אייל דבי
צילום: יח"צ
טור

מודה ועוזב\ אייל דבי מסיר המלצת 'מכירה'

אייל דבי בוחן מחדש את כדאיות ההשקעה במניית שופרסל, כמעט שנה לאחר שהוציא המלצת 'מכירה' למניה
אייל דבי | (15)

אנחנו, האנליסטים, לוקחים יחסית מעט סיכונים, שכן בניגוד למשקיעים, איננו מסכנים כספים עצמיים - מקסימום את המוניטין. בנוסף, יש לנו נטייה טבעית להבליט את ההמלצות המוצלחות ולהתעלם מהפספוסים, ואם להיות יותר כנים, את הכישלונות אנחנו פשוט מדחיקים.

אז זהו, שאני חושב כי מדי פעם נכון וראוי לחרוג מהשגרה, ושופרסל 0.64% מבחינתי היא הזדמנות מצוינת להמחשה. לפני תשעה חודשים לערך, לאחר תוצאות הרבעון הראשון של 2016, כתבתי מעל במה זו המלצה חד משמעית וברורה - למכור את המניה. כעת, עם פרסום הדוחות לשנה כולה, ברור כי ההמלצה השלילית שלי היא זו שהייתה שגויה. זו לא התשואה המרשימה שרשמה מאז המניה, שהוסיפה 25% נוספים לערכה, שכן לא אחת זו דווקא סיבה מוצדקת להחרפת ההמלצה - בטענה שעכשיו המניה עוד יותר יקרה. אז במה אם כן שופרסל שונה? באיכות התוצאות שהיא מציגה, שכן אלו מוכיחות כי הנחת היסוד בהמלצת המכירה שלי פשוט התמוטטה.

כך טענתי בפעם שעברה: "הבעיה אינה בשופרסל, אלא במשקיעים המניחים כי רשת מגה נעלמה והתחרות נבלמה. זו בוודאי לא התמונה, משום שאל תוך סניפיה החדשים של מגה תיכנס בקרוב שחקנית חדשה, וגם אם זה ייקח קצת זמן ויהיו חבלי לידה, התוצאה הסופית ברורה - התחרות תתחדש ושופרסל תהיה הראשונה להיפגע...". אז זו בדיוק הנקודה, או יותר נכון השגיאה, שכן השחקנית החדשה - יינות ביתן - אכן נכנסה, אבל שום תחרות לא התחדשה. ומה שחשוב עוד יותר, זו העובדה שליינות ביתן גם אין שום רצון וכוונה לחדשה, בוודאי לא בתקופה הקרובה. במציאות שכזו, האמירה כי "פריחתה של שופרסל היא זמנית והסיכון בה גבוה מכפי שנראה", מתבררת כיום כחסרת אחיזה.

כשהפוזיציה משתנה, גם התמונה נראית שונה: לאחר שאבן הבסיס בתחזית הפסימית התפוררה, משקלם של הדברים החיובים עלה - שברובם המכריע הם בזכות ההנהלה. לרגעים היה נדמה שהמלחמה בין רשתות המזון הוכרעה, ושהקמעונאיות הפרטיות לא יניחו לשופרסל עד שגם היא תיכנע, אבל בניגוד למגה, בשופרסל החליטו להשיב מלחמה - ודווקא במקום שלא היה המגרש הביתי שלה. למה הכוונה? שבמקום להתגונן היא עלתה להתקפה, ולמרות גודלה והתדמית של רשת מסורבלת וכבדה, היא בחרה להגיב בעוצמה עם מה שנחשב לקלף המנצח של המתחרים - גמישות תפעולית ומחירים נמוכים. צעדי החברה באו לידי ביטוי ב"חינוך" השוק לצריכת המותג הפרטי, בהקמת מרכז לוגיסטי חדש ומתקדם, בהגדלת היקף מכירות האון ליין ועוד.

שופרסל לא היססה לייצר תחרות במקומות בהם רבים לפניה נרתעו, תוך שהיא משיקה מותגים פרטיים בתחומים הנשלטים על ידי מיעוט של שחקנים גדולים - תחום החלב, הבשר הטרי, מזון לתינוקות ועוד. רק לשם ההמחשה, אומר כי נכון להיום היקפו של המותג הפרטי ברשת שופרסל עומד על 20% מהמכירות - הרבה מעבר לנתון המקביל אצל המתחרות. הגידול בפעילות האונליין גם הוא משמעותי ומרשים, שכן המכירות האמורות - שצפויות להביא לחיסכון בעלויות - מהוות כבר כמעט 10% מסך ההכנסות.

אומר זאת באופן הבא; שופרסל מנוהלת ביד רמה, מה שהפך אותה מחברה מתגוננת לשחקן הדומיננטי והחזק בתעשייה. נכון, ליינות ביתן יש תרומה נכבדה להצלחתה, אבל זה לא גורע כהוא זה מההשבחה ששופרסל עברה.

