נאוויטס פטרוליום החלה בקידוחי הפיתוח במפרץ מקסיקו

זהו קידוח הפיתוח הראשון מבין שני קידוחי הפיתוח המתוכננים בפרויקט בקסקין שצפוי להתחיל להפיק נפט ביולי 2019
נועם בראל |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום מדווחת כי מפעילת פרויקט בקסקין החלה כמתוכנן בקידוח הפיתוח הראשון באמצעות אסדת הקידוח המתקדמת West Neptune. זהו קידוח הפיתוח הראשון מבין שני קידוחי הפיתוח המתוכננים בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו, שצפוי להתחיל להפיק נפט ביולי 2019.

נאוויטס פטר יהש 3.86%

יו"ר נאוויטס פטרוליום גדעון תדמור: "תחילת קידוחי הפיתוח של מאגר בקסקין הם אבן דרך בפיתוח הפרויקט, מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו, שצפוי להתחיל להפיק נפט כבר בחודש יולי 2019, ובעלות תקציבית נמוכה משמעותית מהתקציב המקורי. לצד פיתוח פרויקט בקסקין, נאוויטס תמשיך לפעול לאיתור הזדמנויות תוך מימוש אסטרטגיית ההתרחבות בצפון אמריקה".

לאחרונה דיווחה נאוויטס על הגדלת האחזקות שלה בפרויקט בקסקין ב-50%. נאוויטס קיבלה מידי חברת LLOG, שותפתה האסטרטגית, 2.5% נוספים מהזכויות בפרויקט. לאחר הגדלת אחזקותיה, מחזיקה נאוויטס ב-7.5% מהזכויות בפרויקט BUCKSKIN, הנחשב  לאחת מתגליות הנפט הגדולות במפרץ מקסיקו, ארה"ב.

הגדלת הזכויות בוצעה בהמשך להשגת מימון בסך של כ-240 מיליון שקל, אותו השלימה נאוויטס בשבוע שעבר בדרך של הנפקה פרטית מוצלחת של איגרות חוב מגופים מוסדיים מובילים. הגידול המשמעותי באחזקות נאוויטס בפרויקט, שנמצא בתהליכי פיתוח ושההפקה בו צפויה להתחיל בחודש יולי 2019, מעלה בהתאם את שוויה של האחזקה, המהווה נכס מרכזי של נאוויטס, ב-50% נוספים. שווי חלקה של נאוויטס מסתכם בכ-405 מיליון שקל.

פרויקט  BUCKSKIN הינו תגלית בפיתוח, הנחשבת לאחת מתגליות הנפט הגדולות בשנים האחרונות במפרץ מקסיקו ארה"ב. הפרויקט הוא הנכס המשמעותי של שותפות נאוויטס פטרוליום, ופיתוחו מומן עד כה באמצעות הנפקת אג"ח בבורסה בתל אביב בחודש יולי האחרון.

אלון סלע, אנליסט רוסאריו ייעוץ ומחקר פרסם בתחילת השבוע תחילת סיקור לשותפות נאוויטס פטרוליום והציב מחיר יעד למניה של 12.4 שקל - אפסייד של 53% על המחיר המניה נכון ליום הפרסום.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

על פי סקירתו של סלע, מדובר בהזדמנות בתחום הנפט והגז, וזאת לאור המשבר הקשה שחוותה תעשיית הגז והנפט. לדבריו, השותפות זיהתה הזדמנויות אטרקטיביות בפרויקטים של פיתוח בצפון אמריקה. יציאתן של חברות גדולות בענף מפרויקטים בשלבי פיתוח, והתמקדותן בפרויקטים מניבים, אשר מאפשרות לה הזדמנות כניסה לפרויקטים במחירים הזדמנותיים. כמו כן, החיסכון הדרמטי בעלויות הפיתוח וההפקה (עלויות החכרת אסדות וכדומה) מהווה הזדמנות ייחודית של העת הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.