עיר הילדים: באיזו עיר בארץ (שאינה חרדית) יש הכי הרבה ילדים, ואיפה אין ילדים בכלל?

אסנת פרץ | (4)
נושאים בכתבה הלמ"ס עיר הילדים

לרגל יום הילד הבינלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיחררה היום (ג') לקט נתונים הכולל בין היתר נתונים מפתיעים שמעידים שבשנת 2015 שיעור הפריון של נשים ערביות ונשים יהודיות היה זהה, וזאת לראשונה אי פעם. הדו"ח כלל גם נתונים באשר לאחוזי הילדים בערי וישובי הארץ, ושם דווקא אין הפתעה גדולה כי הערים החרדיות בראש.

עד 2015 שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה יותר באופן משמעותי - 4.3 לנשים ערביות ו-2.6 ילדים לנשים יהודיות. הנתונים האלה מתכתבים עם הנתונים על אחוז הילדים באוכלוסייה: אצל היהודים כ-32%, אצל הערבים 41%. בפילוח הנתונים לפי אחוז הילדים מכלל תושבי הערים הגדולות, אין הפתעה במקומות הראשונים: 52% מתושבי בית שמש הם ילדים, וכך 47% בבני ברק ו-40% מירושלים. נדגיש כי תחשיב הלמ"ס כלל רק ערים גדולות (מעל 100 אלף איש), ולכן ערים חרדיות קטנות יותר לא נמצאות בטבלה, כגון בית"ר עלית או אלעד. בת"א, העיר ללא הפסקה, יש 21% ילדים בלבד, מה שכנראה מראה שזו אכן עיר הרווקים והצעירים.

 

אחוז הילדים בערים הגדולות (המונות יותר מ-100,000 תושבים), 2015
עיר אחוז הילדים
בית שמש 52
בני ברק 47
ירושלים 40
אשדוד 32
רחובות 30
פתח תקווה 30
נתניה 28
אשקלון 27
באר שבע 27
חולון 26
ראשון לציון 25
חיפה 23
רמת גן 22
בת ים, תל אביב-יפו 21

בתחשיב שכן בודק גם ישובים עירוניים וכפרים, אכן אפשר למצוא את הערים החרדיות שלא צוינו בטבלה הקודמת וכן ישובים ערביים, ושם הנתונים גבוהים אף יותר: 64.4% מתושבי מודיעין עילית הם ילדים, וכך 62.8% מבית עילית, 60.5% מאלעד ו-57.7% מחורה. מהצד השני, נמצא כי בקרית ביאליק ישנו אחוז הילדים הנמוך ביותר - 23.1% בלבד, ומיד אחריה נצרת עילית וחיפה עם 22.9% ילדים. בקיבוץ כישור שנוסד ב-1976 ומיועד לאוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים יש 0% ילדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בתא 17/11/2016 08:23
    הגב לתגובה זו
    הכלבים ביחס לאוכלוסיה הגבוה בעולם מי צריך ילדים זול מאוד לגדל כלבים מאשר ילדים .
  • 2.
    בת"א %ילדים נמוך? להסב בי"ס בצפון ת"א למגורי מסתננים (ל"ת)
    שיוויון בנטל. 15/11/2016 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חרדים יאכלו את שבישלו (ל"ת)
    מי ישרת 15/11/2016 14:30
    הגב לתגובה זו
  • שתיקה יפה לחכמים, קל וחומר לטיפשים... (ל"ת)
    bb 15/11/2016 17:36
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.