במשך עשרות שנים שלטו מנהלי ההשקעות האקטיביים ביד רמה על עולם ניהול הנכסים בארה"ב ובשאר העולם. תעשיית קרנות הנאמנות, בה בלטו מנהלי ההשקעות שהבדילו את עצמם ממדדי היחס ומיתר הקרנות, ריכזה נכסים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים וצמחה כמעט בכל שנה באחוזים נאים. האפשרות להשקיע בקרן העוקבת אחר מדד מסוים לא הייתה קיימת לפני 1977, וגם לאחר שנה זו היה נתח הקרנות ה"פסיביות", כלומר עוקבות המדדים, זניח מאוד.

רק בשלב מסוים לקראת סוף המאה ה-20 החלה לחלחל המודעות שהיצמדות למדד עשויה להועיל למשקיעים יותר מהישענות על מנהלי הקרנות האקטיביות. בשנות ה-90 החל מה שהיום ניתן להגדיר כ"מהפכת המדדים" – יותר ויותר יועצי השקעות ומשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, הפנימו שקרנות מחקות או תעודות סל זולות מספקות תשואה עודפת לאורך זמן בהשוואה לתעשיית הקרנות האקטיבית.

בשנים האחרונות התעצמה המגמה הזו, עם עשרות מיליארדי דולרים שזרמו מדי חודש לתעשיית קרנות הסל בארה"ב בפרט ובעולם בכלל. בהתאם, מספר קרנות הסל החדשות זינק מדי שנה. שימו לב לנתון הבא – מאז 2006, הושקו בארה"ב לפחות 90 קרנות סל חדשות בכל שנה! ב-3 השנים האחרונות לא ירד מספר קרנות הסל החדשות מ-220 בשנה, ועד כה ב-2017 הושקו 253 קרנות סל חדשות, שיא כל הזמנים.

בעוד שמרבית הנכסים בתעשיית קרנות הסל נמצאים בקרנות שנצמדות למדדים גנריים, כמו S&P 500 או מדדי MSCI, בשנים האחרונות הולך וגדל נתח השוק של קרנות סל מסוג אחר. קרנות סל אקטיביות הפכו ב-5 השנים האחרונות לקטגוריה שקשה יותר ויותר להתעלם ממנה, עם 65 קרנות סל אקטיביות חדשות רק ב-2017 (כרבע מקרנות הסל החדשות שהושקו השנה). קרנות אלה יוצרות מצב מעניין, בו הגבולות בין הניהול הפסיבי לניהול האקטיבי הולכים ומיטשטשים. 

• קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
• תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה זו קרן סל אקטיבית?

נתחיל בהסבר על המהות של קרנות הסל הגנריות שכולנו מכירים. שני המאפיינים הבולטים של קרנות סל הם מדיניות ההשקעה, כלומר המדד אחריו עוקבת הקרן, והאופן בו נסחרת הקרן, ממש כמו מניה רגילה. משתי הבחינות האלו, כל קרן סל הנסחרת באופן רציף בבורסה ועוקבת אחר מדד כלשהו (גם מדדי מומנטום, תנודתיות נמוכה, או שילוב של מספר פקטורים עדיין נחשבים למדדים) נכנסת לקטגוריית הניהול הפסיבי, מאחר שלמנהל הקרן אין באמת יכולת להחליט בעצמו על הרכב הקרן.

מנגד, קרנות סל אקטיביות אינן מתיימרות לעקוב אחר מדד כלשהו, ומציגות אך ורק מדיניות השקעה כללית. מדיניות זו מנוסחת לרוב בסגנון "הקרן תשאף להשיא תשואה חיובית לאורך זמן", ובידי מנהלי הקרן היכולת לשנות כאוות נפשם את הרכב נכסי הקרן מדי יום. בשונה מקרנות נאמנות מסורתיות, שדומות למודל הזה מבחינת מדיניות ההשקעה, קרנות סל אקטיביות נסחרות בבורסה ממש כמו קרנות סל רגילות, ומחירן נקבע לפי ביקוש והיצע בשוק ולא על ידי הערך הנכסי הנקי של הקרן.

הנוכחות של קרנות הסל האקטיביות מורגשת כיום בעיקר בתחום האג"ח, שם יכולים מנהלי השקעות מתוחכמים לייצר תשואה עודפת מעל למדדי השוק, אך גם שם היקף הנכסים עדיין זעום לעומת כלל שוק קרנות הסל. קרנות אקטיביות החלו לצוץ גם בתחום המניות, כאשר יותר ויותר גופים החלו להשיק קרנות סל ייחודיות משלהן. אחת הדוגמאות המעניינות שהגיעו לשוק בתקופה האחרונה היא קרן הסל האקטיבית BERN של חברת Exchange Traded Concepts.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

"השקעות פסיביות גרועות ממרקסיזם"

BERN, או בשמה המלא Bernstein US Research ETF, היא קרן העוקבת אחר סל של המניות המומלצות ביותר על ידי מחלקת המחקר של Sanford C. Bernstein, אחד מגופי המחקר המוערכים והנחשבים ביותר בעולם. הקרן מנהלת היום כ-2.6 מיליון דולר בלבד, כמעט חודשיים לאחר השקתה, שמושקעים ב-62 מניות שונות. בין השמות הבולטים בקרן – בואינג (סימול: BA), אדובי (סימול: ADBE), פיי-פל (סימול: PYPL) ועוד. לקרן סל זו גם מקבילה למניות בינלאומיות, שנקראת BRGL.

הקרנות החדשות האלו מעניינות משתי סיבות. האחת, הן מאפשרות למשקיעים פרטיים, שלהם אין גישה ישירה לסקירות המקיפות והמקצועיות של ברנסטין, לעקוב אחר המניות המומלצות ביותר של מחלקת המחקר, או פשוט לקנות את הסל כולו. לאורך זמן ניתן יהיה גם לשפוט את טיב ההמלצות של מחלקת המחקר על פי ביצועי הקרן מול המדדים המובילים, מה שהיה קשה לעשות עד כה.

הסיבה השניה נוגעת לנייר עמדה שהוציאו האנליסטים בברנסטין לפני כשנה, עם הכותרת המפוצצת "Passive Investing is Worse to Society Than Marxism" – השקעות פסיביות גרועות לחברה האנושית יותר ממרקסיזם. מיותר לציין שנייר העמדה הפרובוקטיבי הזה משך הרבה מאוד תשומת לב (וכנראה זו הייתה המטרה מלכתחילה), וליבה עוד יותר את הדיון המתמשך על הנזקים האפשריים שיגרמו אם כולם יעברו להשקיע באמצעות מוצרים פסיביים.

כעת, רק שנה לאחר פרסום נייר העמדה ההוא, ברנסטין "חצו את הקווים" והצטרפו למהפכת המדדים עם שתי קרנות סל משלהם. עם זאת, מכיוון שקרן הסל מוגדרת "אקטיבית", והיא אינה עוקבת אחר מדד כלשהו, לא מדובר באמת בסיבוב פרסה של ברנסטין אלא סביר יותר להניח שהם זיהו הזדמנות להכנסה נוספת. למען הסר ספק, אנחנו לא ממליצים בשום פנים על רכישת הקרן הזו, אם כי נמשיך לעקוב אחר הביצועים שלה בעניין. מי יודע, אולי הקרן הזו תכריע אחת ולתמיד את הדיון המתמשך – אקטיבי או פסיבי? לברנסטין הפתרונות.

10 האחזקות הגדולות בקרן:

*** הכותב הוא מנהל מחקר מדדים באינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.