בפסגות מזהירים מעליית הסיכון בשווקים
בהמשך להודעה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בסוף השבוע האחרון על רצונו להטיל מכסים בגובה של 25% ו-10% על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, בבית ההשקעות פסגות מזהירים היום (א') כי רמת הסיכון בשווקים גבוהה יותר מכפי שהיה לפני 4 ימים.
צריך לציין כי לא מדובר במהלך מפתיע מצידו של טרמפ, שכן רק לפני חודש משרד הסחר האמריקאי המליץ על המהלך. עם זאת, התגובה בשווקים משקפת את החשש מפני הצתה של מלחמת סחר עולמית בניצוחו של טראמפ. בהקשר זה טראמפ צייץ בסוף השבוע האחרון כי בהתחשב בכך שארה"ב מפסידה בזירה הבינלאומית בנושא, מלחמת סחר רק עתידה להטיב עם ארה"ב. מנגד, גורמים בשוק דווקא מזהירים כי המהלך יטיב אמנם עם יצרני הפלדה והאלומיניום בארה"ב אך הצרכן האמריקאי עשוי לשלם יותר עבור המוצרים, החל מרכבים וכלי טיס, ציוד מכני כבד ובנייה, ייצור נשק ופחיות שתייה. את העלאת המכסים טראמפ תרץ בעובדה שהסכמי הסחר מאפשרים העלאת מכסים במקרה של "שמירה על אינטרסים ביטחוניים".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: אנו מעריכים שלא מדובר על הצעד האחרון של טראמפ בכיוון הפרוטקציוניסטי השנה. בינתיים, לא מדובר על צעד שצפוי להוביל להשלכות כלכליות משמעותיות ו/או למלחמת סחר אך אין ספק שהכיוון צריך להדאיג אותנו כמשקיעים. בשורה התחתונה: הסיכון בשווקים כיום גבוה יותר מכפי שהיה לפני ארבעה ימים".
השלכות כלכליות
"את ההשלכות הכלכליות של הטלת המכסים צריך לחלק לשני ערוצים. הערוץ הראשון עובר דרך יצרניות המתכת וביער הפלדה האמריקאיות, אותן יצרניות ב"חגורת החלודה" שעל עובדיהן מנסה טראמפ להשפיע לקראת הבחירות בנובמבר. יצרניות אלו יהנו כמובן מהמכס החדש וסביר להניח שהן יגבירו את התפוקה שלהן. עם זאת, חשוב לציין שתעשיית המתכת מהווה כ-0.5% מהתוצר בלבד כך שלא מדובר על השפעה מהותית. בנוסף, מכיוון שיצרניות הפלדה עובדות כיום בשיעור ניצולת משאבים נמוכה (כ-75%), סביר להניח שהגברת התפוקה לא תייצר לחץ לתוספת של עובדים כך שההשפעה החיובית על שוק העבודה שולית במקרה הטוב".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הערוץ השני בו הטלת המכסים תשפיע על הכלכלה עובר דרך התעשיות שמשתמשות בפלדה ואלומיניום כחומר גלם. כשליש מצריכת הפלדה האמריקאית מגיעה מייבוא ולכן אין ספק שמחירי הייצור של מוצרים שונים צפויים לעלות. עם זאת, גם תחת ההנחות שעליית מחירי הייבוא תגולגל במלואה לצרכן ושמחירי הייצור המקומי יעלו גם הם מעט, ההשפעה האינפלציונית של הטלת המכסים צפויה להסתכם ב-0.1% בשנתיים הבאות, כלומר לא יותר מ-0.05% לאינפלציה השנתית. כאמור, לא סיפור גדול".
בדרך למלחמת סחר?
