בהחלטת הקבינט - החלה הסרת המגנומטרים מהר הבית

מורן ישעיהו | (5)

על רקע המתיחות בהר הבית לאחרונה, החליט הקבינט המדיני בטחוני אתמול (ב') להסיר את גלאי המתכות בכניסה למתחם. עוד קבע הקבינט כי גם המצלמות שהוצבו בשבוע שעבר יוסרו ויוחלפו בבידוק ביטחוני "חכם" המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ובאמצעים נוספים, זאת בהתאם להמלצת גופי הביטחון. המשטרה החלה בפעולות ההסרה כבר במהלך הלילה.

כזכור, ההחלטה על הצבת המגנומטרים הגיעה בעקבות הפיגוע שבו נרצחו שני שוטרי מג"ב. בהמשך גם נסגרו שערי הר הבית למתפללים מוסלמים עד לפתיחתו מחדש באופן הדרגתי.

במערכת הפוליטית לא איחרו להגיב על המהלך. השרה רגב תקפה את המהלך וטענה שמדובר בהחלטה מצערת כי "לא צריך להיות מומחה בביטחון כדי להבין שלמגנומטר יש אפקט התרעתי ובטחוני". בניגוד לרגב, טען השר גלנט כי הצבת המגנומטרים מלכתחילה הייתה שגויה. בראיון לגל"צ אמר: "ברור שמבחינת ספיגה לא ניתן להעביר עשרות אלפי אנשים שלא מוכנים לשתף פעולה דרך מגנומטרים, זה היה ברור מלכתחילה. נעשו שגיאות. מה שחשוב הוא שאנחנו נושאים באחריות קולקטיבית".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי כתב בדף הפייסבוק: "פיגוע רצחני של מחבל נתעב ואיומים בהמשך האלימות שינו את מדיניות ישראל וקיפלו את ראש הממשלה והקבינט. המסר לרחוב הערבי ולמחבלים ברור: הטרור משתלם. הפוליטיקאים העדיפו הלילה לקנות שקט קצר טווח שירשם על שמם במחיר פגיעה אנושה בכח ההרתעה ומשכון העתיד הביטחוני שלנו - שאיתו יצטרכו להתמודד מי שיבואו אחריהם. מנהיגות אמיתית ואחראית צריכה לפעול אחרת ובע"ה נדאג שתהיה כזו לעם ישראל. שמח על גילוי המנהיגות של השרים בנט שקד ואלקין שעל פי הפרסומים העדיפו את האינטרס הביטחוני על פני הפופוליזם והצביעו נגד מהלך הכניעה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממשלה של דבילים ההחלטה הזו תכאב בעתיד (ל"ת)
    אריאל 30/07/2017 08:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מייקל בן-אשר 25/07/2017 18:10
    הגב לתגובה זו
    ...זו עוצמתו של ביבי לקבל החלטות נכונות בזמן הנכון במקום הנכון, הוויתור החכם של ישראל להסיר את הגלאים יש לה אפקט של אזהרה שאם יעזו תומכי הטרור בהר הבית להכניס שוב נשק למסגד ולהשתמש בו כנגד כוחות הבטחון שלנו, זו תהיה הפעם האחרונה שתפילתם באל אקצה תתנהל ללא מגנטמטרים ..מדובר כאן בעצם בסוג של פוליסת ביטוח למנוע את הרצח הבא ...!!
  • 3.
    ברברה טוכמן 25/07/2017 17:21
    הגב לתגובה זו
    להכיר את מדינאי העל ביבי נתניהו. הייתי בהחלט מקדישה לו פרק בספרי מיצעד האיוולת
  • 2.
    כרמי גילון 25/07/2017 11:46
    הגב לתגובה זו
    פתרון לבעיה זה לא כניעה
  • 1.
    יצחק 25/07/2017 11:28
    הגב לתגובה זו
    בשער המוגרבים הם נשארו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.