כדאיות ההשקעה: אתחיל דווקא מהמסקנה. מבחינתי, במידה רבה, הסוסים כבר ברחו מהאורווה - שכן ברמות המחירים הנוכחיות, קשה לי להעניק למניה המלצת קניה. עם זאת, באיחור רב ולאחר "עקשנות" לא קטנה, אומר את הדברים בצורה מפורשת וברורה - אני נסוג מהמלצת המכירה. האריתמטיקה פשוטה להבנה, שכן שווי השוק הנוכחי של המניה משקף רווחיות תפעולית מייצגת של פחות או יותר 4%, ואם בעבר זו נראתה לי אשליה,  הרי שכיום, לאחר תוצאות הרבעון האחרון, זה בהחלט יעד סביר ובר-השגה. אין כל ספק שהרווחיות הגבוהה היא תוצאה ישירה של השיפור הדרמטי בסניפים העירוניים, אבל כפי שהדברים כעת נראים - במיוחד מנקודת מבטה של יינות ביתן - זו מציאות שתימשך עוד ימים ארוכים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שורה תחתונה: גם אם באיחור לא מבוטל, וגם אם בתמיכה לא קטנה של המתחרה החדשה, חשוב לומר את הדברים ביושר ובצורה וברורה - שופרסל עשתה עבודה נפלאה.

מאת: אייל דבי, מנהל מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    משקיע וותיק 28/02/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    להודות בטעויות זו גדולה של אדם. רוב האנשים מנפנפים רק בהצלחות ובעוד את הכשולונות מדחיקים החוצה. לרוב איני מקשיב לאנליסטים מכיוון שמעצם תפקידכם אתם אנשים בעלי אינטרס כך שלפעול ע"פ ההמלצות שלכם לא תמיד תגרום להצלחות. ההערכה שלך אמנם היתה שגויה אבל גם אנליסט כמו כל אדם יכול לטעות , יפה שאתה טורח גם להודות בטעותך וזו גדולתך. כל הכבוד על האומץ ועל המאמר.
  • 11.
    דודי 28/02/2017 13:44
    הגב לתגובה זו
    ההבדל: הם לא מודים בטעויות וחבל !!!!
  • 10.
    הראל 28/02/2017 11:29
    הגב לתגובה זו
    מודה ועוזב ירוחם
  • 9.
    הצלף 28/02/2017 11:01
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להעמיד לדין על המלצות מטעות ואנשים שגורמים נזקים לאחרים , כל אחד שמעיף פה המלצה שיחשוב טוב טוב לפני שהוא מדבר בדיוק כמו הרצת מניות , גזר דין : פיצוי למשקיעים ומאסר בפועל 3 שנים !!!
  • 8.
    משקיע פשוט 28/02/2017 10:44
    הגב לתגובה זו
    עוד שנה הוא יתנצל גם על אלעל.
  • 7.
    יפה שהודה בטעותו, קצת מאוחר מדי. (ל"ת)
    יש ר א לי 28/02/2017 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    וזה אחד שאמר שאלעל היא הימור והימר נגד שופרסל (ל"ת)
    1 28/02/2017 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סוף סוף אנליסט שמודה בכישלונו (חבל למי שהקשיב לו) (ל"ת)
    יפה מאוד 28/02/2017 10:14
    הגב לתגובה זו
  • בן 28/02/2017 11:34
    הגב לתגובה זו
    אלא מניח הנחות לגבי מצב החברה והשוק בו היא פועלת ואת ההשלכות הצפויות על מחיר המניה. אם אנליסט צודק בשבע מעשר ניתוחים, הוא מצוין.
  • דודי 28/02/2017 13:46
    ואם הוא "לא סוג של נביא" שמסוגל לייצר ולעמוד מאחורי תחזית פיננסית סבירה - שיחליף מקצוע.....
  • 4.
    ריגשת! (ל"ת)
    מוסדי לשעבר/ 28/02/2017 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל הכבוד, כן ירבו כמוך, ישר כח (ל"ת)
    מנהל השקעות בכיר 28/02/2017 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האנליסט הראשי 28/02/2017 10:02
    הגב לתגובה זו
    מי שהקשיב להמלצץ מכירה שלו על שופרסל פספס עליה של 33% בשנה האחרונה. לפני כמה ימים פרסם בגלובס "השקעה במניית אל-על היא יותר הימור מהשקעה". אז לתווך הקצר יש שמשקשקים מדבריו. אבל מי שעוקב אחר הפרסומים שלו זה נראה כאילו הוא בכל רגע משנה את דעתו בהתאם לפוזיציה שהוא נמצא בה. דעתי האישית שמניית אלעל תעלה חזרה לרמות ה360 ואז הוא יסביר את עצמו. מי שהקשיב ומכר שופרסל אכל אותה. וככה מי שמוכר היום אלעל גם יאכל אותה עוד הרבה יותר חזק.
  • טומי 28/02/2017 10:17
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שהוא טועה המנייה בדרך חזרה ל 100
  • 1.
    דודי 28/02/2017 09:52
    הגב לתגובה זו
    אנליסט שונה לטובה בנוף המקומי . מותר לטעות אך צריך לדעת לרדת מהעץ
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.