"תגובת השווקים לצעד של טראמפ לא נבעה כמובן מהחשש מההשפעות הכלכליות שעשויות להיות להטלת המכסים אלא מהחשש שהצעד, שהוא ללא ספק הקיצוני ביותר שטראמפ בחר בו עד כה כדי להפוך את אמריקה לאדירה שוב, הוא לא פחות מהירייה הראשונה של מלחמת סחר גלובלית. טראמפ היה יכול כמובן להרגיע מעט את הרוחות ולהדגיש שמדובר בצעד שנובע רק מהחשש לביטחון הלאומי אבל הוא כמובן בחר שלא לעשות כך וצייץ בטוויטר ש"מלחמות סחר הן טובות וקלות לנצח". בתגובה, קנדה שהיא יצואנית הפלדה הגדולה ביותר לארה"ב הודיעה כבר שהיא תפעל לשמור על האינטרסים שלה ועל העובדים שלה במידת הצורך. גם ז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, מיהר להודיע שאירופה לא תוכל לעמוד מנגד ותאלץ להעלות מכסים על מוצרים אמריקאים ושהאיחוד יפעל בזמן הקרוב במסגרת הסכמי הסחר של ה-WTO במטרה ליישם צעדים נגד ארה"ב".
"בתרחיש הטוב, טראמפ נכנע במידה מסוימת ללחצים שמופעלים עליו הן על ידי לא מעט מחברי המפלגה שלו, הן על ידי מדינות כמו גרמניה וקנדה והן על ידי מובילי הסקטור היצרני בארה"ב. בתרחיש כזה טראמפ חותם על צו שמחריג מדינות מסוימות (כמו קנדה וגרמניה) ובכך הופך את המכסים ללא יותר מהצהרה פוליטית".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"בתרחיש הרע, הצעד של טראמפ הוא סימון כיוון של הבית הלבן לצעדים דראסטיים יותר בהמשך הדרך כמו ביטול הסכם NAFTA או הטלת סנקציות על יבוא סיני בעקבות פגיעה בקניין הרוחני של חברות אמריקאיות. בתרחיש כזה מלחמת סחר גלובאלית יוצאת לדרך והכלכלה העולמית נפגעת".
- 5.יוסי 04/03/2018 16:55הגב לתגובה זואמריקה יבואנית יותר גדולה מיצואנית. אז מי ירצה להפסיד ביצוא לאמריקה? סין? נו באמת. יש להם הסכם מתחת לשולחן. סין קונה אג"ח אמריקאי ואמריקה מאפשרת להם להציף בזבל סיני את אמריקה. וכו' סתם ניחוש.
- אלכס 05/03/2018 16:38הגב לתגובה זוזה לא שהם עושים טובה לאמריקה. ולהבנתי, בשנים האחרונות הם מוכרים בעדינות את האג"ח האמריקאי, כדי לחזק את המטבע שלהם (כחלק מתוכניתם להפכו לתחליף לדולר בשוק העולמי), אבל בעדינות כאמור, כדי שלא יקפוץ יותר מידי.
- 4.כלכלן 04/03/2018 16:19הגב לתגובה זומי קונה פלדה ואלומיניום? היצרנים האמריקאים. יצטרכו לשלם יותר, המוצרים שלהם יעלו יותר. מחירם לצרכן יעלה = יהיו פחות תחרותיים.
- 3.noamro 04/03/2018 15:15הגב לתגובה זוהוא משגשג בתנאי לחץ ומגיב בלחץ נגדי כפול. סביר להניח שאם אירופה תנסה להעלות מכסים על רכב אמריקאי, שגם ככה הוא גבוה , סביר להניח שהוא יעלה מכסים על רכבים אירופאים ואז נתחיל לראות את גרמניה מתחילה להכנס ללחץ. לא טראמפ
- 2.יוסי 04/03/2018 14:13הגב לתגובה זולנסות לפרש ולחזות.
- 1.יא אללא 04/03/2018 14:10הגב לתגובה זואיזה בארסה ממש לא טוב. הבורסות יטוסו יותר לאט מאשר עד עכשיו וזה מבאס אותי.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?