העוצמות והחוזקות שלה לא רק בביטוח פנסיוני, אלא גם במגוון תחומים נוספים. התוצאות העסקיות שהושגו בשנת 2017 הן פועל יוצא של השינויים וההתאמות שבוצעו בחברה בשנים האחרונות. זאת לנוכח המציאות המאתגרת והמורכבת במיוחד עבור חברה עם תיק פעילות כמו מגדל, בדגש על תיק ביטוח החיים הגדול ביותר בענף והשפעות סביבת הריבית הנמוכה עד האפסית על ביצועיה. המהלכים שאותם הובלנו הביאו לגיוון מנועי הצמיחה, לרבות מעבר מהפסד לרווח משמעותי בתחום הביטוח הכללי, הרחבת היקפי הפעילות בכל התחומים, וכן שיפור ברווחי ההשקעה".
אתמול דיווחה החברה על מינויו של בעל השליטה שלמה אליהו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון במקומו של יוחנן דנינו אשר יפרוש מהתפקיד בתחילת אפריל. ההודעה על מינויו של שלמה אליהו הגיעה לאחר שיום קודם לכן, אישרה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, את מינויו של דורון ספיר למנכ"ל החברה במקום עופר אליהו, ואת מינויו של פרופ' עודד שריג לתפקיד יו"ר החברה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
