ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום (ב') בפרסום נתונים על ענף הנדל"ן; התחלות בנייה, גמר בנייה ומחירי הדירות, זאת על רקע ההחלטה לאפשר אך ורק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפרסם נתונים על מחירי הדיור בישראל. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל, ובסיכומו אמר כי הוועדה דורשת מהממשלה לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם נתונים. "פירוטכניקה לא תשפר את מחירי הדיור, זה נראה שההחלטה נבעה מכך שהשמאי הממשלתי קלקל את השורה כי הנתונים עליהם דיווח היו שונים מנתוני הלמ"ס". באשר להמשך עליית מחירי הדיור אמר היו"ר כבל כי "אם כל אחד עושה כל מאמץ בתחומו ועדיין המחירים לא יורדים, אז אולי לראש הממשלה אין עניין שהם ירדו. ראש הממשלה היה צריך לטלטל את הממשלה שלו על כל חלקיה כדי שזה יקרה". ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי אמר כי השמאי הממשלתי פרסם סקירה של השינוי במחיר דירת 4 חדרים ב-14 ערים בלבד. "זה לא מדד, הציבור לא יודע את ההבדל בין סקירה למדד ואנחנו לא רוצים שהוא יתבלבל. כדי לא לבלבל את הציבור ביקשנו שיהיה גורם מקצועי אחד שיפרסם נתונים על המחירים", אמר. הוא אף התייחס למצב הענף ואמר כי עקב אכילס העיקרי הוא המחסור בעובדים. לדבריו, יש תכנון של מעל 100 אלף דירות בשנה וזה ימשך כך גם בשנים הקרובות, אך מספר הדירות בבניה עומד על כ-55 אלף. "היום אין כוח ייצור מספיק שיכול לעבור את המספר הזה. אין עובדים", אמר. הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, הסביר גם הוא כי הציבור בסוף רואה מספר אחד והוא מבולבל. "כמו שאין שלושה מדדי מחירים לצרכן כך צריך להיות גם מדד מחירי דיור אחד", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא "האם מישהו מחק את הנתונים של השמאי הממשלתי מהלוח כי זה לא הסתדר לו". פרופ' פפרמן אמר בתגובה כי בדיקת נתוני הלמ"ס ונתוני השמאי על פני 3 חודשים הראו תוצאות די דומות. עם זאת הוא הוסיף כי סוכם על שיתוף פעולה עם אנשי השמאי הממשלתי, והוא יוכל להעביר ללמ"ס אינפורמציה. באשר לנתוני התחלות הבנייה, שהתעדכנו לאחרונה כלפי מעלה, אמר פרופ' פפרמן כי הנתונים מתקבלים ממשרד הבינוי ונתוני המשרד לפני העדכון לא כללו את כל הבנייה החדשה בחריש. ח"כ יעקב פרי אמר כי "מקור הנתונים באשר למכירת הדירות היא רשות המסים, ושאל מדוע נציגיה לא הגיעו לדיון". היו"ר כבל התייחס גם להיעדרות השמאי הממשלתי ונציגיו ושאל "האם מישהו מנע מהם להגיע". יצחקי הגיב ואמר כי הוא לא חושב שמישהו מנע מהם להגיע לישיבה. עם זאת היו"ר כבל הודיע כי הוועדה תפנה לרשות המסים ולשמאי הממשלתי ותדרוש לדעת מדוע אף אחד מנציגיהם לא הגיעו לישיבה. יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי הבעיות בענף הן ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. הוא הוסיף כי יש לפחות שני סעיפי חקיקה שמקנים לשמאי הממשלתי סמכות לפרסם את הסקירה שלו, שכוללת תחזיות. "השמאי מבצע סקירה של המוצר השכיח ביותר, והוא זה שצריך לסמן את המגמה. חשבו שלכאורה אם יטענו שהמחירים עומדים לרדת זה יקרה, אבל זה לא קורה והדבר הזה גרם לאנשים, שמכרו דירות ולא קנו או שנשארו על הגדר, להפסיד הרבה מאוד כסף. זאת הממשלה הראשונה שאומרת בריש גלי שהיא רוצה להשפיע על מחירי הדיור, וזאת שגיאה כי אנשים מחכים ואם השינוי לא מגיע הם הולכים וקונים דירות בכל מחיר. בקרוב יחלו להגיע נתוני מחיר למשתכן, שהמדינה החליטה לסבסד, והם נמוכים ב-20-30 אחוז ממחיר השוק – הדבר הזה ייתן מכה למדד כלפי מטה וזה לא משהו שצריך למדוד אותו", אמר דנוס. ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי ההחלטה למנוע פרסום סקירת השמאי הממשלתי נראית תמוהה עד שערורייתית. "יש פה תחושה לא נוחה של סתימת פיות של גורמים שלא נעים לשמוע אותם. זה מחדל שהנתונים לא גלויים לציבור". ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה כי היא גרה בשכירות בגלל האשליה שעוד מעט מחירי הדיור ירדו. "אני זכאית למחיר למשתכן אבל לא אלך לגור במקומות שאינן סמוכים למקומות העבודה ורחוקים מאזורי הביקוש. אנשים ניגשים למחיר למשתכן לא כדי לגור בדירות אלא כדי להשכיר אותן, זה ישראבלוף כי באזורי הביקוש בונים רק מגדלי יוקרה", אמרה. ח"כ יוסי יונה הוסיף כי עליות המחירים בענף הן אינדיקציה להיצע הקטן, והממשלה צריכה להציג תחזית לפתרון המשבר ואם הוא לא ייפתר לשקול טיפול בו בדרכים אחרות. מנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, אפרת טולקובסקי, אמרה כי קשה לגופים הפרטיים להשיג את הנתונים, שצריכים להיות נגישים לכולם. היא קראה לפתוח את הנתונים לשימוש הציבור ואמרה: "אזרחי ישראל לא טיפשים ויודעים להתמודד עם מדד שמראה ירידה לצד מדד שמראה עלייה".